ת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנא' (מלכים א ח, לה) והתפללו אל ה' היה עומד בח"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנא' (מלכים א ח, מח) והתפללו אליך דרך ארצם היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר (מלכים א ח, מד) והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר (דברי הימים ב ו, לב) והתפללו אל הבית הזה היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר (מלכים א ח, לה) והתפללו אל המקום הזה היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב במערב מחזיר פניו למזרח בדרום מחזיר פניו לצפון בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קראה (שיר השירים ד, ד) כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו:
שעושה אותו גלל: ,מתני' ,מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה,אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר,רבי עקיבא,אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה,ומרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים ורבי יוסי מתיר בחרדל: ,גמ' ,איבעיא להו,ר' עקיבא היכי קאמר,לכל רוח הוא עושה וסומך חוץ ממערבה דמרחיק נ' אמה ועושה,או דלמא,לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה חוץ ממערבה דאינו עושה כלל,תא שמע,דתניא ר"ע אומר,לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה חוץ ממערבה דאינו עושה כל עיקר מפני שהיא תדירא,א"ל רבא לרב נחמן,מאי תדירא,אילימא תדירא ברוחות,והא אמר רב חנן בר אבא אמר רב,ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולן שאילמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת,ורוח דרומית קשה מכולן ואילמלא בן נץ שמעמידה מחרבת את העולם שנאמר,(איוב לט, כו) המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן,אלא מאי תדירא,תדירא בשכינה דאריב"ל,בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקום תפלה דכתיב,(נחמיה ט, ו) וצבא השמים לך משתחוים,מתקיף לה רב אחא בר יעקב,ודלמא כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו ומשתחוה,קשיא,ורבי אושעיא סבר,שכינה בכל מקום דאמר רבי אושעיא מאי דכתיב,(נחמיה ט, ו) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים וגו',שלוחיך לא כשלוחי בשר ודם,שלוחי בשר ודם ממקום שמשתלחים לשם מחזירים שליחותן אבל שלוחיך למקום שמשתלחין משם מחזירין שליחותן שנאמר,(איוב לח, לה) התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו,יבואו ויאמרו לא נאמר אלא,וילכו ויאמרו מלמד שהשכינה בכל מקום,ואף רבי ישמעאל סבר,שכינה בכל מקום,דתנא דבי רבי ישמעאל,מנין ששכינה בכל מקום,שנאמר,(זכריה ב, ז) הנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו,אחריו לא נאמר אלא,לקראתו מלמד ששכינה בכל מקום,ואף רב ששת סבר,שכינה בכל מקום דא"ל רב ששת לשמעיה,לכל רוחתא אוקמן לבר ממזרח ולאו משום דלית ביה שכינה אלא משום דמורו בה מיני,ורבי אבהו אמר,שכינה במערב,דא"ר אבהו,מאי אוריה,אויר יה ,אמר רב יהודה,מאי דכתיב,(דברים לב, ב) יערוף כמטר לקחי,זו רוח מערבית שבאה מערפו של עולם,תזל כטל אמרתי זו רוח צפונית שמזלת את הזהב וכן הוא אומר,(ישעיהו מו, ו) הזלים זהב מכיס,כשעירים עלי דשא זו רוח מזרחית שמסערת את כל העולם כשעיר,וכרביבים עלי עשב זו רוח דרומית שהיא מעלה רביבים ומגדלת עשבים,תניא,ר"א אומר,עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע,ורבי יהושע אומר,עולם לקובה הוא דומה ורוח צפונית מסובבת וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה שנאמר,(קהלת א, ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו',הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן,הוא היה אומר אתאן לר' אליעזר,(איוב לז, ט) מן החדר תבא סופה זו רוח דרומית וממזרים קרה זו רוח צפונית מנשמת אל יתן קרח זו רוח מערבית ורחב מים במוצק זו רוח מזרחית,והאמר מר,רוח דרומית מעלה רביבים ומגדלת עשבים,לא קשיא,הא דאתיא מטרא בניחותא הא בשפיכותא,אמר רב חסדא מאי דכתיב,(איוב לז, כב) מצפון זהב יאתה זו רוח צפונית שמזלת את הזהב וכן הוא אומר,(ישעיהו מו, ו) הזלים זהב מכיס,אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא,מיום