קרית ספר הלכות סנהדרין פרק ד
והיום כמו עשרה שנים בשנת הרח"ץ הסכימו רוב חכמי ישראל שבא"י לסמוך לגדול בדורו מורינו הרב הר' יעקב בירב ז"ל והוא סמך קצת מתלמידיו המובהקים יבורכו מפי עליון להחזיר העטרה ליושנה אמן.
שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה
ויכוח שעבר בין חכמי צפת וחכמי ירושלים מענין הסמיכה
חיבור קצר על דבר ויכוח משא מתן של הלכה למעשה שעבר בין חכמי צפת תבנה ותכונן במהר' בימינו ובין חכמי ירושלים תבנה ותכונן במהר' בימינו שחכמי צפת ראו לעשות מעשה על פי אות' ההורא' שכתב הרב רבינו משה בר מיימון זכרונו לברכה בפירוש המשנ' במסכת סנהדרין פ"ק משנ' ג' ובפס' בפרק ד' מהלכותיו והיא שחכמי ארץ ישראל יכולים לסמוך הגם שהם אינם סמוכים וסמכו לגדול שבהם ה"ה החכם כמהר"ר יעקב בי רב יצו' ושלחו לנו יושבי ירושלם תבנה ותכונן במהר' בימינו כתב הסכמתם תחלתו הן עם וכו' וגם לי אני הצעיר לוי בכמהר"ר יעקב ן' חביב זלה"ה יושב ירושלם סמכו מרוב שלמותם וענותנותם ועל ידי השליח עצמו שהביא כתבם הנזכר שלחו לי כתב הסמיכ' כתוב בשם כולם והסכמתם וחתום משם החכם ויהי כראותי אחר העיון הנמרץ כפי כחי הקצר שאין כח בסמיכ' הנזכר כפי הדין לעניות דעתי השבתי להם תשוב' קונדריס ארוך לעכב בידם תחלתו ראיתי את הרשום וכו' גם החכם הנזכר בעל המעש' קודם שראה קונדרסי הנזכר חבר קונדריס בקיום מעשה הסמיכ' תחלתו יען אשר וכו' ובא לידי וחברתי כנגדו קונדרסי הב' תחלתו עודזאת אדרש וכו' ובין כך ובין כך בא ליד החכם קונדרסי הראשון וחבר הוא כנגדו קונדריס אחר תחלתו עם היות וכו' ועליו חברתי אני קונדרסי הג' תחלתו הנה נא ערכתי משפט וכו' ואלקי המשפט אל יבא עמנו במשפט על ערוב דברים אחרים שלא במשפט ובמהר' בימינו תפד' ציון במשפט וישבו שם כסאות למשפט כסאות לבית דוד אמן
יודע האלדים וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל כתבתי שום דבר בקונדריסי אלו בכל מה שנגע לעיקר הדין אלא הכל לאהבת האמת ולעבודתו ויראת שמו יתברך וראיותי שכתבתי בהם יעידו על כך גם סמיכתי תהיה לי לעד' וענת' בי במה שלא רציתי לקבלה ולכן עתה בתשלומם ראיתי לכנות אתשמם מצד החלק הזה שבהם לבד ולא שם להם על פני חוץ כשאר הדברים זרים ומרים אשר בהם נאמרים כי לא היו מלבי אדרב' עליהם נשבר בקרבי וראי' לדבר אופן סדור קונדרסי הראשון והכתב שכתבתי לחכם למצרים עם היות שלפי האמת גם הם צריכים לחזוק וקיום הדין ובפרט עם זה החכם כמפורסם והנם כקליפות הפירות בראם הטבע בחכמת בוראו ומאמרו להעמידם ולקיימ' עד עת בואם בידי האוכלם תוכם אוכל קליפתם זורק. והשם שכולל כל דברי שמהצד הנזכר הוא
סמיכת זקנים שהנ' הוא מור' ראשונ' על נושא הדרוש האם יכולי' חכמי ארץ ישראל לסמוך זקנים או לא
שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה
והשליח הנז' החכם כה"ר שלמה יצ"ו כשבא לכאן עם כתבם לשנחתום בו הביא לי כתב סמיכה לדון בכל משפטי התורה מסודר בשם כולם וחתום בשם החכם הזה ובכתב ידו וז"ל אות באות תיבה בתיבה משפע השמן הטוב שהורידו עלי חכמי ארץ ישראל יצ"ו בטובתם וחסדם לא מחכמה יתירה שיש ביה סכמתי אני והם לסמוך את החכם השלם כה"ר לוי ן' חביב יצ"ו שיהא סמוך לדון ולהורות את בני ישראל לכל דיני התורה ורב סמוך יתקרי ומה שעלתה הסכמתנו חתמתי על שם כלם יעקב בי רב. ע"כ
רמב״ם פיהמ״ש שם
