1
מפי עליון וגו׳. מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, א"ר אלעזר, משעה שאמר הקב"ה ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע לא יצאה טובה לעושה רעה ורעה לעושה טובה אלא טובה לעושה טובה ורעה לעושה רעה, כמש"נ (שמואל ב ג׳:ל״ט) ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו נו)ויהיה לפי"ז המשך לשון הכתובים, דאחרי דמפי עליון לא תצא טובה לעושה רעה ורעה לעושה טובה א"כ מה יתאונן אדם חי, כלומר על מי יתאונן, גבר על חטאיו, כיון דכל מה שבא עליו הכל הוא רק באשמתו הוא, והוא מעין ענין הכתוב במשלי אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו, ועיין תענית ט' א' וע"פ זה יש לכוין מש"כ הרעות בלשון רבים, דמרמז לשני ענינים האחד דלעושה טוב לא תצא רעה, והשני דאפילו למי שיגיע רעה, לא מפי עליון יצאה, כ"א באשמת האדם עצמו וכמש"כ. [שם].