שחרב בית המקדש לא הוגשמה רוח דרומית שנאמר,(ישעיהו ט, יט) ויגזור על ימין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו וכתיב,(תהלים פט, יג) צפון וימין אתה בראתם,ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא,מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב שנאמר,(דברים כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם גשמים יורדין מאוצר טוב בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב, אמר רבי יצחק,הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין וסימניך,שלחן בצפון ומנורה בדרום,ורבי יהושע בן לוי אמר,לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר שנאמר,(משלי ג, טז) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד,והא רבי יהושע בן לוי אמר,שכינה במערב,דמצדד אצדודי,אמר ליה רבי חנינא לרב אשי,כגון אתון דיתביתו בצפונה דא"י אדרימו אדרומי,ומנא לן דבבל לצפונה דארץ ישראל קיימא,דכתיב (ירמיהו א, יד) מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ:
אדרימו - שתהיו פונים לצד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם וגו' (מלכים א ח):
לתלפיות תל שכל פיות פונים בו - וכהך שמעתתא קי"ל וכן מסקינן בלא יחפור (ב"ב כה:) דקאמר אתון דקיימיתון לצפונא דא"י אדרימו ולא כהני אמוראי דלעיל (שם) דפליגי אי השכינה במזרח או במערב עכשיו אנו במערבה של א"י על כן אנו פונין למזרח:
(ג) נכח המקדש כיצד היה עומד בחוצה לארץ מחזיר פניו נכח ארץ ישראל ומתפלל היה עומד בארץ מכוין את פניו כנגד ירושלים היה עומד בירושלים מכוין פניו כנגד המקדש היה עומד במקדש מכוין פניו כנגד בית קדש הקדשים סומא ומי שלא יכול לכוין את הרוחות והמהלך בספינה יכוין את לבו כנגד השכינה ויתפלל.
(א) בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין גם כן לבית קדשי הקדשים היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת:
(ב) אם מתפלל לרוח משאר רוחות יצדד פניו לצד ארץ ישראל אם הוא בחוץ לארץ ולירושלים אם הוא בארץ ישראל ולמקדש אם הוא בירושלים. הגה: ואנו שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל ונמצא פנינו לארץ ישראל (טור וסמ"ג). אין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש כי זהו דרך המינים רק מכוונים נגד אמצע היום (הגהות אלפסי החדשים). ומי שרוצה לקיים אמרם הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים מכל מקום יצדד פניו למזרח:
(ג) מי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין לבו לאביו שבשמים:
(1) If one arises to pray and is standing outside of Israel he should turn his face in the direction of the Land of Israel and should direct his heart to Jerusalem and the Temple and the Holy of Holies. If one is standing in Israel he should turn his face toward Jerusalem and direct his heart toward the Temple and the Holy of Holies. If he is standing in Jerusalem he should turn his face toward the Temple and direct his heart also to the Holy of Holies. If he is standing on front of the lid to the ark one should turn his face toward the lid of the ark.
(ו) והנה כלל ישראל אין עושים כן, ובונים לצד מזרח ועומדים לצד מזרח לגמרי כידוע. ונראה לי ללמד זכות שעושין כדין. דהנה בבבא בתרא (כה א) אמרינן דרבי עקיבא סבירא ליה שכינה במערב, וכן רבי יהושע בן לוי, וצריך להתפלל רק לצד מערב. וכן רבי אבהו סובר כן, עיין שם. ורבי אושעיא ורבי ישמעאל ורב ששת סבירא להו שכינה בכל מקום, ויכול להתפלל לאיזה רוח שירצה, עיין שם. וכתבו רבותינו בעלי התוספות שם ובברכות (ל א), והרא"ש שם והטור בסימן זה דכל הני תנאי ואמוראי לא סבירא להו כהך ברייתא שחייב להתפלל נגד ירושלים, עיין שם. ואם כן הדבר תמוה: כיון דכל הני פליגי עליה, איך פסקינן כהך ברייתא? וכתבו דשם בבבא בתרא סובר רבי חנינא כהך ברייתא, דאמא ליה לרבי יאשיה: אתון דיתביתו בצפונה דארץ ישראל אדרימו, עיין שם. וגם זה תימא לפסוק כיחיד נגד רבים. ויותר מזה תמוה: דאיך אפשר דכל הני תנאי ואמוראי לא סבירא להו כן? הלא שלמה בתפילתו אמר: "והתפללו דרך ארצם, דרך העיר אשר בחרת בה, והתפללו אל הבית הזה". ודניאל התפלל נגד ירושלים.
