Chapter 17י״ז
1 א

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד, לד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עג, א): אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר לְבָרֵי לֵבָב, אֵלּוּ שֶׁלִּבָּן בָּרִי בַּמִּצְוֹת, (תהלים פד, ו): אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָךְ, יָכוֹל לַכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים פד, ו): מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, אֵלּוּ דִּשְׁבִילִין דְּאוֹרַיְתָא כְּבִישִׁין בְּלִבְּהוֹן, (תהלים קכה, ד): הֵטִיבָה ה' לַטּוֹבִים, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קכה, ד): וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. (נחום א, ז): טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (נחום א, ז): וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. (איכה ג, כה): טוֹב ה' לְקֹוָו, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (איכה ג, כה): לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ. (תהלים קמה, יח): קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קמה, יח): לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶּאֱמֶת. (תהלים עג, ב): וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי, רַב וְלֵוִי חַד אָמַר אָסָף בֶּן קֹרַח הָיָה וְחַד אָמַר אָסָף אַחֵר הָיָה, מַאן דְּאָמַר אָסָף בֶּן קֹרַח הָיָה כְּבָר הָיִיתִי שׁוֹרֶה עִם אַבָּא בַּגֵּיהִנֹּם, וְחַד אָמַר אָסָף אַחֵר הָיָה כְּבָר הָיִיתִי שׁוֹרֶה עִם הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, לָמָּה (תהלים עג, ג): כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, בְּמַעֲרָבָא אוֹמְרִים אֵלּוּ שֶׁלִּבָּם מָלֵא הוֹלֵלוֹת רָעוֹת. רַבִּי לֵוִי קָרֵי לְהוֹן זְהוֹנַיָא, אֵלּוּ שֶׁמְבִיאִין אַלְלַי לָעוֹלָם, (תהלים עג, ג): שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה, כְּתִיב (ישעיה נז, כא): אֵין שָׁלוֹם לָרְשָׁעִים, וְאַתָּה אוֹמֵר שְׁלוֹם רְשָׁעִים, אֶלָּא בְּשִׁלּוּמִים שֶׁל רְשָׁעִים אֶרְאֶה. (תהלים עג, ד): כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם, לֹא הִרְהַרְתִּים בָּחֳלָאִים וְלֹא צְבִיתִים בְּעוֹנוֹת, אֶלָּא וּבָרִיא אוּלָם, עֲשִׂיתִים בְּרִיאִים כְּאוּלָם, כְּדִתְנַן פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָיּוֹת שֶׁל מֵילָא הָיוּ עַל גַּבָּיו. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּרַבִּי יַנַּאי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן, רַבִּי דּוֹסְתָּאי אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר הָאִשָּׁה הַזֹּאת הִיא טָוָה מָעָה אַחַת עָבָה וּמָעָה אַחַת דַּקָּה, אֵלּוּ הַצִּיבִים לְעוֹנוֹת וְאֵלּוּ לְאִיסְפְּלִיטוֹן. רַבָּנָן אָמְרֵי, אֵין לָהֶם צִיבִים שֶׁל עֲוֹנוֹת שֶׁיָּמוּתוּ בָּהֶם, אֶלָּא אֵלוּ הַבְּרִיאִים לְיוֹם הַדִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ז, ז): וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט. (תהלים עג, ה): בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ, לֹא לַחֲרשׁ וְלֹא לִזְרֹעַ וְלֹא לִקְצֹר, (תהלים עג, ה): וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ, אָמַר רַב הַמְנוּנָא אֲפִלּוּ בְּאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, לֹא יְנוּגָעוּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

2 ב

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כ, כח): יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ, יְהוּ גוֹרְרִין וּמוֹצִיאִין, אֵימָתַי, בַּיּוֹם שֶׁיְּגָרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ, הָא כֵיצַד אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַב חִטִּים וְאָמַר לוֹ אֵין לִי, קַב שְׂעוֹרִים, אֵין לִי, קַב תְּמָרִים, אֵין לִי. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ הַשְּׁאִילִנִּי נָפָה, הִיא אוֹמֶרֶת אֵין לִי, הַשְּׁאִילִנִּי כְּבָרָה, וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת כֵּלָיו הַבְּרִיּוֹת רוֹאוֹת וְאוֹמְרוֹת לֹא הָיָה אוֹמֵר אֵין לִי כְּלוּם, רְאוּ כַּמָּה חִטִּים יֵשׁ כָּאן, כַּמָּה שְׂעוֹרִים, כַּמָּה תְּמָרִים יֵשׁ כָּאן. לְוַוט בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא. רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדֵין קְרָא (ויקרא יד, לז): שְׁקַעֲרוּרֹת, שָׁקַע בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

