מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (נחמיה ד) וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים.

From when do we read Shema in the evenings? “From the time when people come [home] to eat their bread on Shabbat (Sabbath) nights,” [these are] the words of Rebbi Meir. And the Chachamim (Sages) say from the time when the Kohanim (priests) are able to eat their Terumah (heave offering). A sign for this is the coming out of the stars. And even though there is no explicit proof for this matter, there is an indirect reference: “… and half of them were holding spears from the morning twilight until the coming out of the stars.” (Nehemiah 4:15)

רבי שמעון אומר פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת משיעלה עמוד השחר ונמצא יוצא [בה] ידי חובה של יום ושל לילה.

Rebbi Shimon says, “Sometimes a person may read it (i.e. The Shema) two times in one night, once before dawn and once after dawn. [And if that happens] it comes out that he fulfills his obligation for the day [reading] and for the night [reading].”...

רבי אומר ארבע משמרות הוי הלילה עונה אחת מעשרים וארבע לשעה והעת אחת מעשרים וארבע לעונה והרגע אחת מעשרים וארבע בעת ר' נתן אומר ג' אשמורות בלילה שנא' (שופטים ד) ראש האשמורת התיכונה אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה.

Rebbi says, “There are four watches in a night. [There is a unit of time called] time period (Onah) which is 1/24th of an hour. And [there is another unit of time called] the time (Et) which is 1/24th of the time period (Onah). And [there is a third unit of time called] the moment (Regah) which is 1/24th of the time (Et).” Rebbi Natan says, “There are three watches in a night, as it is said ‘… the beginning of the middle watch.’ (Judges 7:19) There is no [such thing as a] middle, but only when there is something before it and after it.”

מאימתי קורין את שמע בשחרית אחרים אומרי' כדי שיהא <ממנו> [רואה] חבירו ברחוק ד' אמות ומכירו מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר רבי יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר"ע ואחר ר"א בן עזריה הגיע זמן קריאת שמע כמדומה אני שנתייאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי צבור קריתי ושניתי ואח"כ התחילו הן וכבר נראתה חמה על ראשי ההרים.

From when do we read the Shema in the morning? Acherim (Others) say, “[from the time] when his friend will be four amot away from him and he recognizes him.” The mitzvah [to say it] is with sunrise in order to connect redemption (Geulah) to prayer (Tefillah), and it will come out that he will pray during the day. Rebbi Yehudah said, “One time I was walking behind Rebbi Akiva and Rebbi Elazar Ben Azaryah and the time came to read the Shema. I supposed they gave up on reading the Shema [right away] because they were busy with the needs of the community. I read [the Shema] and [then] learned [some Torah] and after that they began [reading the Shema], and the sun could already be seen above the mountain tops.”

החתנים וכל העוסקין במצות פטורין מק"ש ומן התפלה ומן התפילין שנאמר (דברים ו) בשבתך בביתך פרט לחתנים ובלכתך בדרך פרט לעסוקין במצות.

The grooms and all [others] who are involved in [other] Mitzvot (commandments) are exempt from reading [the] Shema as it is said, “… when you sit in your house”, (Deuteronomy 6:7) [meaning] except for those who are involved in mitzvot, “and when you walk on the way”, (Deuteronomy 6:7) [meaning] except for the grooms.

מעשה בר' ישמעאל ובר' אלעזר בן עזריה שהיו שרוין במקום אחד והיה ר' ישמעאל מוטה ור' אלעזר זקוף והגיע זמן ק"ש ונזקף ר' ישמעאל והטה רבי אלעזר אמר לו רבי ישמעאל מה זה אלעזר אמר לו ישמעאל אחי אומרים לאחד מפני מה זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים אני שהייתי זקוף הטיתי אתה שהיית מוטה זקפת אמר לו אתה הטיתה [לקיים] כדברי בית שמאי אני נזקפתי לקיים דברי בית הלל ד"א שלא יראו התלמידים ויקבעו כדבריך הלכה לדורות.

