Yisrael Kedoshim
Chapter 1א׳
1 א

בעזרת השם יתברך, אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה חננו מאיתך חכמה בינה ודעת, שויתי ה' לנגדי תמיד, וברוכים אתם לה'. בס"ד. קונטריס קראתיו בשם ישראל קדושים מיוסד על תוקף מעלת קדושת ישראל אשר הבדילנו מכל העמים להיות לו לגוי קדוש.

2 ב

כל המצות מכניסות קדושה בלב איש ישראלי כמו שנאמר ועשיתם כל מצוותי והייתם קדושים וכמו שאומרים קדשנו במצוותיך, ומברכין עליהם אשר קדשנו במצוותיו וצונו. נראה דזהו המכוון של כל המצות להיות על ידם קדושים וכמו שאמרו יבמות (כ':) דוהתקדשתם הוא מצות עשה כוללת על כל עשה ולא תעשה שבתורה עיין שם בתוספות. שעל ידיהם האדם מתקדש וזהו תכלית בריאת האדם בעולם להתדמות אליו יתברך שהוא קדוש ומשרתיו קדושים ונאמר קדושים תהיו כי קדוש אני. ועיקר הקדושה הוא קדושת הברית כמו שאמרו בויקרא רבה (פרשה כ"ד) כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כדאמר ר' יהודה בן פזי כל שהוא גודר עצמו מהערוה נקרא קדוש עיין שם וברש"י (ריש פרשת קדושים). ובירושלמי (פרק ב' דיבמות הלכה ד') כל מי שפורש עצמו מהעריות וכו'. ובשבת (קי"ח:) מאי טעמא קרו לך רבינו הקדוש וכו' לא נסתכלתי וכו' שלא הכניס וכו'. והנזיר נקרא גם כן בתורה קדוש ועיקרו לפי שנזר עצמו מיין שהוא גדר ערוה דהרבה יין עושה כדתנן (סוטה ז'.) ושם (ב'.) הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין ובברכות (כ"ט:) לא תרוי ולא תחטא. וכן גידול הפרע לגלחו לשמים מציל מפחיזות היצר בהרהורים כמו שאמרו בעובדא דנזיר (ד':) עיין שם ברש"י. ובבראשית רבה (ריש פרשה פ"ז) ביוסף מתקן בשערו וכו' הא דובא קמך. ובכלל זה כל הגדרות תאוות הגופניות הם גדר לערוה ועל כן לחד מאן דאמר (תענית י"א.) היושב בתענית נקרא קדוש מה זה שציער עצמו מדבר אחד וכו' מכל דבר על אחת כמה וכמה. ומתאוות אכילה ביחוד כמו שאמרו (ברכות ל"ב.) מלי כריסי זני בישי. וכן נקרא בלשון אכילה, אכלה ומחחה בפיה. ובלשון משנה, אוכלת עמו לילי שבת לחד מאן דאמר (כתובות ס"ה:). ובלשון בני אדם (שבת ס"ב סוף ע"ב) במה סעדת וכו'. וגם בלשון תורה לפי הבראשית רבה (סוף פרשה פ"ו) על פסוק כי אם הלחם אשר הוא אוכל לשון נקי.

3 ג

ושני תאוות אלו הא בהא תליין. ועל כן משה רבינו ע"ה משפירש מן האשה ממתן תורה ואילך זכה גם כן להיות ארבעים יום בלא אכילה ושתיה. וכן אליהו שנקרא מלאך הברית גם כן ארבעים יום שהוא השיעור של קבלת התורה דעל ידה היו ניזונים כמו שנאמר לכו לחמו בלחמי וגו'. ואלישע תלמיד אליהו והולך בעקבותיו אף שלא זכה להתקדש כמלאכים ממש ולהתהפך למלאך כרבו שזה לא זכה לה אדם בעולם חוץ מאליהו מצד שורשו. מכל מקום נתקדש בתכלית הקדושה האפשרית באנשים באשר הוא אדם וזכה לקרא בשם איש קדוש על ידי האשה המכרת באורחים יותר כמו שאמרו (ברכות י':). כי עיקר כח התאוה באשה שהביאה על ידי זה מיתה לעולם ותחילת הסתת הנחש היה בה והטיל בה זוהמא והרע מבחין את הטוב ומצד תערובת ידיעת טוב ורע שעל ידי אכילת עץ הדעת כפי גודל הידיעה ברע כן גודל הידיעה בטוב זה לעומת זה.

4 ד

ואמרו שם מנא ידעה. כי קדושת הברית מדברים שבצנעה שאין ניכר. וחד אמר שלא ראתה זבוב על שולחנו היינו שהכירה באכילתו שלא היה בתאוות היצר הנמשל לזבוב כמו שאמרו (שם ס"א סוף ע"א) ומזה ידעה שגדור בעריות גם כן. וחד אמר סדין וכו' ולא ראתה טיפת קרי אף שטורח הדרך מביא לידי קרי גם לחסידים פעמים, כמו שאמרו בשבת (קכ"ז:). ודבר זה אי אפשר לאדם ליזהר בהשתדלותו שלא יארע רק מה ששומרין אותו מלמעלה כפי מה שמקדש עצמו מלמטה כמו שאמרו ביומא (ל"ט.). ומי שמתקדש למטה בתכלית כח האנושי כן מקדשין אותו מלמעלה בתכלית כח האלוקי שאין לו שיעור וניצול גם מטומאות המוכרחות בטבע העולם הזה.

5 ה

וכל המצות עשה ולא תעשה הם סייעתות ועצות מגדול העצה יתברך שמו להביא על האדם הקדושה מלמעלה. ועל כן אמרו (עבודה זרה כ':) ונשמרתם וגו' שלא יהרהר וכו' מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי וכו' עד לידי קדושה כפי הנוסחא שלנו שהיא האחרונה אף דמסיים וחסידות גדולה מכולן אין בזה סתירה. דהך גדולה היינו במעלת הנפש אבל לענין השגת האדם המדריגות מצד מה שהוא מלובש בגוף, הקדושה מאוחרת מכולם כי כבידה על הגוף אם לא אחר שיזדכך בכל מדריגות הקודמות. ואף שעיקר החזון נמשך ממדריגת החסידות. מכל מקום הוא מתאחר בסדר זמנים לבוא עד שיזוכך גם הגוף ויגיע למדרגת הקדושה. ולמד זה מקרא דונשמרתם שעל ידי שמירת גדרי התורה וקדושתו מלמטה שומרין אותו מלמעלה מטומאות שבעת שינה שאינו בידו. שזהו תכלית הקדושה להיות איש קדוש הנמשך מהתורה שהיא ההתחלה ומביאתו ממדריגה למדריגה עד הקדושה ורוח הקודש.