(ז) ונראה דהענין כן הוא: דבבבא בתרא שם פרכינן על רבי יהושע בן לוי דאמר שכינה במערב, ואיהו אמר דלעולם ידרים. ומתרץ דמצדד אצדודי. ופירש רש"י: דעומד במערב ומצדד לצד דרום. והסמ"ג בעשין (י"ט) פירש להיפך, עיין שם היטב. ומבואר מזה דזה שאמרו להתפלל בצד זה, או כנגד מקום זה – די בצידוד בעלמא, ולא בעינן שיהא כל גופו ופניו פונין לשם. ולפי זה אני אומר דכולהו תנאי ואמוראי דבבא בתרא לא פליגי על הך דברכות, וכולהו סבירא להו שצריך לכוין נגד ארץ ישראל ונגד ירושלים. והסוברים דשכינה במערב סבירא להו גם כן דמצדד אצדודי, כלומר: דהמדינות העומדים במזרח ארץ ישראל ודרומו ובצפונו יוכלו להתפלל לצד מערב. והדרומים והצפונים – יתפללו לצד מערב ויצדדו לדרום או לצפון, או להיפך להתפלל לצד דרום או צפון ולצדד למערב. והמדינות שלצד מערב כמו שלנו, דבהכרח שלא לפנות למערב, דאם כן אחוריהם יהיה לצד ארץ ישראל – מודים שאי אפשר להם להתפלל למערב, והם על רוב העולם דיברו. והסוברים שכינה בכל מקום, ויכול להתפלל לאיזה רוח שירצה – מודים שמחויב לצדד פניו לצד ארץ ישראל או להתפלל לצד ארץ שיראל, ויכול לצדד פניו לאיזה רוח שירצה.
(ח) ונמצא לפי זה דהעמידה נגד ארץ ישראל וירושלים – אין הכוונה "נגד" ממש, אלא קצת נטייה לשם. ואני אומר דמטעם זה שנינו בברייתא: יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל כנגד ירושלים. ולמה לא אמר יעמוד כנגד ארץ ישראל? אלא משום דזה אי אפשר בכל מקום, ודי באצדודי בעלמא, כדמסיים מחזיר פניו. כלומר: דבהחזרת פנים די. וכשנדקדק בתפילת שלמה: "והתפללו אליך דרך ארצם, והתפללו דרך העיר אשר בחרת", ועוד דכתיב: "והתפללו אל המקום הזה" כמבואר במלכים. ולמה לא כתיב כאן "דרך המקום הזה" כמו ב"דרך ארצם" ו"דרך העיר"? אך הטעם נראה לי ד"והתפללו אל המקום הזה" מיירי שם בעמדו בירושלים, ויכול לכוין ממש למקום המקדש. אבל "דרך ארצם" מיירי שם כאשר יגלו בגלות. ו"דרך העיר" מיירי שם בהמתפללים בכל ארץ ישראל, עיין שם. והדבר מובן דבכל העולם אי אפשר להתפלל נגד ארץ ישראל ממש, דרוחב העולם הוא הרבה גדול מארץ ישראל, וכן כל ארץ ישראל גדול הרבה מירושלים. ולכן אמר "דרך ארצם", כלומר: איזו נטייה לשם, ויכוין לבו. (וזהו טעם נוסף על מה שכתבתי בסעיף ב.)
(ט) ולפי זה שאינו צריך עמידה ממש נגד ארץ ישראל – אתי שפיר המנהג שלנו שאנו עומדים לצד מזרח. אף שאנחנו בצפונית מערבית, מכל מקום נטייה קלה יש למערב כמובן. ולא גרע מהחזרת פנים, כיון דהעיקר הוא כוונת הלב לארץ ישראל. וכיון שאנו עומדים למזרח ומכוונין לבן לארץ ישראל, ונוטים לארץ ישראל גם כן, שהרי אין אנו עומדין בקצה צפון אלא בצפון הסמוך למערב, וממילא דכשעומדים לצד מזרח – יש נטייה למערב העולם ששם ארץ ישראל עומדת.