It happened with Rebbi Yishmael and Rebbi Elazar Ben Azaryah that they were resting in the same place and Rebbi Yishmael was laying down and Rebbi Elazar Ben Azaryah was [standing up] straight. It came time to say Shema. Rebbi Yishmael stood up straight and Rebbi Elazar laid down. Said to him Rebbi Yishmael: “What is this Elazar?” He said [back] to him: “Yishmael, my brother! They say to a person, ‘Why is your beard all grown [so nice]?’ He said [back to them], ‘[it should be sent] against the destroyers’ (i.e. cut off by the scissors). [So too with us] I (Rebbi Elazar Ben Azaryah) who was straight, laid down, you that was laying down, stood up straight?” [So Rebbi Yishmael] said to him: “You laid down to fulfill the words of Bet Shamai, I stood up straight to fulfill the words of Bet Hillel. A different explanation, that the students should not see [that you did like Bet Shamai] and make your words [a] permanent [law].

למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום לפתוח בברוך אינו רשאי שלא לפתוח בברוך שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח בברוך לשוח אינו רשאי שלא לשוח שלא לשוח אינו רשאי לשוח.

Why did they say one short [Beracha (blessing)]? In the place where they said to be long, one is not allowed to be short, [and in the place where they said] to be short, one is not allowed to be long. [In the place where they said] to seal off [the Beracha], one is not allowed not to seal off, [in the place where they said] not to seal off [the Beracha], one is not allowed to seal off. [In the place where they said] to begin [the Beracha] with [the word] Baruch (Blessed), one is not allowed not to begin with Baruch, [in the place where they said] not to begin [the Beracha] with Baruch, one is not allowed to begin with Baruch. [In the place where they said] to bend down, one is not allowed not to bend down , [and in the place where they said] not to bend down, one is not allowed to bend down.

אלו ברכות שמקצרין בהן המברך על הפירות ועל מצות ברכת הזמן וברכה אחרונה [שבק"ש] ושבבהמ"ז אלו ברכות שמאריכין בהן ברכת תענית וברכות של ראש השנה וברכות יוה"כ מברכות של אדם ניכר אם בור הוא אם תלמיד חכם הוא.

These are the Berachot (blessings) which are [coined to be] short: One who blesses on fruit, and on mitzvot, the Beracha (blessing) of Zimun, and the last Beracha of Shema. These are the Berachot which are [coined to be] long: the Beracha of Fast Days, and the Beracha of Rosh Hashana, and the Berachot of Yom Kippur. From [the way] a person [says] his Berachot it is recognizable if he a fool or if he is a sage.

אלו ברכות שאין חותמין בהן [בברוך] המברך על הפירות ועל המצות ברכת <המזון> [הזימון] וברכה אחרונה שבברכת המזון ר"י הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבבהמ"ז ומאריך בה.

These are the Berachot (blessings) which do not seal off with [the phrase] Baruch [Ata Hashem] (Blessed are You Hashem): One that blesses on the fruit, and on the mitzvot, Birkat Hazimun, and the last Beracha in Birkat Hamazon. Rebbi Yossi Hagelili used to seal off the last Beracha in Birkat Hamazon and [therefore] make it long.

אלו ברכות שפותחין בהן בברוך כל הברכות כולן פותחין בברוך חוץ מן הברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותחין בהן בברוך.

These are the Berachot (blessings) which begin with [the phrase] Baruch [Ata Hashem] (Blessed are You Hashem). All Berachot begin with [the phrase] Baruch [Ata Hashem] except for the Beracha (blessing) which is adjacent to Shema and a Beracha which is adjacent to another Beracha, in [both of] which [cases] we do not begin with [the phrase] Baruch [Ata Hashem].

אלו ברכות ששוחין בהן ברכה ראשונה תחלה וסוף ובמודים תחלה וסוף והשוחה בכל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה ואין עונים עם המברך רבי יהודה היה עונה עם המברך (ישעיהו ו) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל [הארץ כבודו] (יחזקאל ג) וברוך כבוד ה' ממקומו כל אלו היה ר' יהודה אומר עם המברך.

