Chapter 3ג׳
1 א

נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב מִנְחָה, רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (קהלת ד, ו): טוֹב מְלֹא כַף נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ, טוֹב מִי שֶׁשּׁוֹנֶה שְׁנֵי סְדָרִים וְרָגִיל בָּהֶם מִמִּי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ רָגִיל בָּהֶם, אֶלָּא וּרְעוּת רוּחַ רְעוּתֵיהּ דְּמִתְקְרֵי בַּר הִלְכָן. טוֹב מִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְרָגִיל בָּהֶם מִמִּי שֶׁהוּא שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וּמִדּוֹת וְאֵינוֹ רָגִיל בָּהֶם, אֶלָא וּרְעוּת רוּחַ רְעוּתֵיהּ דְּמִתְקְרֵי בַּר מְכִילָאן. טוֹב מִי שֶׁהוּא שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וּמִדּוֹת וְרָגִיל בָּהֶם מִמִּי שֶׁהוּא שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וּמִדּוֹת וְתַלְמוּד וְאֵינוֹ רָגִיל בָּהֶם, אֶלָּא וּרְעוּת רוּחַ, רְעוּתֵיהּ דְּמִתְקְרֵי בַּר אוּלְפָן. טוֹב מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה זְהוּבִים וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמִתְפַּרְנֵס בָּהֶן מִמִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְלֹוֶה בְּרִבִּית, בְּמַתְלָא אָמְרִין דְּיוֹזִיף בְּרִיבִּיתֵיהּ מְאַבֵּד דִּילֵיהּ וּדְלָא דִילֵיהּ, אֶלָּא וּרְעוּת רוּחַ, רְעוּתֵיהּ דְּמִתְקְרֵי פְּרַגְמַטְיוֹטָא. טוֹב מִי שֶׁהוֹלֵךְ וּפוֹעֵל וְעוֹשֶׂה צְדָקָה מִשֶּׁלּוֹ מִמִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְגוֹזֵל וְחוֹמֵס וְנוֹתֵן צְדָקָה מִשֶּׁל אֲחֵרִים, בְּמַתְלָא אָמְרִין גָּיְיפָא בְּחִזּוּרִין וּמְפַלְגָא לְבִישָׁא, אֶלָּא וּרְעוּת רוּחַ רְעוּתֵיהּ דְּמִתְקְרֵי בַּר מִצְוָתָא. טוֹב מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּנָּה וּמְזַבְּלָהּ וּמְעַדְרָהּ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּהּ מִמִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל גִּנּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים בְּמֶחֱצָה, בְּמַתְלָא אָמְרִין דַּאֲגַר גִּנָּה אָכֵל צִפֳּרִין, דַּאֲגַר גִּנִּין צִפֳּרִין אָכְלִין לֵיהּ, אֶלָּא וּרְעוּת רוּחַ, רְעוּתֵיהּ דְּאִתְקְרֵי מָרֵי אַסִיאָן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה טוֹבָה דְרִיסָה אַחַת שֶׁדָּרַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם כְּמָה דְתֵימָא (שמות יב, יב): וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, מִמְּלוֹא חָפְנַיִם פִּיחַ כִּבְשָׁן שֶׁל משֶׁה וְאַהֲרֹן, לָמָּה, שֶׁבָּזֶה הָיְתָה גְאֻלָּה וּבָזֶה לֹא הָיְתָה גְאֻלָּה. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: טוֹב מְלֹא כַף נָחַת, זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת, מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל, אֵלּוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא וּרְעוּת רוּחַ, רְעוּתֵיהּ לְמֶעְבַּד עֲבִידְתֵּיהּ בְּהוֹן, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּזְכוּת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, טו): בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר קוֹרְשׁוֹי: טוֹב מְלֹא כַף נָחַת, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא, מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל, זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא וּרְעוּת רוּחַ, רְעוּתָא דְּרַשִּׁיעַיָּא לְמֶעְבַּד עֲבִידְתְּהוֹן בְּעַלְמָא הָדֵין מִיסַת מִתְפָּרַע מִנְהוֹן לְעַלְמָא דְאָתֵי, כְּדִתְנַן (משנה אבות ד, יז): יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. רַבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָיָה בְּשֵׁבֶט רְאוּבֵן וּבְשֵׁבֶט גָּד, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְרָאוּ כַּמָּה זֶרַע יֵשׁ בָּהּ כַּמָּה נֶטַע יֵשׁ בָּהּ, אָמְרוּ: טוֹב מְלֹא כַף נָחַת בָּאָרֶץ הַזֹּאת, מִמְּלֹא חָפְנַיִם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, חָזְרוּ וְאָמְרוּ לָאו אֲנַן בְּחָרִינַן לָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר לב, ה): יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ, הֱוֵי וּרְעוּת רוּחַ, רְעוּתְהוֹן הֲוַת. דָּבָר אַחֵר, טוֹב מְלֹא כַף נָחַת, זֶה קוֹמֶץ מִנְחַת נְדָבָה שֶׁל עָנִי, מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ, זֶה קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה שֶׁל צִבּוּר, שֶׁזּוֹ טְעוּנָה כַּפָּרָה וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה כַּפָּרָה.

