משנה, בבא בתרא ו:ו
מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס לתוכה תגרין ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת והחיצון זורע את הדרך נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שהוא רוצה ומכניס לתוכה תגרין ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת וזה וזה אינם רשאים לזורעה:
One who has a garden within the garden of their fellow, enters at the time that it is customary for people to enter, and leaves at the time that it is customary for people to leave. And one may not bring in merchants, and one may not enter from it to another field. And the outer one sows the path. If they gave one a path by the side with the consent of both, one may enter whenever one wishes and one may leave whenever one wishes, and one may bring merchants into it, but one may not enter from it to another field; and neither this one nor that one is permitted to sow it.
[Moreshet translation. Edited for gender neutrality]
Suggested Discussion Questions:
1. What is the scenario described in this text?
2. How can we apply the laws of this text to businesses and military bases set up in other countries? What policies does this text suggest be put in place?
Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)