In these Berachot (blessings) we bow down: the first Beracha (blessing) [of Shemoneh Esreh], in the beginning and at the end, and in [the paragraph of] Modim [in Shemoneh Esreh], in the beginning and at the end. And [as for] one who bows down in every [single] Beracha [of Shemoneh Esreh], we teach him that he should not bow down [in them]. We do not say [the Beracha] together with the one that says the Beracha [for you]. Rebbi Yehudah would say together with the one that made the Beracha, Kadosh Kadosh Kadosh Hashem Tzevaot Melo Kol Haaretz Kevodo (Isaiah 6:3) (Holy, Holy, Holy, Hashem Tzevaot, the earth is full with His glory) and Baruch Kevod Hashem Mimkomo (Ezekiel 3:12) (Blessed be the glory of Hashem from His place). All of these Rebbi Yehudah would say together with the one that made the Beracha.

מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח הרי הוא אומר (ירמיהו כג) לכן הנה ימים באים נאם ה' וגו' אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתאמר יציאת מצרים מוסף על המלכיות ומלכיות עיקר ויציאת מצרים טפילה כיוצא בו (בראשית לה) ולא יקרא שמך עוד יעקב וגו' לא שתעקר שם יעקב ממנו אלא שתהא שם יעקב מוסף על ישראל ישראל עיקר ויעקב טפילה.

We mention the Exodus from Egypt at night. Said Rebbi Elazar Ben Azaryah, “Here I am like a seventy year old man and I have not merited to hear that one should mention Exodus from Egypt at night, until the exegesis (Derasha) of Ben Zoma.” “In order that you should remember the day that you left Egypt, all the days of your life." (Deuteronomy 16:3), the days of your life [means] days, all the days of your life [means] nights.” These are the words of Ben Zoma. And the Chachamim (Sages) say, “Days of your life [means] this world, all the days of your life [means] the days of the Mashiach (Messiah).” Ben Zoma said to the Chachamim, “And are we going to mention the Exodus from Egypt during the days of the Mashiach? Does not it say: “Therefore behold, the days are coming, the word of Hashem, and they will not say anymore, as lives Hashem, who has brought the Children of Israel from the land of Egypt. But rather, [they will say], as lives Hashem who has brought and who will bring the seed of the House of Israel from the Northern land and from all the lands to which I have pushed them there, and they will dwell in their land?” (Jeremiah 23:7-8) They said to him, “It does not [mean] that the Exodus from Egypt will be uprooted from them, but rather that Egypt will be added to the [other] kingdoms. [Other] kingdoms will be the main [subject], and Egypt will be a secondary [subject]. Similarly [it says], your name will not be called anymore, Yakov, but rather Yisrael will be your name. (Genesis, 35:10) [It does] not [mean] that [the name] Yakov was completely uprooted from him, but rather [the name] Yakov was added to [the name] Yisrael. Yisrael was the main [name], and Yakov was the secondary [name].”

כיוצא בו (ישעיהו מג) אל תזכרו ראשונות אל תזכרו ראשונות אלו עול מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו אלו עול מצרים הנני עושה חדשה עתה תצמח הלא תדעוה אלו מלחמת גוג משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר מעשה הזאב חזר ופגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר מעשה ארי ופגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר מעשה נחש כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות.

Similar to this [it says]: “Do not remember what happened in the past…” (Isaiah 43:18-19) “Do not remember what happened in the past:” this is [referring to] the burden of the kingdoms [of Persia, Greece and Rome]. “… and do not think about what happened in the days of old:” this is [referring to] the burden of Egypt. “Behold, I am going to do something new, now it will spring forward. Don’t you know about it?” this is [referring to] the war of Gog. They (i.e. the Rabbis) have said a parable to what this is similar to. [This is similar] to a person who came upon a wolf and was saved from him. Then he was telling [everybody about] the incident with the wolf. Then he came upon a lion and was saved from him. He forgot the incident with the wolf and was telling [everybody about] the incident with the lion. Then he came upon a snake and was saved from it. He forgot the incidents of both of them (i.e. the wolf and the lion) and was telling [everybody about] the incident with the snake. So to the Jewish People, the recent troubles make them forget about previous [troubles]....

כיוצא בו (בראשית יז) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה בתחלה היא שרי לאומתה עכשיו היתה שרה לכל האומות שנאמר כי שרה שמה כיוצא בו (שם) לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם בתחלה הרי אתה אב לכל אדם ולבסוף הרי אתה אב לכל העולם שנאמר (שם) כי אב המון גוים נתתיך.

Similar to this [it says]: “Sarai, your wife, will not be called Sarai anymore, because her [new] name is Sarah.” (Genesis 17:15) In the beginning, she was a princess over her nation, [but] now she became a princess for all of the nations of the world, as it is said: “…because her [new] name is Sarah.” Similar to this [it says]: “And your name will not be called anymore Avram, but rather your name will be Avraham…” (Genesis 17:5) In the beginning, you were a father to Aram and now you will be a father to all people of the world, as it is said: “… because I have made you a father of a multitude of nations”.(ibid)

אע"פ שחוזר וקרא אברהם אברם אינו לגנאי אלא לשבח ליהושע הושע אינו לגנאי אלא לשבח הוא אברם עד שלא נדבר עמו הוא אברם משנדבר עמו הוא הושע עד שלא נכנס לגדולה הוא הושע משנכנס לגדולה משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל כולן לשון חבה לשון זרוז. הן הן עד שלא נדבר עמהן והן הן משנדבר עמהן הן הן עד שלא נכנסו לגדולה והן הן משנכנסו לגדולה.

Even though [the Tanach] goes back and calls Avraham [(Genesis 17:5)], Avram [again], [(Nehemiah 9:7) and (I Chronicles 1:27)] it is in his praise and not in his shame. To Yehoshua [(Numbers 13:16)], Hoshea [again], [(Deuteronomy 32:44)] it is in his praise and not in his shame. He is [the same] Avram before [God] spoke to him, he is [the same] Avram after [God] spoke to him. He is [the same] Hoshea before he became great , he is [the same] Hoshea after he became great. Moshe, Moshe [(Exodus 2:3)]; Avraham, Avraham [Genesis 22:11)]; Yakov, Yakov [(Genesis 46:2)]; Shmuel, Shmuel [(I Samuel 3:10)]; [all of these double expressions] are expressions of love and encouragement. They are [the same people] before [God] spoke to them and they are [the same people] after [God] spoke to them. They are [the same people] before they became great, they are [the same people] after they became great.

כיוצא בו (תהילים עו) ויהי בשלם סכו וכי מה ראה הקב"ה להחזיר לה שם הראשון לפי שהוא אומר (ירמיהו לב) על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה עד היום הזה להסירה מעל פני יכול אף עכשיו הרי היא בחמה תלמוד לומר (תהילים סח) ההר חמד אלהים לשבתו הרי היא בחמדה ובתאוה מלמד שכפר לה חורבתה שאין שכינה חוזרת עד שתעשה הר שנאמר (דברים ט) ההר הטוב הזה והלבנון. ויהי בשלם סכו מצינו כשהיא שלם קרויה הר שנאמר (בראשית כב) ויקרא אברהם שם המקום ה' יראה וגו' ואומר (תהילים קלט) זכור ה' לבני אדום מאימתי משנעקרו יסודותיה ממנה האומרים ערו ערו עד היסוד בה.

Similar to this [it says]: “His Booth was in Shalem and His Shelter was in Tzion.” (Psalms 76:3) And what did the verse see to bring back to her (i.e. Jerusalem) [her] original name? Here it says: “Because this city has caused my anger and wrath, from the day that it was built until this day, it should be removed from my sight.” (Jeremiah 32:31) I would have thought it is in the heat even now? [However] this teaches us, “The mountain that God desired to dwell on.” (Psalms 68:17) Here it is in delight and desire; this teaches us that [God] forgave her her [self] destruction. From where [do we know] that the Shechina (God’s presence) will not return to it until it will be [just] a mountain [again as it was originally]? This teaches us, “His Booth was in Shalem and His Shelter was in Tzion.” We find that when it is complete it is called a mountain. But the Shechina will not return to it until it will become [just] a mountain, as it is said: “And Avraham called the name of that place ‘Hashem Yireh’ as it is [commonly] said today ’on the mountain Hashem appears’.” (Genesis 22:14) And it is said: “Remember Hashem the day [that] Jerusalem [was destroyed], [and take revenge on] the Edomites who said, Raze it. Raze it down to its foundation.” (Psalms 137:7) When [will the Shechina return to it]? When its foundations will be uprooted by those who say, “Raze it. Raze it down to its foundation.”