------------------------------------------------------------------------------ "Love work." How? This teaches that a person should love work, and not hate work. Just as the Torah was given through the covenant, so too, work was given through the covenant, as it says, "For six days you shall labor and do all of your work, and the seventh day is a Sabbath to your God." (Avot d'Rabbi Natan, Nusach 1, ch. 11, translation by R. Jill Jacobs) ------------------------------------------------------------------------------
*Guiding Principles* ABRAHAM SON OF THE RAMBAM, THE GUIDE TO SERVING GOD, CHAPTER 5, A Generosity is the bestowal of good upon one who has no claim or entitlement to it. To pay a worker their wages or a creditor their debt is not generosity, but fairness and justice. However, giving charity to the poor, bringing guests into the home, and bestowing gifts are acts of generosity. [Translation by R. Yaakov Wincelberg, edited for gender neutrality. Translated from Judeo-Arabic] הנדיבות היא בטוי לענקת רוב טובה למי שאין לו תביעה וחיוב על המעניק. כי לתת לפועל את שכרו ולפרוע לבעל חוב את חובו אין זו נדיבות אלא צדק ויושר, ואלו צדקה לעניים והכנסת אורחים ומתנות וכדומה, הריהם בגדר נדיבות
MISHPETEI UZZIEL VOL. 4 HOSHEN MISHPAT 42 (R. Ben-Zion Meir Chai Uzziel) How does one establish a relationship of love and honor? “[if after seven years, an indentured servant does not want to leave because] it is good for him/her [to be with you]” (Deuteronomy 15) This means: s/he is your kin in regard to food and in regard to drink. (Talmud Kiddushin 20a). This teaches that /the relationship between the employer and the worker needs to be a relationship of fellowship, as with an equal, and not a relationship in which one person is of inferior status, as such a relationship can lead to acts that are insulting or that induce shame, for the employer needs to show toward the employee the same qualities that the employee shows toward the employer. Through this partnership, the work of the household will be completed/.* *[Translation by Rabbi Jill Jacobs] יחסה אהבה וכבוד כיצד? כי טוב לו: עמך במאכל, עמך במשתה (קידושין כ). הא למדת שיחס בעל הבית אל הפועל צריך להיות יחס אחוה כאל אדם שוה ועוזר לו להשלמת עבודתו; ולא יחס של נחות דרגא המביא לידי מעשים שיש בהם משום העלבה והכלמה כי באותה מדה שנזקק הפועל לבעל הבית, כך זקוק בעל הבית אל הפועל ובהשתתפותו נשלמת פעולתו של הבית
BABYLONIAN TALMUD, BABA KAMA 116B Rav said: A worker may quit, even in the middle of the day. . . as it is written “the children of Israel are [God's] servants and not servants to servants." (Leviticus 25:42) [Translation by Rabbi Jill Jacobs] דכתיב: (ויקרא כ"ה)”כי לי בני ישראל עבדים“, ולא עבדים לעבדים. ....
*A) Wages and Hours* DEUTERONOMY 24:14-15 You shall not oppress a hired servant who is poor and needy, whether he is one of your brothers, or one of the strangers who are in your land inside your gates; At his day you shall give him his wages, nor shall the sun go down upon it; for he is poor, and his life depends upon it; lest he cry against you to the Lord and it be a sin for you. [translation by Artscroll, adapted] לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא:
EXODUS 20: 8-10 Remember the sabbath day, and keep it holy. Six days you shall labor, and do all your work; but the seventh day is a sabbath of the LORD your God: you shall not do any work - you, your son or daughter, your male or female slave, or your cattle, or the stranger who is within your settlements. [JPS translation [1]. Edited for gender neutrality] זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ
*B) Paid Time Off* JEREMIAH 22:13-17 Ha! One who builds one's house with unfairness and one's upper chambers with injustice, who makes their fellow work without pay and does not give them their wages, who thinks: I will build me a vast palace with spacious upper chambers, provided with windows, paneled in cedar, painted with vermilion! Do you think you are more a king because you compete in cedar? Your ancestors ate and drank and dispensed justice and equity -- then all went well with them. They upheld the rights of the poor and needy -- then all was well. That is truly heeding Me -- declares the LORD. But your eyes and your mind are only on ill-gotten gains, on shedding the blood of the innocent, on committing fraud and violence. [JPS translation [1]. Edited for gender neutrality] הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ: הָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר: הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ:דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה': כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ וְעַל הָעֹשֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת:
