ת"ר הלל זה מי אמרו ר"א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו (תהלים קטו, א) לא לנו ה' לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן (ישעיהו מח, יא) למעני למעני אעשה רבי יהודה אומר יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי אלעזר המודעי אומר דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא הם אמרו לא לנו ורוח הקודש משיבה ואומרת להם למעני למעני אעשה ר' אלעזר בן עזריה אומר חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי עקיבא אומר חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו' וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:
The Sages taught: This hallel, who initially recited it? Rabbi Eliezer says: Moses and the Jewish people recited it when they stood by the sea. They said: “Not to us, God, not to us, but to Your name give glory” (Psalms 115:1). The Divine Spirit responded and said to them: “For My own sake, for My own sake, will I do it” (Isaiah 48:11). Rabbi Yehuda says: Joshua and the Jewish people recited it when they defeated the kings of Canaan who stood against them (see Joshua 12:7–24). They said: Not to us, and the Divine Spirit responded: For My own sake. Rabbi Elazar HaModa’i says: Deborah and Barak recited it when Sisera stood against them (see Judges 4–5). They said: Not to us, and the Divine Spirit responded and said to them: For My own sake, for My own sake, will I do it. Rabbi Elazar ben Azarya says: Hezekiah and his company recited it when Sennacherib stood against them (see II Kings 18–19). They said: Not to us and the Divine Spirit responded: For My own sake. Rabbi Akiva says: Hananiah, Mishael, and Azariah recited it when the wicked Nebuchadnezzar stood against them (see Daniel 3). They said: Not to us, and the Divine Spirit responded: For My own sake. Rabbi Yosei HaGelili says: Mordecai and Esther recited it when the wicked Haman stood against them. They said: Not to us, and the Divine Spirit responded: For My own sake (see the book of Esther). And the Rabbis say that hallel was not established for any specific event, but the Prophets among them instituted that the Jewish people should recite it on every appropriate occasion, and for every trouble, may it not come upon the Jewish people. When they are redeemed, they recite it over their redemption.
ג וקורא שליח ציבור לבדו הודו והקהל עונין אחריו הודו וקורא פסוק יאמר נא ישראל והקהל עונין אחריו הודו וכן יאמרו נא בית אהרן ועונין הקהל אחריו הודו וכן יאמרו נא יראי יי' ועונין הקהל אחריו הודו וקורין כולם ביחד מן המצר עד אודך כי עניתני ומשם ואילך כופלים כל פסוק ופסוק ואומר שליח ציבור אנא יי' הושיעה נא ועונין אותו הקהל אחריו וכן באנא יי' הצליחה נא ובספרד פושטין פסוק ברוך הבא ופסוק אל יי' ויאר לנו וכופלין אלי אתה ואודך והודו ובאשכנז כופלין הכל וכן עיקר. ועוד יש מנהגים משתנים בהרבה מקומות בקריאתו ועיקר קריאתו תלויה במנהג הילכך כל מקום ומקום לפי מנהגו:
(ו) וְלֹא הַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה בִּלְבַד הוּא שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֶלָּא קְרִיאַת הַהַלֵּל לְעוֹלָם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים בְּכָל הַיָּמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה מִצְוָה לִגְמֹר בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וְאִלּוּ הֵן. שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. וְרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח וְיוֹם עֲצֶרֶת. אֲבָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין בָּהֶן הַלֵּל לְפִי שֶׁהֵן יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיִרְאָה וָפַחַד לֹא יְמֵי שִׂמְחָה יְתֵרָה. וְלֹא תִּקְּנוּ הַלֵּל בְּפוּרִים שֶׁקְּרִיאַת הַמְּגִלָּה הִיא הַהַלֵּל:
(ז) מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין יוֹם טוֹב שְׁנֵי יָמִים גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. תִּשְׁעָה יְמֵי הֶחָג. וּשְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה. וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל פֶּסַח. וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל עֲצֶרֶת. אֲבָל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרִיאַת הַהַלֵּל מִנְהָג וְאֵינוֹ מִצְוָה. וּמִנְהָג זֶה בְּצִבּוּר לְפִיכָךְ קוֹרְאִין בְּדִלּוּג. וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַמִּנְהָג. וְיָחִיד לֹא יִקְרָא כְּלָל. וְאִם הִתְחִיל יַשְׁלִים וְיִקְרָא בְּדִלּוּג כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרְאִין הַצִּבּוּר. וְכֵן בִּשְׁאָר יְמֵי הַפֶּסַח קוֹרְאִין בְּדִלּוּג כְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
דאמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן מאי דכתיב (שמות יד, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה אמר להן הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני
The Gemara comments: As Rabbi Shmuel bar Naḥman says that Rabbi Yonatan says: What is the meaning of that which is written in the passage describing the splitting of the Red Sea: “And the one came not near the other all the night” (Exodus 14:20)? At that time the ministering angels desired to recite a song before the Holy One, Blessed be He. The Holy One, Blessed be He, said to them: My handiwork, i.e., the Egyptians, are drowning in the sea, and you are reciting a song before Me? Apparently, God is not gladdened by the downfall of the wicked.
ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה לימא משום דר' אבהו דאמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני
Rosh Hashanah and Yom Hakippurim, which are called 'Moed', and are sanctified with [a prohibtion against] doing work, [Hallel] should be said? [It is not said] because of [the statement of] R' Abahu, as R' Abahu said, The ministering angels said before Hakadosh Baruch Hu, Master of the World, why does [the nation of] Israel not sing before you on Rosh Hashanah and Yom Hakippurim? He [G-d] replied to them, Is it possible that the King sits on the Throne of Judgment, and the books of the live and the books of the dead are open before Him, and [the nation of] Israel sings before Me?
רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר:
On this topic, the Gemara relates: Rav happened to come to Babylonia, where he saw that they were reciting hallel on a New Moon. Unfamiliar with this practice, he thought to stop them, as he assumed that they were reciting hallel unnecessarily. Once he saw that they were omitting portions, he said: I can learn from this that they are maintaining the custom of their forefathers, i.e., they know that it is a custom, not an obligation. It is taught in a baraita: An individual should not begin reciting hallel on a New Moon, but if he has begun he should complete it.
(יב) מִנְהַג קְרִיאַת הַהַלֵּל בִּימֵי חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים כָּךְ הָיָה. אַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ הַגָּדוֹל שֶׁמַּקְרֵא אֶת הַהַלֵּל מַתְחִיל וְאוֹמֵר הַלְלוּיָהּ וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ עַבְדֵי ה' וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְכֵן עַל כָּל דָּבָר. עַד שֶׁנִּמְצְאוּ עוֹנִין בְּכָל הַהַלֵּל הַלְלוּיָהּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים פְּעָמִים סִימָן לָהֶם שְׁנוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן:
Enseñaron nuestros Rabinos: ¿Quien pronuncio el Halel (por vez primera)? Dijo Rabí Eleazar: Moshe e Israel lo pronunciaron, cuando estaban junto al mar (Rojo). Ellos dijeron: ‘No a nosotros, Señor, no a nosotros’ (Tehilim 115, 1), y el Santo Espíritu respondió: ‘Por Mi, para mi mismo lo haré’ (Ishaiahu 48, 11). Dijo Rabí Iehuda: Ieoshua e Israel la pronunciaron cuando los reyes de Cnaan los atacaron. Ellos dijeron: ‘No a nosotros’ y el Santo Espíritu respondió, etc. Rabí Eleazar HaMoadi dice: Dvora y Barak la pronunciaron, cuando Sisra los atacó. Ellos dijeron: ‘No a nosotros’ y el Santo Espíritu respondió, etc. Rabí Eleazar ben Azaria dice: Jizkia y sus compañeros la pronunciaron cuando Sanjeriv los ataco. Ellos dijeron: ‘No a nosotros’ y el Santo Espíritu respondió, etc. Rabí Akiva dice: Janania, Mishael y Azaria lo pronunciaron cuando los atacó el malvado Nebujadnetzar. Ellos dijeron: ‘No a nosotros’ y el Santo Espíritu respondió, etc. Rabí Iosei dice: Mordejai y Ester lo dijeron cuando los atacó el malvado Haman. Ellos dijeron: ‘No a nosotros’ y el Santo Espíritu respondió, etc. Y los sabios dicen: Los profetas que había entre ellos dispusieron que Israel la entone en todas las épocas y en todas las desgracias (que ojalá no ocurran); y cuando se rediman la cantaran por su redención.
Pesajim 117a
No solo el Halel de Januka es (un precepto) rabínico, sino también toda lectura del Halel es (un precepto) rabínico en aquellos días en que se completa (la lectura de) el Halel. Y es un precepto, completar el Halel durante dieciocho días al año, y ellos son: los ocho días del Jag, y los ocho días de Januka, y el primer día de Pesaj, y el día de Shavuot. Pero en Rosh HaShana e Iom HaKipurim no hay Halel, dado que ellos no son días en que se incrementa la alegría, sino días de arrepentimiento y temor. Y no se instituyó el Halel en Purim, debido a que la lectura de la Meguila cumple las veces del Halel.