2 ב

נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה', (תהלים כב, כד): יִרְאֵי ה' הַלְּלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, יִרְאֵי ה' אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵלּוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן אָמַר אֵלּוּ גֵּרֵי צֶדֶק. רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרֵי אִם בָּאִין הֵן גֵּרֵי צֶדֶק לָעוֹלָם הַבָּא אַנְטוֹנִינוּס בָּא בְּרֹאשׁ כֻּלָּן, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי זֶה שֵׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה, כְּתִיב (תהלים כב, כה): כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִכְנְסוּ אֵצֶל הַדַּיָּן אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, אֵצֶל מִי הַדַּיָּן הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו לֹא אֵצֶל הֶעָשִׁיר, בְּרַם הָכָא (תהלים כבף כה): וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ. רַבִּי חַגַּי גָּזַר תַּעֲנִיתָא נָחִית מִטְרָא, אָמַר לָאו מִשּׁוּם דַּאֲנָא כְּדַי, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא בָּזָה אֶת תְּפִלָּתוֹ כָּךְ לֹא בָּזָה אֶת קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב וגו'.

3 ג

יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו (ישעיה נה, ז), אָמַר רַבִּי בֵּיבַי בַּר אָבִיָּא כֵּיצַד אָדָם צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, צָרִיךְ לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי כָּל רַע שֶׁעָשִׂיתִי לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ רַע הָיִיתִי עוֹמֵד וְכָל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עוֹד לֹא אֶעֱשֶׂה כָּמוֹהוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתִּמְחֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי וְתִסְלַח לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי וּתְכַפֵּר לִי עַל כָּל חַטֹּאתָי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו וגו'. רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּאָדָם שֶׁהוּא מַלְחִים שְׁתֵּי נְסָרִים וּמַדְבִּיקָן זֶה לָזֶה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר כְּאָדָם שֶׁהוּא מַלְחִים שְׁתֵּי כַּרְעֵי הַמִּטָּה וּמַדְבִּיקָן זֶה לָזֶה. (ישעיה נה, ז): וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, רַבָּנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל הַכַּפָּרוֹת הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, חוּץ מֵעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אַף עֲשִׂירִית הָאֵיפָה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, נֶאֱמַר כָּאן (ויקרא ב, ח): אֵלֶּה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית טו, י): אֵלֶּה, מָה אֵלֶּה הָאָמוּר כָּאן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, אַף אֵלֶּה הָאָמוּר לְהַלָּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. (ישעיה נה, ז): וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִתֵּר לָנוּ סְלִיחָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵיזוֹ זוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

