למה הובא מצוות השבת, בפעם הרביעית, בפרשת ויקהל וכן הקשר בין בניין המשכן לבין בריאת העולם
אבישי שוטלנד בפירוש התורה לרבינו יצחק אברבנאל מסביר את סיבת הבאת מצוות השבת בתחילת הפרשות ואת המוטיב של סיומו של ספר שמות
מצוות השבת נזכרה שוב, אחרי חטא העגל "כיון שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא" נתן להם לוחות מישניות , כרת ברית וחזר ל"אהבת כלולותם"
הדגש על המצווה לא לבער אש באה לאחר סקירת המועדות בפרשת כי תשא, שם הובהר כי בחג מותרת מלאכת אוכל נפש.
ולסיום הספר, אשר הפירוש נכתב בעיר ונציה, דהיינו בשנות חייו האחרונים של רבי יצחק אברבנאל, הוא משווה בין בריאת העולם לבין בניית המשכן - ראו להלן
ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם וגו'. עתה יספר הכתוב שלכבוד המקדש וארון ברית האלהים אחר שהוקם המשכן היה הענן תמיד עליו ביום וכבוד ה' שהוא האש היה עליו בלילה לפי שאז היה נראה אור האש ולא הענן שאין ספק ששניהם היו תמיד שמה הענן והכבוד בתוכו. אבל ביום היו רואים הענן הסוכך אותו ובלילה מפני החשך לא היה נראה הענן אלא האור אשר בתוך הענן. והיו מסעיהם כפי שכון הענן על האהל או העלותו והסתלקותו משם. ובמדרש אמר רבי יעקב ב"ר יוסי למה נאמר ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך שהוא שקול כנגד בריאת העולם שבמשכן כתיב ועשית יריעות ובבריאת העולם כתיב הנוטה כדוק שמים נוטה שמים כיריעה. במשכן כתיב והבדילה הפרכת ובבריאת העולם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל. במשכן כתיב ועשית כיור נחשת ונתת שם מים. ובבריאת עולם כתיב יקוו המים. במשכן ועשית את מנורת המאור. בבריאת העולם יהי מאורות. במשכן והיו הכרובים פורשי כנפים בבריאת העולם ועוף יעופף על פני רקיע השמים. במשכן כתיב ואתה הקרב אליך בבריאת עולם ויביאה אל האדם. במשכן ותכל כל עבודת אהל מועד. בבריאת עולם ויכולו השמים והארץ. במשכן ויברך אותם משה. בבריאת עולם ויברך אלהים את יום השביעי. במשכן ויקדש אותו ואת כל כליו. בבריאת העולם ויקדש אותו כי בו שבת. ולכך נזכר ששת ימים תעשה מלאכה קחו מאתכם תרומה. להודיעך שמלאכת המשכן כנגד בריאת העולם. רצו בזה שהיה המשכן וכליו רמז לציור המציאות ומסכים לבריאת העולם וכמו שבבריאה הראשונה היתה מלאכת ששת הימים הכנות לטבע המיושב שיתחדש מיום השביעי והלאה כן היתה מלאכת המשכן כולה הכנות לשרות השכינה שמה ולכך באו באלה המלאכות הכתובים האלה בשוה ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי. וכאן נאמר ותכל כל עבודת הקדש ונאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן כי אז שבתו מהמלאכה ומשם ואילך נמשכה מעשה השכינה וההשגחה האלהית בשלמות. ולזה היתה מצות השבת סמוכה למצות המשכן. והיום שהוקם בו נטל עשר עטרות כדבריהם ז"ל (במדבר רבה פ' מ"ג) כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם. ולהשלים ההסכמה הזאת והרמז הזה אשר זכרתי נאמר כאן ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל וגו' כי כמו שהיה השם יתברך נפש עולם וצורתו בכללו הוא המחיה אותו ומניעו כי ע"כ נקרא חי העולם כמו שכתב הרב המורה, כן היה הוא יתברך בכבודו אשר שכן על המשכן הוא המחיה אותו ומניעו כי לא יסע המשכן אלא בנסוע עמוד הענן ההוא ובנוחו ינוח ולא יסע עד יום העלותו האמנם כי היה שם שתוף שלמי האומה הנותנים כח בגבורה של מעלה כמו שכתבו בפירוש ובהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלותו יסעו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה. כי כמו שהוא יתברך היה בורא העולם ופועלו ומניע הגלגל העליון כן הוא פעל ועשה במאמרו את המשכן והוא היה מניעו בכל מסעיהם. וזה הוא שיעור מה ששערתי וכללה דעתי בפי' ספר ואלה שמות כולל הניסים והנפלאות מהגאולה ומתן תורה. והיתה השלמתו בויניצ"יא העיר רבתי עם ביום הראשון לחדש מרחשון שנת רס"ו לאלף הששי. ותהלה לאל שברכני עד כה ברוך הוא ומבורך: ב