En aquellos días en que se hacen dos días de Iom Tov, se completa el Halel durante veintiún días: Los nueve días del Jag, los ocho días de Januka, los dos días (primeros) de Pesaj, y los dos días de Shavuot. Pero en los comienzos de mes la lectura del Halel es una costumbre y no un precepto, y se acostumbra solo en rezos comunitarios. Por ello se lee (el Halel) salteado, y no se bendice, dado que no se bendice por una costumbre. Y quien reza sólo no leerá en absoluto. Y si hubiera comenzado a leer, completará (la lectura) y leerá salteado tal como lee la congregación. De la misma forma, en el resto de los días de Pesaj se lee salteado como en los comiezos del mes.
RaMbaM, Hiljot Januka 3, 6-7
El Halel en Jol Hamoed Pesaj:
...Dijo Rabí Shmuel bar Najman dijo Rabí Ionatán: ¿Por qué está escrito (respecto a la apertura de las aguas del mar) "de modo que no se acercaron los unos a los otros en toda la noche" (Shemot 14, 20)? En aquel momento, los ángeles al servicio de Dios quisieron entonar himnos ante el Santo Bendito. Les dijo el Santo Bendito: Mis criaturas se ahogan en el mar...¿Y ustedes me quieren entonar himnos?
Sanhedrin 39b
¿Halel en Rosh HaShaná e Iom HaKipurim?
Dijo Rabí Abahu: Dijeron los ángeles que cortejan a Dios ante el Santo Bendito: Soberano del mundo: ¿Por qué los israelitas no cantan ante Ti en Rosh HaShana e Iom HaKipurim? Les dijo: ¿Es posible que un Rey esté sentado sobre el Trono de la Justicia con los libros de los vivos y los libros de los muertos abiertos delante suyo, y que los israelitas canten delante Mío?
Arajin 10b
Halel en Rosh Jodesh
Rav fue invitado a Babilonia, y vio que (en Babilonia) leían el Halel en los comienzos del mes. Penso en detenerlos (para que no hagan ello). Dado que vio que lo leían de salteado, aprendió de allí que (esta) era una costumbre de sus antepasados. Se enseña: Quien reza sólo no comenzará a leer. Y si hubiera comenzado concluye (con la lectura)
Taanit 28b
Y lee el oficiante sólo ‘Hodu (LaAdonai Ki Tov)’ y la congregación responde tras él ‘Hodu (LaAdonai Ki Tov Ki LeOlam Jasdo)’. Y lee (el oficiante) el versículo ‘Iomar Na Israel’ y la congregación responde tras él ‘Hodu (LaAdonai Ki Tov Ki LeOlam Jasdo)’. De igual manera (dice el oficiante) ‘Iomru Na Beit Aharon’ y la congregación responde tras él ‘Hodu (LaAdonai Ki Tov Ki LeOlam Jasdo)’, y de igual manera (dice el oficiante) ‘Iomru Na Irei Adonai’ y la congregación responde tras él ‘Hodu (LaAdonai Ki Tov Ki LeOlam Jasdo)’. Y (a continuación) todos leen juntos ‘Min HaMetzar’ hasta ‘Odeja Ki Anitani’. Y de allí en delante se repite todo versículo, y dice el oficiante ‘Ana Adonai Oshia Na’ y repite la congregación y de la mima manera con ‘Ana Adonai Hatzlija Na’ y en Sefarad no se duplica el versículo ‘Baruj HaBa’ y ‘El Adonai VaIaer Lanu’, y se duplica el versículo ‘Eli Ata VeOdeka’ y (el versículo) ‘Hodu’. Y en Ashkenaz todo se dice por partida doble...Y hay diversas costumbres en diferentes lugares, y la manera correcta de leerlo dependerá de la costumbre (del lugar).
Tur, Oraj Jaim 422
La costumbre de la lectura del Halel en tiempos de los primeros sabios era así: Después que el mayor que lee el Halel pronuncia la bendición, dice ‘Haleluia’ y toda la gente dice ‘Haleluia’. Y luego dice (el oficiante) ‘Halelu Avdei Adonai’ y toda la gente dice ‘Haleluia’. Y luego dice (el oficiante): ‘Iehi Shem Adonai Mevoraj MeAta VeAd Olam’ y toda la gente dice ‘Haleluia’. Hasta que se responda 'Haleluia' ciento veintitrés veces. Tal como los años de Aharón.
RaMbaM, Hiljot Januká, 3, 12