4 ד

נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבָּן, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (ויקרא א, טז): וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר חֲנִילָאי הָעוֹף הַזֶּה פּוֹרֵחַ וְטָס בְּכָל הָעוֹלָם וְאוֹכֵל בְּכָל צַד, וְאוֹכֵל מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהַזֶּפֶק הַזֶּה מָלֵא גְזֵלוֹת וַחֲמָסִין אַל יִקְרַב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ, אֲבָל בְּהֵמָה גְּדֵלָה עַל אֵבוּס בַּעֲלָהּ, וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת מִכָּל צַד לֹא מִן הַגְּזֵלוֹת וְלֹא מִן הַחֲמָסִין, לְפִיכָךְ הוּא מַקְרִיבָהּ כֻּלָּהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר (ויקרא א, יג): וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן [והקטיר] אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ גּוֹזֶלֶת וְחוֹמֶסֶת, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַאֲכָלָהּ מִמֶּנָּהּ, מִפּוּמָא לְוֶשְׁטָא, מִוֶּשְׁטָא לְאִיסְטוּמְכָא, מֵאִיסְטוּמְכָא לְהַמְסֵיסָא, מֵהַמְסֵיסָא לְבֵית כַּסְיָא, מִבֵּית כַּסְיָא לִכְרֵסָא, מִכְּרֵסָא לְבֵי מְעַיָּה, מִבֵּי מְעַיָּה לִכְרוֹכֶת קְטִינָא, וּמִכְרוֹכֶת קְטִינָא לִכְרוֹכֶת עָבְיָא, וּמִכְרוּכַת עָבְיָא לְסַנְיָא דִיבֵי, וּמִסַנְיָא דִיבֵי לִפְטֶטְרָכָה, וּמִפְּטֶטְרָכָא לְבָרָא, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַאֲכָלָהּ מִמֶּנָּהּ.

5 ה

וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִּכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל (ויקרא א, יז), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַהֶדְיוֹט הַזֶּה אִם מֵרִיחַ הוּא רֵיחַ כְּנָפַיִם נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ (ויקרא א, ט): וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, וְכָל כָּךְ לָמָּה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַמִּזְבֵּחַ מְהֻדָּר בְּקָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי. אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהַקְרִיב בְּיוֹם אֶחָד אֶלֶף עוֹלוֹת, שָׁלַח וְאָמַר לַכֹּהֵן גָּדוֹל אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי, בָּא עָנִי אֶחָד וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים, אָמַר לַכֹּהֵן הַקְרֵב אֶת אֵלּוּ, אָמַר לוֹ, הַמֶּלֶךְ צִוַּנִּי וְאָמַר לִי אַל יַקְרִיב אָדָם חוּץ מִמֶּנִּי הַיּוֹם. אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי כֹהֵן גָּדוֹל, אַרְבָּעָה אֲנִי צָד בְּכָל יוֹם וַאֲנִי מַקְרִיב שְׁנַיִם וּמִתְפַּרְנֵס מִשְּׁנַיִם, אִם אִי אַתָּה מַקְרִיבָן אַתָּה חוֹתֵךְ פַּרְנָסָתִי, נְטָלָן וְהִקְרִיבָן. נִרְאָה לוֹ לְאַגְרִיפַּס בַּחֲלוֹם קָרְבָּן שֶׁל עָנִי קְדָמָךְ. שָׁלַח וְאָמַר לַכֹּהֵן גָּדוֹל, לֹא כָךְ צִוִּיתִיךָ אַל יַקְרִיב אָדָם חוּץ מִמֶּנִּי הַיּוֹם. אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בָּא עָנִי אֶחָד וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים, אָמַר לִי הַקְרֵב אֵלַי אֶת אֵלּוּ, אָמַרְתִּי לוֹ הַמֶּלֶךְ צִוַּנִּי וְאָמַר לִי אַל יַקְרִיב אָדָם חוּץ מִמֶּנִּי הַיּוֹם, אָמַר, אַרְבָּעָה אֲנִי צָד בְּכָל יוֹם וַאֲנִי מַקְרִיב שְׁנַיִם וּמִתְפַּרְנֵס מִשְּׁנַיִם, אִם אִי אַתָּה מַקְרִיב אַתָּה חוֹתֵךְ אֶת פַּרְנָסָתִי, לֹא הָיָה לִי לְהַקְרִיבָן. אָמַר לוֹ, יָפֶה עָשִׂיתָ כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹר אֶחָד שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין לְקָרְבָּן וְלֹא נִמְשָׁךְ, בָּא עָנִי וּבְיָדוֹ אֲגֻדָּה אַחַת שֶׁל טְרוֹקְסִימָא וְהוֹשִׁיט לוֹ וַאֲכָלָהּ וְגָעַשׁ הַשּׁוֹר וְהוֹצִיא מַחַט וְנִמְשָׁךְ לְקָרְבָּן, נִרְאָה לְבַעַל הַשּׁוֹר בַּחֲלוֹמוֹ, קָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי קְדָמָךְ. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהֵבִיאָה קֹמֶץ שֶׁל סֹלֶת, וְהָיָה כֹּהֵן מְבַזֶּה עָלֶיהָ, וְאָמַר, רְאוּ מָה הֵן מַקְרִיבוֹת, מַה בָּזֶה לֶאֱכֹל, מַה בָּזֶה לְהַקְרִיב, נִרְאָה לַכֹּהֵן בַּחֲלוֹם אַל תְּבַזֶּה עָלֶיהָ, כְּאִלּוּ נַפְשָׁהּ הִקְרִיבָה. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה אִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב נֶפֶשׁ כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ, מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב נֶפֶשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּאִלּוּ נַפְשׁוֹ הִקְרִיב.

6 ו

וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא ב, ב), תָּנֵי רַבִּי חִיָּא וַאֲפִלּוּ רִבּוֹת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (משלי יד, כח): בְּרָב עָם הַדְּרַת מֶלֶךְ. (ויקרא ב, ב): וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ, מִסַּלְתָּהּ וְלֹא כָּל סָלְתָּהּ, מִשַּׁמְנָהּ וְלֹא כָּל שַׁמְנָהּ, הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִנְחָתוֹ מִגּוֹלָה מֵאַסְפַּמְיָא וְרָאָה אֶת הַכֹּהֵן שֶׁהִקְמִיץ וְאָכַל אֶת הַשְּׁאָר, אָמַר אוֹי לִי, כָּל הַצַּעַר הַזֶּה שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי בִּשְׁבִיל זֶה, וְהַכֹּל מְפַיְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ וּמָה אִם זֶה שֶׁלֹּא נִצְטַעֵר אֶלָּא שְׁנֵי פְּסִיעוֹת בֵּין הָאוּלָם לַמִּזְבֵּחַ זָכָה לֶאֱכֹל, אַתָּה שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ כָּל הַצַּעַר הַזֶּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא (ויקרא ב, ג): וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבָּא אֲזַל לְחַד אֲתַר אַשְׁכָּחָא הָדֵין פְּסוּקָא רֹאשׁ סִדְרָא: וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, מַה פָּתַח עֲלָהּ (תהלים יז, יד): מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד. מִמְתִים יָדְךָ ה', מַה גִּבּוֹרִים הֵם אֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָן מִתַּחַת יָדְךָ ה', וְאֵיזֶה זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. מִמְתִים מֵחֶלֶד, אֵלּוּ שֶׁלֹּא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. חֶלְקָם בַּחַיִּים, אֵלּוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ. וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַגְּבוּל. יִשְׂבְּעוּ בָנִים, (ויקרא ו, יא): כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה. וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם, וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, אַהֲרֹן זָכָה לְבָנִים בֵּין כְּשֵׁרִים בֵּין פְּסוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה רוֹדֵף שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. (מלאכי ב, ה): וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִרְתֵת וּבְזִיעַ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (מלאכי ב, ה): מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת, אָמְרוּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצַק משֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן, נִרְתַּע וְנָפַל לַאֲחוֹרָיו, וְאָמַר, אוֹי לִי שֶׁמָּא מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הֵשִׁיבָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה לוֹ (תהלים קלג, א ג): הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ וגו' כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד וגו'. מַה הַטַּל אֵין בּוֹ מְעִילָה אַף הַשֶּׁמֶן אֵין בּוֹ מְעִילָה. כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, וְכִי שְׁנֵי זְקָנִים הָיוּ לְאַהֲרֹן וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הַזָּקָן זְקַן, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה אֶת הַשֶּׁמֶן יוֹרֵד עַל זְקַן אַהֲרֹן הָיָה שָׂמֵחַ כְּאִלּוּ עַל זְקָנוֹ יָרָד. (מלאכי ב, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַמֻּתָּר וְלֹא הִתִּיר אֶת הָאָסוּר. בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, שֶׁלֹּא הִרְהֵר אַחַר דַּרְכֵי הַמָּקוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִרְהֵר אָבִינוּ אַבְרָהָם. וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן, שֶׁהֵשִׁיב פּוֹשְׁעִים לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים א, ד): מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ, מַה כְּתִיב בּוֹ בַּסּוֹף (מלאכי ב, ז): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ וגו'.