3 ג

עַל עֲשָׂרָה דְבָרִים נְגָעִים בָּאִים, עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל הַגּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים, וְעַל גּוֹזֵל אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל גַּסֵּי הָרוּחַ, וְעַל לָשׁוֹן הָרָע, וְעַל עַיִן רָע. עַל עֲבוֹדָה זָרָה, מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, שֶׁפָּרְחָה בָּהֶן צָרַעַת. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, מִבְּנוֹת צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן. וּמִנַּיִן שֶׁלָּקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן. וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, מִיּוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, כט): יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב. וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, מִגֵּיחֲזֵי (מלכים ב ה, כ): וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים, מַהוּ (מלכים ב ה, כ): מְאוּמָה, מִן מוּמָא דְּאִית בֵּיהּ, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כז): וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ. וְעַל בִּרְכַּת ה', מִגָּלְיַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, מג): וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, מו): הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי, וְאֵין הַסְגָּרָה הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא לְשׁוֹן צָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, כא): וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן. וְעַל גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים, מִשֶּׁבְנָא, שֶׁהָיָה נֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב, יז): הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה, וְאֵין וְעֹטְךָ עָטֹה אֶלָּא צָרָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, מה): וְעַל שָׂפָם יַעֲטֶה. וְעַל הַגּוֹזֵל אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, מֵעֻזִּיָּהוּ, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כו, כא): וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ. וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כו, טז): וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו. וְעַל לָשׁוֹן הָרָע, מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקְתָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, י): וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְעַל עַיִן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, לה): וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, מִי שֶׁיִּחֵד בֵּיתוֹ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת לַאֲחֵרִים, כִּי הָא דְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (ויקרא יד, לז): שְׁקַעֲרוּרֹת, שְׁקִיעַ בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

4 ד

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין וְרַבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מֵאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יד): הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, יג): וְנִגַשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, (איוב א, טו): וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא יָצְאוּ מִכְּפַר קְרַיְינוֹס וְהָלְכוּ אֶת כָּל הָאֲבִילִין וּבָאוּ לְמִגְדַּל צִבְעַיָּיא וּמֵתוּ שָׁם, (איוב א, טו): וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ, אָמַר רַבִּי יוּדָן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר רַק, מִעוּט, אַף הוּא מֻשְׁבָּר וּמֻלְקֶה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבַדִּי וְעַל לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ, אַף הוּא כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מִיָּד מֵת. (איוב א, יז): עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמֶר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלשָׁה רָאשִׁים, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אִיּוֹב כָּךְ מִיָּד הִתְחִיל מְגַיֵיס חֲיָלוֹתָיו לַמִּלְחָמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לא, לד): כִּי אֶעֱרוֹץ הָמוֹן רַבָּה וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי. אָמַר אֻמָּה זוֹ בְּזוּיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כג, יג): הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה, לֹא הָיְתָה בָּאָה אֶלָּא לִתֵּן אֵימָתָהּ, כֵּיוָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, טז): אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, (דניאל ד, כח): קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל, מַאן יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת, (איוב לא, טז): וָאֶדֹּם לֹא אֵצֵא פָתַח, לָקַח לוֹ חֶרֶס לְהִתְגָרֵד בּוֹ. אַף בְּמִצְרַיִם כֵּן (תהלים עח, מח): וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קה, לג): וַיַּךְ גַפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קה, לו): וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם. אַף מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן כֵּן, בַּתְּחִלָּה נָגְעָה בָּהֶם מִדַּת הַדִּין בְּמָמוֹנָם, וְאַחַר כָּךְ (רות א, ה): וַיָּמֻתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם. וְאַף נְגָעִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, תְּחִלָּה הֵן בָּאִים בְּבֵיתוֹ, חָזַר בּוֹ טָעוּן חֲלִיצָה, וְאִם לֹא, טָעוּן נְתִיצָה, הֲרֵי הֵן בָּאִים עַל בְּגָדָיו, חָזַר בּוֹ טָעוּן כְּבִיסָה, וְאִם לֹא, טָעוּן שְׂרֵפָה, הֲרֵי הֵם בָּאִים עַל גּוּפוֹ, חָזַר בּוֹ יִטְהָר, וְאִם לֹא (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, שִׁבְעָה עֲמָמִין הֵן, וְאַתָּה אוֹמֵר אֶרֶץ כְּנַעַן, רַבָּנָן אָמְרֵי רָמְזוּ מַה חָם סֵרְסוֹ וּכְנַעַן לָקָה, אַף כָּאן יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין וְהָאָרֶץ הִיא מִתְקַלֶּלֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבָּנָן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה כְּנַעַן אֲבִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית י, טו): וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ כֻּלָּם תַּגָּרִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה כג, ח): אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסָא אֱלִיעֶזֶר הוּא כְּנַעַן וְעַל יְדֵי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אוֹתוֹ צַדִּיק יָצָא מִכְּלַל אָרוּר וּבָא לִכְלַל בָּרוּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ט, כה): וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן, וּכְתִיב (בראשית כד, לא): בּוֹא בְּרוּךְ ה', רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן דְּבֵית גוּבְרִין עָבֵיד לְהוֹ נְטִילַת רְשׁוּת, וּמָה אֱלִיעֶזֶר יָצָא מִכְּלַל אָרוּר לִכְלַל בָּרוּךְ עַל יְדֵי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אוֹתוֹ צַדִּיק, אַחֵינוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹהֲגִין כָּבוֹד עִם גְּדוֹלֵיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