TUR, CHOSHEN MISHPAT 337:13(CF.SHULCHAN ARUCH, CHOSHEN MISHPAT 337:20; RAMBAM, HILCHOT SECHIRUT 13:7) A worker is not entitled to work [elsewhere] at night and then hire himself out in the daytime, nor may he fast or mortify his flesh, nor feed his own food to his children, as these weaken him and render him unable to do the work of the employer properly (as the Rambam wrote). In the same way as an employer is not allowed to steal the wage of his employees nor delay their payment, so too the worker is not allowed to idle away his time, a little here and a little there, until his whole day is fraudulent. Rather, he must be punctilious with himself, since the wages were punctilious in freeing him from the collective grace after meals, and the fourth blessing of that grace [A person engaged in one mitzvah is free from the obligation to perform another]. Hence he is obligated to work with all his strength — as Jacob our ancestor said, “I have worked for your father with all of my strength” (Genesis 31:6) — so that he is paid what he deserves in this world, as it is said, “The man [Jacob] became extremely prosperous” (Genesis 30:43). [Ziegler translation] אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום ולא ירעיב ולא יסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו מפני ביטול מלאכתו של בע"ה שהרי מחליש כחו שלא יוכל לעשות מלאכת בע"ה בכח: כתב הרמב"ם כדרך שמוזהר בע"ה שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך מוזהר העני שלא יבטל מלאכת בע"ה ויבטל מעט כאן ומעט כאן ומוציא כל היום במרמה אלא חייב לדקדק על עצמו שהרי דקדקו חכמים בזימון ועל ברכה רביעית שלא יברכו ברכה רביעית בברכת המזון וכן חייב לעבוד בכל כחו שכן יעקב אמר (בראשית ל"א) בכל כחי עבדתי את אביכן לפיכך נטל שכר בעוה"ז על כן שנאמר (שם ל') ויפרוץ האיש מאד מאד:
*C) Notice and Severance* SHULCHAN ARUCH, CHOSHEN MISHPAT 331:1-2 One who hires employees should treat them in accordance with local custom: One who hires employees and tells them to work very early in the morning or late into the night-- in a place where it was not the custom to work very early or very late, he (the employer) cannot force them even if he adds to their wages, since he did not make that condition at the time that he hired them. Where the custom was to provide their meals, he should provide their meals, to provide figs or dates or something similar, he should provide it – all in accordance with local custom.[translation by Hekhsher Tzedek "Al Pi Din" by Rabbi Avram Israel Reisner for Heksher Tzedek Commission of RA/USCJ] השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה: השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב, מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב, אינו יכול לכופן אפילו הוסיף על שכרן, כיון שלא התנה כן בשעה ששכרן. מקום שנהגו לזון יזון, לספק בגרוגרות או בתמרי[ם] וכיוצא בהם יספק – הכל כמנהג המדינה
SEFER HACHINUCH, MITZVAH 482 It is our splendor and glory that we should have compassion on a person who served us, and *we should give him of what we own as an act of loving-kindness, apart from what we stipulated with him to give him as his wages*. It is something understandable by the intelligence; there is no need to continue at length about it…*Whether the owner was blessed because of him [the laborer] or not, he is duty-bound to give him a liberal bonus*; the bonus of a laborer is for himself alone: a creditor of his may not collect from it...Yet in any event, even today, “let the wise man hear and gain in learning" (Proverbs 1:5) — that *if he hired one of the Israelites and the man served him a long time, or even a short time, he is to give him a liberal bonus when he leaves him *— as God has blessed him. [Feldheim translation] משרשי המצוה למען נקנה בנפשנו מדות מעולות יקרות וחמודות, ועם הנפש היקרה והמעולה נזכה לטוב, והאל הטוב חפץ להיטיב לעמו, והודנו והדרנו הוא שנרחם על מי שעבד אותנו ונתן לו משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו בשכרו, ודבר מושכל הוא, אין צורך להאריך בו…ובין נתברך בעל הבית לרגלו או לא נתברך חייב להעניק לו, וענק העבד לעצמו ואין בעל חובו גובה הימנו. ויתר פרטיה מבוארים בפרק ראשון מקדושין. ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בזמן הבית, שאין דין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג כמו שכתבתי במה שקדם [מצוה מ"ב], ומכל מקום אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפילו מועט שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו השם.
BABYLONIAN TALMUD, BABA METZIA 76B As it has been taught: If someone hired artisans and they misled the employer, or the employer misled them, they have nothing but resentment against each other. In what case are these things said? When they [the workers] did not go [to work]. But if ass drivers went and did not find produce, or if workers went and found the field while it was waterlogged, the employer gives them their wages in full. [Translation by Uri L’Tzedek. Edited for gender neutrality] דתניא: השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותן - אין להם זה על זה אלא תרעומת. במה דברים אמורים - שלא הלכו, אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה, פועלין ומצאו שדה כשהיא לחה - נותן להן שכרן משלם