7 ז

שְׁתֵּי מְנָחוֹת הֵן, (ויקרא ב, ה): אִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת, וּמִנְחַת מַרְחֶשֶׁת, וּבִשְׁתֵּיהֶן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ב, ח): וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה, מַה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת, שֶׁזּוֹ תִּבָּלֵל בַּשֶּׁמֶן וְזוֹ תֵּעָשֶׂה בַּשֶּׁמֶן כָּל צָרְכָּהּ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים בַּמִּשְׁנָה (גמרא מנחות סג, א): מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָה, מַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין. מַחֲבַת צָפָה, מַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה דְבָרִים מְכֹעָרִים וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין וְאָבִיא מִנְחָה עַל מַחֲבַת וְאֶהְיֶה אָהוּב לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנִי מִפְּנֵי מָה לֹא בָּלַלְתָּ מַעֲשֶׂיךָ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁאֵין שֶׁמֶן אֶלָּא תוֹרָה, וְאֵין שֶׁמֶן אֶלָּא מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים א, ג): לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן וגו', שְׂכָרֵנוּ שֶׁבָּאנוּ לִלְמֹד תּוֹרָה שָׁפַכְתָּ לָנוּ תּוֹרָה כְּשֶׁמֶן הַמּוּרָק מִכְּלִי לִכְלִי וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע, לְכָךְ נֶאֱמַר: שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן וגו', וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַכִּירִין בְּחָכְמָה וּבְבִינָה וּבְדֵעָה וְהַשְׂכֵּל מַגִּיעִים לְגוּפָהּ שֶׁל תּוֹרָתֶךָ הָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ אַהֲבָה גְמוּרָה בֵּין כְּשֶׁהוּא טוֹב בֵּין כְּשֶׁהוּא רַע לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. קָרָא אָדָם וְלֹא שָׁנָה עֲדַיִן בַּחוּץ עוֹמֵד, שָׁנָה וְלֹא קָרָא, עֲדַיִן בַּחוּץ עוֹמֵד, קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ עֲדַיִן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דּוֹמֶה לְמִי שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יח): כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי, אֲבָל קָרָא אָדָם תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וְשָׁנָה מִשְׁנָה מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֲפִלּוּ מֵת עָלָיו אוֹ נֶהֱרַג עָלָיו, הֲרֵי הוּא בְּשִׂמְחָה לְעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָה מַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין, כֵּיצַד, יֵשׁ בּוֹ בְּאָדָם תּוֹרָה יִהְיֶה נִזְהָר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי עָוֹן וְחֵטְא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרוּךְ אַתָּה וְתִהְיֶה לְךָ קוֹרַת רוּחַ וְיִטָּמְנוּ דִבְרֵי תוֹרָה בְּפִיךָ לְעוֹלָם, אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁמוּרִים בְּיָדוֹ וְיוֹדֵעַ לְהָשִׁיב בָּהֶן תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּמְקוֹמָהּ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כ, ה): מַיִם עֲמוּקִים עֵצָה בְּלֶב אִישׁ, וְאוֹמֵר (תהלים קל, א): מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'. וְאוֹמֵר (תהלים קב, א): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, בָּרוּךְ מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אָמֵן, אָמֵן, אָמֵן.