תנו רבנן
בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום, ושני אומר עליו ברכת המזון, דברי רבי יהודה.
ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך. גמרו כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון, והשני אומר עליו קדושת היום.
The Gemara returns to the subject of interrupting one’s meal to recite kiddush. The Sages taught: With regard to members of a group who were reclining and eating a meal, and the day of Shabbat was sanctified, they bring one of the diners a cup of wine and he recites over it the sanctification of the day, i.e., kiddush, and a second cup over which he recites Grace after Meals; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: One may continue eating the rest of his meal, even until dark.
אמאי? ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא!
אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד.
מאי טעמא?
אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.
ולא? והא תניא...
"הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו"
אין לו שאני.
והא יו"ט שחל להיות אחר השבת דאית ליה ואמר רב יקנ"ה (יין קידוש נר הבדלה)!
אמרי מדלא אמר זמן מכלל דבשביעי של פסח עסקינן.
דכל מאי דהוה ליה אכיל ליה ולית ליה.
והא יו"ט ראשון דאית ליה,
ואמר אביי יקזנ"ה (יין קידוש זמן נר הבדלה)
ורבא אמר יקנה"ז (יין קידוש נר הבדלה זמן)
אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא.
ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו:
מילים מפתחות - סוגיא אחרת
פסחים ז.
ולבתר איסורא לא מצי מבטיל ליה? והא תניא היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמץ בתוך ביתו מבטלו בלבו אחד שבת ואחד יום טוב!
בשלמא שבת משכחת לה כגון שחל ארבעה עשר להיות בשבת אלא יום טוב בתר איסורא הוא! אמר רב אחא בר יעקב הכא בתלמיד יושב לפני רבו עסקינן, ונזכר שיש עיסה מגולגלת בתוך ביתו ומתיירא שמא תחמיץ. קדים ומבטיל ליה מיקמי דתחמיץ.
דיקא נמי דקתני היה יושב בתוך בית המדרש שמע מינה: