Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.
בס"ד

The Unethical Life? #16:

 One is the Loneliest Number

Source Sheet by Neil Tow
More info מידע נוסף
Created April 26, 2018 · 143 Views · נוצר 26 April, 2018 · 143 צפיות ·

Ethics of Moses taking on judgment alone.

  1. (יג) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃ (יד) וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃ (טו) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹקִֽים׃ (טז) כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹקִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃ (יז) וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ (יח) נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃ (יט) עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹקִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹקִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹקִֽים׃ (כ) וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃ (כא) וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹקִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ (כב) וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃ (כג) אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹקִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ (כד) וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃ (כה) וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ (כו) וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכָל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃

    (13) Next day, Moses sat as magistrate among the people, while the people stood about Moses from morning until evening. (14) But when Moses’ father-in-law saw how much he had to do for the people, he said, “What is this thing that you are doing to the people? Why do you act alone, while all the people stand about you from morning until evening?” (15) Moses replied to his father-in-law, “It is because the people come to me to inquire of God. (16) When they have a dispute, it comes before me, and I decide between one person and another, and I make known the laws and teachings of God.” (17) But Moses’ father-in-law said to him, “The thing you are doing is not right; (18) you will surely wear yourself out, and these people as well. For the task is too heavy for you; you cannot do it alone. (19) Now listen to me. I will give you counsel, and God be with you! You represent the people before God: you bring the disputes before God, (20) and enjoin upon them the laws and the teachings, and make known to them the way they are to go and the practices they are to follow. (21) You shall also seek out from among all the people capable men who fear God, trustworthy men who spurn ill-gotten gain. Set these over them as chiefs of thousands, hundreds, fifties, and tens, (22) and let them judge the people at all times. Have them bring every major dispute to you, but let them decide every minor dispute themselves. Make it easier for yourself by letting them share the burden with you. (23) If you do this—and God so commands you—you will be able to bear up; and all these people too will go home unwearied.” (24) Moses heeded his father-in-law and did just as he had said. (25) Moses chose capable men out of all Israel, and appointed them heads over the people—chiefs of thousands, hundreds, fifties, and tens; (26) and they judged the people at all times: the difficult matters they would bring to Moses, and all the minor matters they would decide themselves.

  2. (א) גם העם הזה אשר עמך בית דינך: (ב) לא תוכל עשוהו לבדך לשמוע כל עסקי הגדולים, ולשמוע עם זה את כל הצריכים לדבר עמך, על מה שלא יספיק להם זולתך:
    (1) גם העם הזה אשר עמך, the member of your court. (2) לא תוכל עשוהו לבדך, you cannot all by yourself listen to the problems of all the leaders and subsequently to all the problems of the individuals who feel they need your personal attention, believing that no one but you can deal with their specific problems.
  3. (א) נבול תבול. לשון חלשות כמו (ירמיה ח') והעלה נבל: (ב) גם אתה. שלא תוכל לסבול: (ג) גם העם הזה. שלא יוכלו לסבול שיעמדו כל היום להמתין על דינם וי"ל נבל תבול לשון עירבוב כמו (בראשית י"א) ונבלה שם שפתם שמתבלבל אתה והן שכל אחד צועק לך שמעני אדוני וזה צועק ואין את יודע למי תענה והם אינם יודעים למי ידברו:

    ..."Also this people" - They will not be able to tolerate waiting all day for their case [to be heard'...and [Moses] will get confused since everyone will shout at you saying 'Hear me, Sir!' and the other will shout and you [Moses] will not know whom to answer, and no one will know to whom you're speaking.

  4. (א) נבול תבול. גם בדבר המשפטים שעצם הענין אתה עושה בשלמות שהרי הדין יוצא ברור. אבל יש חשש אחר. שתבול גם אתה. אע״ג שכל מעשיך בכח אלקי מכ״מ העושק מהולל חכם: (ג) כי כבד ממך הדבר. והייתי חושב שאומר לו שהענין בעצם כבד על משה. ע״כ פירש לו ולא תוכל עשוהו לבדך. בלי הסר ממך ענינים קלים שאפשר באחרים:

    ..."You will become confused" - also in the matter of the judgments themselves because you treat each case in its wholeness so that the judgment is clear, but there is a suspicion that even you [Moses] will be unable to [fulfill this objective]...'You cannot do it alone' - without delegating lighter matters to others.

  5. (א) נבול תבול גם אתה גם העם הזה. כתרגומו מלאה תלאי יאמר אינך רשאי לסבול משא כבד כזה כי זה טורח גדול ועייפות לך ולכל העומדים עליך כי ייגעו לריק ולא יוכלו להתקרב אליך הכל להגיש לפניך עצומותיהם. (ב) ובמדרש נבול תבול כתאנה הזאת שעליה נובלות שנאמר (ישעיה לד) כנבול עלה מגפן וכנובלות מתאנה, גם אתה לרבות אהרן, גם העם לרבות שבעים זקנים.