Another Matter: "When You shall enter into the land of Cana'an [the land of Israel]..." (ויקרא יד, לד) There are seven Nations [in Cana'an] and you [only] mention the land of Cana'an. Our sages said it alluded to that what H'am (the father of Cana'an) Castrated him (Noach) and Cana'an was stricken - also here Yisrael sins and the land is caused to be cursed. Rabbi Eliezer Son of Yaakov and Rabanan / our sages [differ in opinions] Rabbi Eliezer says [it is called such] "since Cana'an was the father of all of them [the 6 other nations, who were in Cana'an / Israel when Yehoshua went to conquer them.] This what it says [regarding it] (Bereshit 10:15) "And Cana'an gave birth to Tzidon, his first born and Het. And our sages say [it is called such] for they are all merchants - like it says in (Yeshaya 23,8) "That their merchants are princes like the Naneah / movers - the honored of the land. Rabbi Yossi Son of Dosa said - Eliezer is Cana'an - and since he served that righteous one [Avraham Avinu / our forefather] he went out from the category of being cursed to and came into the category of being blessed. - Thus is what is written (Bereshit 9:25) "And he [Noach] said Cursed is Cana'an" [the son of Noach's son H'am] and it is written Come blessed one of Hash-m"...

6 ו

וּכְתִיב: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא וְכִי בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים עֲלֵיהֶם עָמְדוּ וְהִטְמִינוּ מָמוֹנָם בַּבָּתִּים וּבַשָּׂדוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הִבְטַחְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁאֲנִי מַכְנִיס אֶת בְּנֵיהֶם לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יא): וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּבֵיתוֹ וְהוּא סוֹתְרוֹ וּמוֹצֵא בּוֹ סִימָא. וְכִי מִי בָּא וְאוֹמֵר לַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן שָׁלשׁ פְּרוֹזְדִּיגְמָאוֹת שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶצְלָם, הָרוֹצֶה לְפַנּוֹת יְפַנֶּה, לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים, לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה. גִּרְגָּשִׁי עָמַד [ופנה] מֵאֵלָיו, לְפִיכָךְ נִתְּנָה לוֹ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לו, יז): עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, זוֹ אַפְרִיקֵי. גִּבְעוֹנִים הִשְׁלִימוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, א): וְכִי הִשְׁלִימוּ ישְׁבֵי גִבְעוֹן. שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים עָשׂוּ מִלְחָמָה וְנָפָלוּ.

It is written: "and I gave the plague of Tzaraat” (Vayikra 14:34) Rabbi Hiya learned - and is this [good] news for them that a plague will come upon them? Rabbi Shimon son of Yohai learned since the Canaanites heard that Yisrael were coming upon them, they got up and they hid their money in their houses and in their fields . The Holy One Blessed Be He [Hash-m] said "I promised to your forefathers that I would enter their children to a land full of good" as it is said (Devarim 6:11) “ and houses full of good.” What did Hash-m do? He sent plagues in their houses [of Jews who settled in Israel] - and he [the owner of the house] would break it down and he would find there a treasure. And who was the one who told the Canaanites that Israel was entering into the land? Rabbi Yishmael son of Nah'man said "there are three ultimatums that Yoshua / Joshua sent to them [to the nations that were in Israel at the time he was about to conquer it] the one who wishes to leave, may leave. The one who wishes to make peace [by committing to observe the 7 Noahide laws], may make peace. And the one who wishes to make war, let them do so. The Girgashi [nation] stood up and left - the country] therefore He [Hash-m] gave him a land beautiful like His [Hash-m’s] land [Israel]. This is what is written (Yeshaya 36:17) “ until I came and I took you to the land like your land" - this is Africa [Some Say the Girgashi Went to Morocco - which is a beautiful land]. The Givonim made peace as it says (Yehoshua 10:1) “ and when the settlers of Gibon made peace…”. Thirty-one kings waged war and fell.

7 ז

בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד, כא): הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְכֶם. (ויקרא יד, לה): וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי א, ט): יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב. (ויקרא יד, לה): וְהִגִּיד לַכֹּהֵן, זֶה יִרְמְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, א): מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת. (ויקרא יד, לה): כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, זוֹ טִינֹפֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה צַלְמוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ח, ה): וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה, מַהוּ בַּבִּיאָה, אָמַר רַבִּי אַחָא בִּיָּה בִּיָּה תּוֹתָבָא מְפַנֵּי לְמָרֵי דְבֵיתֵיהּ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּתִיב (ישעיה כח, כ): כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ, אֵין הַמִּטָּה יְכוֹלָה לְקַבֵּל אִשָּׁה וּבַעְלָהּ וְרֵעָהּ כְּאַחַת, אֶלָּא (ישעיה כח, כ): וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵס, עֲשִׂיתֶם צָרָה גְדוֹלָה לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּס מֵי הַיָּם. (ויקרא יד, לו): וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת (מלכים א יד, כו): וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה', (ויקרא יד, מה): וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת, (עזרא ה, יב): וּבַיְתָא דְנָה סַתְרֵהּ, (ויקרא יד, מה): וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ [לעיר] [למחנה], (עזרא ה, יב): וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל, יָכוֹל לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יד, מב): וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, מב): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.