לבוש אורח חיים סימן צד סעיף ג
ודע שכל הארצות האלו אשר אנו מפוזרין בהן, כולם הם כנגד מערבית צפונית של ארץ ישראל ואינם מכוונים במערבה של ארץ ישראל ממש, ואריכות הימים והלילות יוכיחו זה למי שיודע מעט בצורת הכדור. לפיכך נראה לי שטוב ונכון הוא כשעושין בית הכנסת, שיזהרו שיעשו הכותל המזרחי שעושין שם הארון ושמתפללין כנגדו, שתהא נוטה קצת לצד מזרחית דרומית, ואז נעמוד מכוון כנגד ארץ ישראל וירושלים ובית המקדש וקדשי הקדשים, וגם לא נחקה המינים שיאמרו שאנו מתפללין כנגד השמש כמותם. אלא שזה צריך עיון באיזה אופן נעמידנה באלו הארצות. ולפום ריהטא היה נראה לי על פי תמונת צורת הכדור, שאם נעמידנה באופן שביום תקופת ניסן או תקופת תשרי או סמוך להן בששה או בשבעה ימים, כשתזרח השמש בבקר ותכנס בחלון שבאמצע כותל המזרח מן הבית הכנסת, ויכה הניצוץ כנגדה על הכותל המערבי, נוטה הניצוץ מן אמצע הכותל המערבי לצד דרום רחוק מן האמצע, באופן שבכמו חצי שעה או שעה אחר הזריחה תגיע אל אמצע הכותל ממש מול חלון המזרחי כזו: בית הכנסת כזו ודאי היא עומדת ממש באלו הארצות נגד ירושלים ובית המקדש לפי תמונת הכדור, אבל אם נעמידנה באופן שכשתזרח החמה בימים הנזכרים לעיל בחלון המזרחי ויכה ניצוץ השמש בכותל המערבי ממש כנגד החלון באמצעו כזו: מיד בעת הזריחה, זהו ממש כנגד מזרח,וזהו חק המינים לעשות כן, ואם היינו עושים כן היינו מחקים את המינים, כלומר מחזיקים דבריהם וחוקם, וגם אין משתחוים נגד ירושלים ובית המקדש רק בצדם, לפיכך לא נעמיד הבית הכנסת באופן זה. ואם נעמידנה באופן שבעת הזריחה בימים הנזכרים לעיל תכה השמש בכותל המערבי נוטה לצד צפון, אע"ג שגם בבית הכנסת כזו אינו מחקה המינים, מ"מ אינה כתיקונה לפי פסוק והתפללו וגו' דרך ארצם וגו', שזו אינה נוטה לא לירושלים ולא לבית קדשי הקדשים, אדרבא היא פונה פניה מהם לפי תמונה זו והיא התמונה השלישית אשר ציירתי. ואע"ג שאמרו חז"ל [ב"ב כה ע"ב] הרוצה להחכים ידרים, להעשיר יצפין, יזהר לעולם שמכל מקום יצדד ג"כ פניו לצד ארץ ישראל וירושלים ובית המקדש ובית קדשי הקדשים, דהא והתפללו דרך ארצם כתיב, ולפי התמונה הראשונה אשר ציירתי יבא הכל על נכון לפי תמונת הכדור ביישוב העולם, נ"ל(א):
מגן אברהם סימן צד
ג (פמ"ג) ואנו שמחזירין - ולכן קובעין ההיכל במזרח ואפי' קבעו ההיכל בצד אחר יתפלל למזרח(כ"ה בשם ר"ש הקאן):
ט"ז אורח חיים סימן צד
(א) (פמ"ג) לרוח משאר רוחות. - בב"י מביא בשם אבוהב וז"ל ותימה על מנהג שאנו נוהגין לצפוןולדרום ולא הי' לנו להתפלל אלא למזרח ונראה שיש לנו להחזיר הפנים בצד המזרח כשאנומתפללים לצפון ולדרום כדאמרינן בפרק לא יחפור דמצדד אצדודי פי' מי שמתפלל לצפון ולדרום ישלו להטות פניו לצד א"י עכ"ל ונ"ל שזה התיקון של חזרת פנים לא מהני אלא במתפלל לצפון או דרוםדאפשר בחזרת פנים למזרח אבל מי שמתפלל למערב לא מהני ליה חזרת פנים למזרח כי א"א לולהפוך פניו ממש לאחוריו לצד מזרח ולא אמרו בגמ' אלא מצדד אצדודי שנוטה לצד אבל לא לאחוריו
משנה ברורה סימן צד
(ט) ואנו שמחזירין וכו' - ולפי שצריך להתפלל לצד מזרח [ז] נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכובכותל מזרחי [ח] ואם א"א לו לקבוע במזרח יקבע בדרום ועכ"פ לא למערב שיהיה אחורי העםלהיכל [ט] ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח:
(י) פנינו למזרח - ואם עמד לצפון או לדרום והזכירו לו [י] אסור לעקור רגליו להפוך למזרח אלאיעקם פניו למזרח ודי בזה [יא] אפי' אם מתפלל עם אחרים שפניהם למזרח ואם א"א או שעומד פניולמערב יכוין לבו לק"ק [יב] ולא יעקור רגליו אך אם מתפלל בבה"כ דאוושא מילתא מצדד בפמ"ג לומרדיהפוך א"ע לצד הקהל וכן פסק בספר שולחן שלמה. בה"כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרוםהעולם וכולם מתפללים נגד ארון הקודש הוא לצד דרום אף שהוא שלא כהוגן וכנ"ל בסק"ט מ"מהבא להתפלל שם [יג] יתפלל לצד שהצבור מתפללין אך יצדד פניו למזרח:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן צד
(ב) נגד. עיין ט"ז. דיעמידו בית הכנסת לא ממש נגד המזרח, רק נטוי קצת לצד דרום, ולפי זה מקוםהרב בבית הכנסת בצד דרום הארון, ואין צריך להדרים, דבלאו הכי כן הוא, ומי שעושה ממש נגדהמזרח, טוב מקום הרב לצפון הארון הקודש, שידרים (ויחכים), דבדרום נראה כהופך עורף מארוןקודש. גם מי שעושה כלבוש אי אפשר לו להצפין, דנראה כהופך פניו מארץ ישראל כל שכן בשוה.ועיין אליה רבה [ס"ק ג], ועיין ט"ז ועיין עטרת צבי [ס"ק ד], ובספר חסידים (תשס"א) [תשס] דמקוםהצדיק יהיה בדרום ארון קודש, עיין אליה רבה [שם]:
Rabbi Yaakov Medan, Virtual Beit Midrash
The Arukh Ha-shulchan (OC 94:5) implies that the halakha is very stringent about praying with one's back to the aron:
"Likewise all those that stand to the north of the aron kodesh [mistakenly facing due east and not southeast] can face the east and incline towards the south. However, those standing on the southern side of the aron should not incline towards the south because then their back will be facing the aron kodesh. They should therefore face directly to the east."
Even though those standing to the south of the aron do not have their backs completely facing the aron, he still forbids turning more toward Jerusalem.
This is how Ha-rav Amital shlita ruled for us in our beit midrash. All those standing southeast of the aron, including the shaliach tzibbur, should not incline towards the east but should remain facing due north, the direction of the aron. [This does not mean that they should pray in the direction that their seats face, northwest(!), but rather due north.]
A Summary of Rav Soloveitchik's View
Berachot 6b states that one should always face the holy ark when praying even if this is not eastwards or in the direction of the Land of Israel. The Ba’alei Tosafot disagree and rule that one should pray in the same direction in which the community face at all times, emphasising the geographical direction rather than the ark. The Biur Halachah (O.C. 150:5) rules in line with the Ba’alei Tosafot that one should always face the Land of Israel.
There are many shuls today where the aron kodesh does not face the exact direction of Israel for a variety of reasons, whether structural or practical.
Although we should face the Land of Israel when we pray the Amidah even if it means facing away from the Holy Ark, Rabbi Soloveitchik rules that in a situation where the congregation are facing the ark, albeit in error, one should not deviate from their practice. This would be seen as if one is separating oneself from the community, or even worse making it seem as if there are (G-d forbid) two deities.