[ג ] סמיכת זקנים, היא מינוי הדיינים, והרמז לכך אמרו ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו . ואין אנו צריכין סמיכה ביד , אלא האדם הראוי להתמנות אומרין לו בית דין הממנים אותו אתה רבי פלוני הרי אתה סמוך ומותר לך לדון דיני קנסות. ונעשה אותו האדם סמוך ונקרא אלקים וידון בכל הדינים. ודבר זה לא יהא אלא בארץ ישראל בלבד , אמרו אין סמיכה בחוצה לארץ , אלא צריך שיהא המתמנה והממנים אותו בארץ ישראל יחד. וכשתהיה לאדם סמיכה בארץ ישראל יש לו לדון דיני קנסות ואפילו בחוצה לארץ, לפי שכלל הוא אצלינו סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ כמו שיתבאר לקמן, אבל אם צריך שיהו השלשה סמוכין ואחר כך יהיה אפשר להם לסמוך אחר , הרי יש בדבר ספק והנראה מן התלמוד שצריך שיהא הגדול שבהם סמוך ויצרף אליו שנים וימנה את מי שירצה. ואני סבור שאם תהיה הסכמה מכל התלמידים והחכמים למנות איש בישיבה כלומר שיעשוהו ראש, ובתנאי שיהא זה בארץ ישראל כמו שהקדמנו , הרי אותו האיש תתקיים לו הישיבה ויהיה סמוך ויסמוך הוא אחר כך את מי שירצה . לפי שאם לא תאמר כן לא תהא אפשרית מציאות בית דין הגדול לעולם, לפי שצריך כל אחד מהם שיהא סמוך בלי ספק והרי כבר הבטיח ה' בשיבתם באמרו ואשיבה שופטיך כבראשונה, ושמא תאמר שהמשיח ימנה אותם ואף על פי שאינם סמוכין , הרי זה מוכחש , לפי שכבר ביארנו בהקדמת ספרינו זה שהמשיח לא יוסיף בתורה ולא יגרע ממנה לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה מסימניו אמר ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה ואחרי כן יקרא לך עיר הצדק , וזה יהיה בלי ספק כאשר יכשיר ה ' לבות בני אדם וירבו במעשה הטוב ותגדל תשוקתם לה ' ולתורתו ויתרבה ישרם לפני בוא המשיח כמו שנתבאר בפסוקי המקרא.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת בכורות פרק ד
ודע כי ענין מומחה, מוסמך, כלומר שיהא אותו אדם שכבר נבחן ונוסה ונמצא בחכמה גדול ומובהק, אם היה אותו שבחנו ונסהו בית דין הרי הוא נקרא מומחה בית דין, ואם היה שנתפרסמה חכמתו אצל רבים מבני אדם בלי שיסמכוהו בית דין הרי זה נקרא מומחה לרבים. ואף כאשר סמכוהו בית דין אינו מותר לו להתיר בכורות אלא עד אשר ירשוהו בית דין בכך ויאמרו לו בפירוש שיתיר בכורות במומן. וכבר ביארנו בתחלת סנהדרין שאין נקרא בית דין בסתם אלא סמוך בארץ ישראל, בין שהיה סמוך מפי סמוך או בהסכמת בני ארץ ישראל למנותו ראש ישיבה, לפי שבני ארץ ישראל הם אשר נקראין קהל, וה' קראם כל הקהל ואפילו היו עשרה אחדים, ואין חוששין למי שזולתם בחוצה לארץ כמו שבארנו בהוריות, ואין רשות ראש גלות מועילה בהתר בכורות בלבד, אלא צריכין בכך רשות ישיבת ארץ ישראל כמו שנתבאר בתלמוד. וכל מקום שתשמע מומחה בהתר בכור או ראיית מומו דע שהכוונה בכך מומחה שנטל רשות בית דין לראית בכור.
(יא) הרי שלא היה בארץ ישראל אלא סומך אחד מושיב שנים בצדו וסומך שבעים כאחד או זה אחר זה ואחר כך יעשה הוא והשבעים בית דין הגדול ויסמכו בתי דינין אחרים נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים אם כן למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כולן ואם היה שם סמוך מפי סמוך אינו צריך דעת כולן אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי בית דין והדבר צריך הכרע.
