Na'aseh Vinishma - Just Do It How Does the Akeidah Inform the Sinai Experience?
1א

(ח) וַיַּעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה' נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ה'.

(8) And all the people answered together, and said: ‘All that the LORD hath spoken we will do.’ And Moses reported the words of the people unto the LORD.

2ב

(ג) וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י ה' וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה' נַעֲשֶֽׂה׃

(3) And Moses came and told the people all the words of the LORD, and all the ordinances; and all the people answered with one voice, and said: ‘All the words which the Lord hath spoken will we do.’

3ג

(ז) וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה' נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃

(7) And he took the book of the covenant, and read in the hearing of the people; and they said: ‘All that the LORD hath spoken will we do, and obey.’

4ד

Questions:

  • Do the verses describe a sense of unity or division among the Jewish people?
  • How do the Jewish people respond to Moshe - as individuals or a group?
  • How do you go about making important decisions? Is it the same process through which the Jewish people accepted God's Torah?
  • What is interesting about the words and order of the words in 24:7 with which the Jewish people responded? Are there other words which you would have used?
  • Is there a precedent in pre-Sinai Jewish history for this type of response/behavior in the service of God?
5ה

(יג) לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃

(13) no hand shall touch him, but he shall surely be stoned, or shot through; whether it be beast or man, it shall not live; when the ram’s horn soundeth long, they shall come up to the mount.’

6ו

היבל: הוא שופר של איל, שכן בערביא קורין לדכרא יובלא, ושופר של אילו של יצחק היה:

Rashi 19:13

the ram’s horn: Heb. הַיוֹבֵל. That is a shofar of a ram, for in Arabia, they call a ram “yuvla.” And this shofar was from Isaac’s ram [the ram that Abraham sacrificed instead of Isaac]. (Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 31)

7ז

Connection between Akeida and Har Sinai

8ח

(א) במשוך היובל המה יעלו בהר הוא שופר של איל, ושופר אילו של יצחק היה (פדר''א לה). לשון רש''י. ולא הבינותי זה, כי אילו של יצחק עולה הקריב אותו, והקרנים והטלפים הכל נשרף בעולות (זבחים פה:). אולי גבל הקב''ה עפר קרנו והחזירו למה שהיה:

And it was the horn of Isaac's ram (Pirkei Drabi Eliezer 35). These are the words of Rashi. And I don't understand this; if it were the ram of Isaac, it was burnt as a sacrifice, and the horns and all the parts were burnt. Perhaps God reformed the horn's ashes into what it was.

9ט
  • Why go to the effort of "recycling" an old one-can't find a ram in the desert? What's so special about this particular shofar? What is the meaning behind connecting these two events: the Akeidah and the revelation at Sinai?
10י

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ל

ר' זכריה אומר, אותו האיל כשנברא בין השמשות היה ובא להתקרב תחת יצחק.

Pirkei Drabi Eliezer

Rabbi Zecharia said: this ram (at the akeida) is the same one created at dawn (of creation). And it's purpose was to be sacrificed in place of Yitzchak.

11יא

(יב) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹקְים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃

(12) And God said unto Abraham: ‘Let it not be grievous in thy sight because of the lad, and because of thy bondwoman; in all that Sarah saith unto thee, hearken unto her voice; for in Isaac shall seed be called to thee.

12יב

(ב) וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

(2) And He said: ‘Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt-offering upon one of the mountains which I will tell thee of.’

13יג

(יב) וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃

(12) And he said: ‘Lay not thy hand upon the lad, neither do thou any thing unto him; for now I know that thou art a God-fearing man, seeing thou hast not withheld thy son, thine only son, from Me.’

14יד
  • Based on these 3 sources, what do you think Avraham is thinking?
  • At what point do you think he would have a question for God?
15טו

(ח) ... א"ר אחא התחיל אברהם תמיה אין הדברים הללו אלא דברים של תימה אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע חזרת ואמרת קח נא את בנך ועכשיו את אמר לי אל תשלח ידך אל הנער אתמהא אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים פט) לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה כשאמרתי לך קח נא את בנך לא אמרתי שחטהו אלא והעלהו לשם חיבה אמרתי לך אסיקתיה וקיימת דברי ועתה אחתיניה [נ"א משלו משל למלך שאמר לאוהבו העלה את בנך אל שלחני הביאו אותו אוהבו וסכינו בידו אמר המלך וכי העלהו לאכלו אמרתי לך העלהו אמרתי לך מפני חיבתו] הדא הוא דכתיב (ירמיה יט) ולא עלתה על לבי זה יצחק:

R. Aha said: Abraham began to wonder: These words are nothing but surprising! Yesterday You said, "For in Isaac shall seed be called to thee" (Gen. xxi, 12); You then retracted and said, "Take now your son..." (ib. xxii, 2); and now You say to me, "Lay not thy hand upon the lad!" Said the Holy One, blessed be He, to him : ' O Abraham, My covenant will I not profane (Ps. lxxxix, 35), And I will establish My covenant with Isaac (Gen. xvn, 21). When I bade thee, "Take now thy son," etc., I will not alter that which is gone out of My lips (Ps. loc. cit.). Did I tell thee, Slaughter him? No! but, "Take him up." Thou hast taken him up. Now take him down.'

16טז

(ז) על אחד ההרים אשר אומר אליך אמר רבי הונא משום ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: הקב"ה מתהא ומתלה בעיניהם של צדיקים, ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר. אל הארץ אשר אראך על אחד ההרים וגו' דכוותה (יונה ג): וקרא אליה את הקריאה אשר וגו.' דכוותה (יחזקאל ג) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אתך:

"Upon one of the mountains which I will tell thee of." R. Huna said on the authority of R. Eliezer: The Holy One, blessed be He, first places the righteous in doubt and suspense, and then reveals to them the real meaning of the matter. Thus, To the land that I will show thee (xii, i); upon one OF THE MOUNTAINS WHICH I WILL TELL THEE OF; And make unto it the proclamation that I bid thee (Jonah III, 2) ; similarly, Arise, go forth into the plain, and I will there speak with thee (Ezek. ill, 22).

17יז

Now consider the akeidah from Yitzchak's perspective. Who overcame the greater challenge, Avraham or Yitzchak? Why?

18יח

(ח) ד"א א"ר יצחק בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו אבא בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא כפתני יפה יפה מיד ויעקד את יצחק כלום יכול אדם לכפות בן שלשים ושבע [נ"א בן עשרים ושש שנה] אלא לדעתו?

Another comment: R. Isaac said: When Abraham wished to sacrifice his son Isaac, Isaac said to him: 'Father, I am a young man and am afraid that my body may tremble through fear of the knife and I will grieve thee, whereby the slaughter may be rendered unfit and this will not count as a real sacrifice; therefore bind me very firmly'. Forthwith, he bound Isaac: can one bind a man thirty-seven years old? (another version: twenty-six years old) 5 without his consent?

19יט
  • What is unique about Yitzchak's willingness to participate in the Akeidah?
  • What link do you think it might have to accepting the Torah at Har Sinai? Hint: what is another way to divide the Torah into 2 categories?
20כ

The Torah's 613 mitzvot, accepted by the Jewish people at Har Sinai, are divided into 2 general categories.

  • What are they?
  • Can you identify an allusion to these 2 categories in the Akeidah?
  • Are these 2 categories of equal difficulty/value?
  • Count the words in each of the verses 24:2 and 24:12
21כא

חג השׁבועות, זמן מתן תורתנו

The holiday of Shavuoth, the time of the giving of the Torah