    (1) נבול תבול גם אתה גם העם הזה, “surely you will become weary, both you and this people.” The meaning of the words נבול תבול corresponds to Onkelos’ translation of מלאה תלאה, “you will become worn out, tired.” Yitro meant that it was irresponsible, forbidden even, for Moses to undergo such a strain and to make the people undergo such a strain. Many would stand in line and wait and never get around to have their problems aired before Moses. 

  6. A winter's day
    In a deep and dark
    December
    I am alone
    Gazing from my window to the streets below
    On a freshly fallen silent shroud of snow
    I am a rock
    I am an island

    I've built walls
    A fortress deep and mighty
    That none may penetrate
    I have no need of friendship, friendship causes pain
    It's laughter and it's loving I disdain
    I am a rock
    I am an island

    Don't talk of love
    But I've heard the words before
    It's sleeping in my memory
    I won't disturb the slumber of feelings that have died
    If I never loved I never would have cried
    I am a rock
    I am an island

    I have my books
    And my poetry to protect me
    I am shielded in my armor
    Hiding in my room, safe within my womb
    I touch no one and no one touches me
    I am a rock
    I am an island

    And a rock feels no pain
    And an island never cries

     

    -Songwriters: Paul Simon

  7. One is the loneliest number that you'll ever do
    Two can be as bad as one
    It's the loneliest number since the number one

    No is the saddest experience you'll ever know
    Yes, it's the saddest experience you'll ever know

    'Cause one is the loneliest number that you'll ever do
    One is the loneliest number, whoa-oh, worse than two

    It's just no good anymore since you went away
    Now I spend my time just making rhymes of yesterday

    One is the loneliest number
    One is the loneliest number
    One is the loneliest number that you'll ever do

     

    Songwriter:  Harry Nilsson

  8. Rabbi Yakov Yitzcah of Pzhysha (1766-1814) quoted in Telushkin - Code of Jewish Ethics Vol. 2:

    Why in the verse, 'Justice, justice you shall pursue' is the word 'justice' reputed?  The rebbe answered that the repetition is meant to convey that not only must the ends we pursue be just, but so too must the means we employ to achieve those ends.

  9. Telushkin - Ethics Vol. 2 p. 405

     

    "A functioning and equitable legal system is so basic to a moral society that the establishment of courts of law is the one positive demand Jewish law makes of non-Jewish societies (Sanherdin 56a/b)  The implication is that Judaism opposes anarchy:  Why else would it require that all societies have a mechanism for enforcing laws?  In Avot, Rabbi Chanina teaches, "Pray for the welfare of the government, for without fear of governmental authorities, people would swallow each other alive." (3:2)

  10. Justice applies to all people - without regard for their personal status, connections, or resources.  Moses judged everyone's disputes, and the new judges Jethro suggests would so the same.

  11. (כב) מִשְׁפַּ֤ט אֶחָד֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כַּגֵּ֥ר כָּאֶזְרָ֖ח יִהְיֶ֑ה כִּ֛י אֲנִ֥י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם׃
    (22) You shall have one standard for stranger and citizen alike: for I the LORD am your God.
  12. (טו) הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ (טז) תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ (פ)
    (15) the rest of the congregation. There shall be one law for you and for the resident stranger; it shall be a law for all time throughout the ages. You and the stranger shall be alike before the LORD; (16) the same ritual and the same rule shall apply to you and to the stranger who resides among you.
  13. (טז) וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ׃
    (16) I charged your magistrates at that time as follows, “Hear out your fellow men, and decide justly between any man and a fellow Israelite or a stranger.
  14. (טו) לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃
    (15) You shall not render an unfair decision: do not favor the poor or show deference to the rich; judge your kinsman fairly.
  15. קולר תלוי בצואר עדים תלמוד לומר מדבר שקר תרחק (סימן תלת"א תלמי"ד ותל"ת בעל"י חו"ב סמרטו"ט שומ"ע ומטעי"ם) מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנין שלא ישתוק תלמוד לומר (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד מנין שלא יצטרף עמו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק האי מדבר שקר תרחק נפקא הא ודאי שקורי קא משקר ורחמנא אמר (שמות כ, יב) לא תענה ברעך עד שקר אלא כגון דאמר ליה ודאי חד סהדא אית לי ותא אתה קום התם ולא תימא ולא מידי דהא לא מפקת מפומך שקרא אפי' הכי אסור משום שנאמר מדבר שקר תרחק מנין לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר תלמוד לומר מדבר שקר תרחק מנין לנושה בחבירו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרנו בב"ד ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עלי שבועה ממקום אחר תלמוד לומר מדבר שקר תרחק מנין לשלשה שנושין מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו מנה ויחלוקו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה שאומרין לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך ת"ל מדבר שקר תרחק כי הוו אתו לקמיה דרבא בר רב הונא אמר להו שלופו פוזמוקייכו וחותו לדינא מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין (חבירו) קודם שיבא בעל דין חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק רב כהנא מתני (שמות כ, ו) מלא תשא לא תשיא (יחזקאל יח, יח) ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין: אינה נוהגת אלא בראוין להעיד כו': לאפוקי מאי אמר רב פפא לאפוקי מלך ורב אחא בר יעקב אמר לאפוקי משחק בקוביא מ"ד משחק בקוביא כל שכן מלך ומ"ד מלך אבל משחק בקוביא מדאורייתא מחזא חזי ורבנן הוא דפסלוהו: בפני בית דין ושלא בפני ב"ד כו': במאי קמיפלגי אמרוה רבנן קמיה דרב פפא בדון מינה ומינה בדון מינה ואוקי באתרה קא מיפלגי ר' מאיר סבר דון מינה ומינה מפקדון מה פקדון מושבע מפי עצמו חייב אף עדות מושבע מפי עצמו חייב ומינה מה פקדון בין בבית דין ובין שלא בבית דין אף עדות בין בבית דין ובין שלא בבית דין ורבנן סברי דון מינה ואוקי באתרה מה פקדון מושבע מפי עצמו חייב אף עדות מושבע מפי עצמו חייב ואוקי באתרה מה מושבע מפי אחרים בבית דין אין שלא בבית דין לא אף מושבע מפי עצמו בבית דין אין שלא בבית דין לא