כסף משנה הלכות סנהדרין פרק ד
[חכם מופלא וכו' הרי שלא היה בא"י אלא סמוך אחד וכו'. בפירוש המשנה פ"ק דסנהדרין כתב כן אלא ששם כתב הדבר סתם וכאן כתב והדבר צריך הכרע:
רדב"ז הלכות סנהדרין פרק ד הלכה יא
[יא] נראין לי הדברים שאם הסכימו וכו'. על לשון זה סמכו חכמי צפת והגדול שבהם לסמוך סמוכין לדון דיני קנסות ולא עלה בידם לפי שהחכם שהיה בירושלים לא הסכים עמהם ושאלו את פי בעודי במצרים ואת פי חברי ולא הסכמנו ואני הארכתי באותה תשובה לבטל דעתם ושלא דקדקו יפה בלשון רבינו חדא שהם חשבו שמה שכתב רבינו והדבר צריך הכרע קאי למאי דסליק מיניה ואם היה שם סמוך מפי סמוך וכו' והא ודאי ליתא כי דבר זה אין צריך הכרע שהרי הוא כתב למעלה שהוא בג' והוא שיהיה אחד מהם סמוך וכו' כאשר הוכחנו מהאיך דר"י בן בבא ומה שכתב הכא בא לחדש שאם יש סמוך מפי סמוך אין צריך דעת חכמי א"י אלא דן דיני קנסות ודבר ברור הוא ואין צריך הכרע א"כ ע"כ מה שכתב והדבר צריך הכרע ארישא קאי וכיון שהוא בעצמו לא פשיטא ליה איך נעשה אנחנו מעשה, ותו שהרי הקשה הרב א"כ למה היו מצטערים וכו' כי האי עובדא דר"י בן בבא ותירץ לפי שישראל מפוזרים וכו' ומה בכך והלא בא"י קרובים זה לזה והיו יכולים להסכים על הסמיכה ע"י שלוחים או ע"י אגרות אלא מאי אית לך למימר שהיו צריכים להיות כלם במעמד אחד והיה רחוק לקבצם הואיל והם מפוזרים הא למדת דאפילו למה שהבינו בדברי רבינו היה צריך שכל חכמי א"י יהיו במעמד אחד. ועוד שנראה שצריך הנסמך ראוי להורות בכל התורה כולה ורחוק בעיני שיש בדור הזה מי שראוי להורות בכל התורה כולה. ועוד שהראיה שכתב רבינו בפירוש המשנה לדבר אינה ראויה לסמוך עליה וז"ל שאם לא תאמר כן א"א שתמצא ב"ד הגדול לעולם לפי שנצטרך שיהיה כלאחד מהם סמוך על כל פנים והקב"ה יעד שישובו כמו שנאמר ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה וכו', ומי יתן ואדע שהרי אליהו בא לפני המשיח כמבואר בכתובים ובדברי רז"ל והרי הוא סמוך ויסמוך אחרים לפני בוא המשיח. ותו דבני ראובן עתידים לבוא ולעשות מלחמות לפני בוא מלך המשיח ומאן לימא לן שלא יהיה בהן סמוך מפי סמוך והוא יסמוך אחרים. ותו שאמרו במדרשות שהמשיח יתגלה בגליל ויחזור ויתכסה ומאן לימא לן שלא יסמוך ב"ד בזמן שיתגלה בתחלה. ואפשר שמתוך קושיות אלו וזולתם לא סמך על מה שכתב בפירוש המשנה וכתב בפסק והדבר צריך הכרע והרוצה לעמוד על עיקרן של דברים יעיין באותה תשובה כי אין כאן מקום להאריך:
http://www.thesanhedrin.org/
The current attempt to re-institute semicha and re-establish a Sanhedrin is the the sixth attempt in the last five hundred years, but unlike previous attempts, for the first time there seems to be wide consensus among the leading Torah sages living in the Land of Israel for the pressing need for such an institution at this time. Rabbi Dov Levanoni explained the steps leading up to the most recent attempt to renew the institution of semichah in 2004, through a consensus of hundreds of the most influential and scholarly Rabbis living in the Land of Israel. Rabbi Yaakov Beirav and Rabbi Yosef Karo laid an excellent halachic foundation for understanding this teaching of Maimonides, the current attempt to re-establish the Jewish Sanhedrin has tried to learn from previous attempts and avoid some of the pitfalls.