Aruch HaShulchan, Laws of Tzedakah 251:4
1 א
ערוך השולחן, יורה דעה רנא:ד
2 ב
הנה כבר בארנו בסי' רמ"ח סעי' ג' דזה שכתבו שאינו חייב ליתן צדקה עד שיהיה לו פרנסתו זהו בצדקה תמידיות מעשר או חומש אבל לקיים מצות צדקה שלישית שקל בשנה מחוייב כל אדם אף עני המתפרנס מן הצדקה. האמנם בעיקרי הדברים ק"ל טובא דאם נאמר דברים כפשוטן דאלו קודמין לאלו ואלו לאלו דהכוונה שא"צ ליתן כלל למדרגה שאחר זה ולפ"ז הא הדבר ידוע שלכל עשיר יש הרבה קרובים עניים וכ"ש לבעה"ב שהצדקה שלו מועטת וא"כ לפ"ז אותם העניים שאין להם קרובים עשירים ימותו ברעב ואיך אפשר לומר כן. ולכן נלע"ד דבירור הדברים כך הם דבוודאי כל בע"ב או עשיר הנותן צדקה מחוייב ליתן חלק לעניים הרחוקים אלא דלקרוביו יתן יותר מלשאינו קרוביו וכן כולם כמדרגה זו. וגם בזה שכתבו דפרנסתו קודמת אם נאמר כפשוטו א"כ רובן של בעלי בתים פטורין מן הצדקה לגמרי לבד שלישית שקל בשנה וידוע דרוב ישראל הלואי שיספיק להם פרנסתם להוצאתם ולפ"ז יפטורו כולם מן הצדקה זולת עשירים גדולים ובמקומות שאין עשירים יגוועו העניים ברעב ואיך אפשר לומר כן וגם המנהג אינו כן:
We have already explained in another place that the ruling of the Shulchan Aruch, stating that one is not obligated to give tzedakah until he has earned enough to support himself, deals only with fixed gifts such as tithes. Everyone – even a poor person who is sustained by tzedakah – is obligated to fulfill the basic mitzvah of tzedakah by giving at least a third of a shekel each year. Now there is something fundamental about the details of the laws above that troubles me deeply. For if we explain the texts that I have cited according to their simple meaning – that certain groups are prior to others – they imply that [one may distribute the entirety of one’s tzedakah money to one group within the established hierarchy] and need not give at all to those who fall outside of that particular group. But it is well known that every wealthy person has many more relatives who are poor, and how much more is that true for people whose tzedakah funds are scant! And if this is the case, poor people without wealthy relatives will die of starvation. Now how is it possible to say this? Therefore, in my humble opinion, the explanation of [tzedakah priorities] is as follows: Certainly every person, whether of modest or significant means, is obligated to give a portion of his [or her] tzedakah money to needy people who are not relatives. But to his [or her] poor relatives, he [or she] should give a greater amount than is given to those who are not related. And so on along the ladder of priorities. Regarding that which is stated that a person’s own welfare comes first, if that is explained according to its plain meaning, then most people would be exempt from the mitzvah of tzedakah altogether, excepting the one-third shekel per year. If only it were the case that most Jews could earn enough to meet their needs! But [seeing that they do not], should all but the wealthiest be exempt from tzedakah?! And in places where there are no wealthy residents, should people be left to starve? How is it possible to say this? Nor do people act this way. [translation by Rabbi David Rosenn, AVODAH: The Jewish Service Corps]
3 ג

Suggested Discussion Questions:

1. What is the core issue that troubles the author of this text?

2. In what way have you seen his conundrum play out in your own life?

3. What is your response to his answer?

4 ד
Time Period: Modern (Spinoza through post-WWII)