Rollo May, The Courage To Create
When we engage a painting…we are experiencing some new moment of sensibility. Some new vision is triggered in us by our contact with the painting; something unique is born in us. This is why [the] appreciation of … [a] painting … is also a creative act on our part
תנו רבנן,שלשה נקדמה להם חמה בעבורן,משה ויהושע ונקדימון בן גוריון,בשלמא נקדימון בן גוריון גמרא,יהושע נמי קרא דכתיב (יהושע י, יג) וידם השמש וירח עמד וגו',אלא משה מנלן,אמר רבי אלעזר,אתיא אחל אחל כתיב הכא (דברים ב, כה) אחל תת פחדך וכתיב התם (יהושע ג, ז) אחל גדלך,רבי שמואל בר נחמני אמר,אתיא תת תת,כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם (יהושע י, יב) ביום תת ה' את האמרי,רבי יוחנן אמר,אתיא מגופיה דקרא,(דברים ב, כה) אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שנקדמה לו חמה למשה:,וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים כו':,אמר רב יהודה אמר רב,ושתיהן לקללה,(איכה א, יז) היתה ירושלם לנדה ביניהם אמר רב יהודה אמר רב,לברכה,כנדה מה נדה יש לה היתר אף ירושלים יש לה תקנה,(איכה א, א) היתה כאלמנה אמר רב יהודה,לברכה כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור עליה,(מלאכי ב, ט) וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים אמר רב יהודה,לברכה דלא מוקמי מינן לא רישי נהרי ולא גזיריפטי,(מלכים א יד, טו) והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים אמר רב יהודה אמר רב,לברכה,דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן,מאי דכתיב (משלי כז, ו) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע,אחיה השילוני קללן בקנה אמר להם לישראל והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהן,דממו הרוחות עמד הקנה במקומו,אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר (במדבר כד, ו) כארזים (עלי מים) מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובין אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו,ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים,תנו רבנן,לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז,מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר,אמר לו,שלום עליך רבי,ולא החזיר לו,אמר לו,ריקה כמה מכוער אותו האיש,שמא כל בני עירך מכוערין כמותך,אמר לו,איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית,כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו,נעניתי לך מחול לי,אמר לו,איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית,היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו,יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו,שלום עליך רבי רבי מורי מורי,אמר להם,למי אתם קורין רבי רבי,אמרו לו,לזה שמטייל אחריך,אמר להם,אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל,אמרו לו,מפני מה,אמר להם,כך וכך עשה לי,אמרו לו,אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא,אמר להם,בשבילכם הריני מוחל לו,ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן,מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש,לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות
Our Rabbis have taught: A man should always be gentle as the reed and never unyielding as the cedar. Once R. Eleazar son of R. Simeon was coming from Migdal Gedor, from the house of his teacher, and he was riding leisurely on his ass by the riverside and was feeling happy and elated
because he had studied much Torah There chanced to meet him an exceedingly ugly man who greeted him, ‘Peace be upon you, Sir’. He, however, did not return his salutation but instead said to him, ‘Empty one, how ugly you are. Are all your fellow citizens as ugly as you are?’ The man replied: ‘I do not know, but go and tell the craftsman who made me, "How Ugly is the vessel which you have made".’ When R. Eleazar realized that he had done wrong he dismounted from the ass and prostrated himself before the man and said to him, ‘I submit myself to you, forgive me’. The man replied: ‘I will not forgive you until you go to the craftsman who made me and say to him, "How ugly is the vessel which you have made".’ He [R. Eleazar] walked behind him until he reached his native city. When his fellow citizens came out to meet him greeting him with the words, ‘Peace be upon you O Teacher, O Master,’ the man asked them, ‘Whom are you addressing thus’? They replied, ‘The man who is walking behind you.’ Thereupon he exclaimed: ‘If this man is a teacher, may there not be any more like him in Israel’! The people then asked him: ‘Why’? He replied: ‘Such and such a thing has he done to me. They said to him: ‘Nevertheless, forgive him, for he is a man greatly learned in the Torah.’ The man replied: ‘For your sakes I will forgive him, but only on the condition that he does not act in the same manner in the future.’ Soon after this R. Eleazar son of R. Simeon entered [the Beth Hamidrash] and expounded thus, A man should always be gentle as the reed and let him never be unyielding as the cedar. And for this reason the reed merited that of it should be made a pen for the writing of the Law, Phylacteries and Mezuzoth.
שפת אמת בראשית פרשת ויגש שנה תרלח
ובמדרש מים עמוקים עצה בלב איש כו' ידלנה כו'. כבר פרשנו שהוא בכל איש ישראל שע"י היגיעה מוצא האדם בלבו נטמן עצות וכמה דרכים לעבודת הבורא ית'. וע"ז נאמר יגעתי ומצאתי. ואמת הדבר שכפי היגיעה למצוא נקודה טמונה בלב. כמו כן משפיעין לו התחדשות מן השמים…
Sfat Emet Vayigash 1876
The Midrash explains the verse “Deep waters are the counsel in the heart of man, but a man of understanding can draw it up.” Already we explained that every person has counsel hidden in their heart and there are many ways to serve the Creator. This is what the Talmud is referring to when it was said “I searched and I found.” Truthfully it is according to the how much he searches that he will find the spark that is buried in his heart. Similarly, he will draw down a renewal from heaven…