חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
שקובעת כותרתו של החוק, כל הזכויות הללו נגזרות מכבוד האדם וחירותו, כפי שהם מתפרשים לאור היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. זכויות אלה מפורטות בסעיפים אחדים...אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם...אין פוגעים בקנינו של אדם.
..כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו... אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם,אמנם זכויות אלה ניתנות לתושבי ישראל מכוח עקרונות כלליים שהתקיימו עוד לפני חקיקת החוק, אך הן אינן מוגנות בחוק יסוד, ולכן לפחות באופן תאורטי ניתן לבטלן בהליך דמוקרטי.
Fundamental human rights in Israel are founded upon recognition of the value of the human being, the sanctity of human life…The purpose of this Basic Law is to protect human dignity and liberty, in order to establish in a Basic Law the values of the State of Israel as a Jewish and democratic state…There shall be no violation of the life, body, or dignity of any person as such…All persons are entitled to protections
of their life, body, and dignity…There shall be no violation of rights under this Basic Law except by a law befitting the values of the State of Israel, enacted for a proper purpose, and to an extent no greater than is required.
Suggested Discussion Questions:
1. How is this text used as a guiding source for establishing the fundamental rules of human rights in Israel?
2. What implications are drawn from noting Israel to be a Jewish state in this text? Is there anything inherently Jewish about this text?
3. Should Jews worldwide uphold this text or is this specific to Israel? What is the difference?
Time Period: Contemporary (The Yom Kippur War until the present-day)