    the chain [kolar] of culpability for the miscarriage of justice be placed around the neck of the false witnesses? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” The Gemara provides a mnemonic for additional halakhot derived from the verse: “Distance yourself from a false matter.” Three relating to a student; and three relating to creditors; and three relating to a judge: Rags, hears, and explain. From where is it derived with regard to a student who is sitting before his teacher and sees a claim that provides advantage for a poor person and disadvantage for a wealthy person that he shall not remain silent? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” From where is it derived with regard to a student who sees his teacher who is erring in judgment that he shall not say: I will wait for my teacher until he concludes the trial and then I will contradict him and construct a ruling of my own so that the verdict will be attributed to my name? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” From where is it derived with regard to a student whose teacher said to him: You know concerning me that even if one were to give me one hundred times one hundred dinars, I would not fabricate a claim. Now, I have one hundred dinars in the possession of so-and-so, to whom I lent money, but I have only one witness of the two required to testify about the loan and enable me to collect payment; from where is it derived that the student shall not join with the other witness and testify? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter” (Exodus 23:7). The Gemara asks: Is it from the verse “Distance yourself from a false matter” that this matter is derived? But isn’t he certainly lying in that case, and this is already stated, as the Merciful One states: “You shall not bear false witness against your neighbor” (Exodus 20:13)? Rather, the reference is to a case where the teacher said to him: It is certain that I have one witness, and you come and stand there beside him and do not say anything, as in that manner you do not express a lie from your mouth. Your silent presence will create the impression that I have two witnesses and lead the debtor to admit his debt. Even so, it is prohibited to do this, due to that which is stated: “Distance yourself from a false matter.” There are three halakhot with regard to a creditor: From where is it derived with regard to one who is seeking repayment from another of a debt of one hundred dinars, and there are no witnesses to that effect, that he shall not say: I will claim that he owes me two hundred dinars so that he will admit that he owes me one hundred dinars, and he will become liable to take an oath to me, the oath of one who admits to part of a claim, and on that basis I will extend the oath and compel him to take an oath with regard to a debt that he owes me from another place? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” From where is it derived with regard to one who is seeking repayment from another of a debt of one hundred dinars and claims that the debtor owes him two hundred dinars, that the debtor shall not say: I will completely deny his claim in court, and I will admit to him outside court so that I will not become liable to take an oath to him and he will not extend the oath and compel me to take an oath with regard to a debt that I owe him from another place? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” From where is it derived with regard to three who are seeking repayment from one individual for a total of one hundred dinars, that one of the three should not assume the role of a sole litigant and claim one hundred dinars, and the other two will assume the role of witnesses so that they will exact payment of one hundred dinars from the debtor and divide it among them? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” There are three halakhot with regard to a judge: From where is it derived with regard to two individuals who came to judgment, one dressed in rags and one dressed in a garment worth one hundred times one hundred dinars, that the judges say to the wealthy person: Dress like the poor person or dress the poor person in a garment like yours? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” The Gemara relates: When individuals would come before Rava bar Rav Huna for judgment he would say to them: Remove your fine shoes [puzmukaikhu] and descend for judgment, so you will not appear more distinguished than the other litigant. From where is it derived that a judge should not hear the statement of one litigant before the other litigant comes to court? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.” From where is it derived that a litigant shall not explain the rationale behind his statements to the judge before the other litigant comes to court? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter.”

Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה