Paragraph 89פ״ט
1 א

שטו העם ולקטו. יכול מפני שמצטערים עליו בשעת לקיטתו היו מתרעמים? תלמוד לומר שטו העם. לפתח ביתו היה יושב ומלקט פרנסתו ופרנסת ביתו, ואחר כך שמות טז וחם השמש ונמס: וטחנו בריחים. והלא לא ירד לריחים לעולם! אלא מלמד שנשתנה להם לכל הנטחנים שבריחים או דכו במדוכה. והלא לא דכו במדוכה לעולם! אלא מלמד שנשתנה להם לכל הדוכים במדוכה. יכול לא היה משתנה להם אלא לאלו בלבד? מנין אתה אומר, כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא צרכה אשה למיני בשמים, אלא מן המן היתה מתקשטת - ת"ל דכו - אודכו. ואומר דברים ב זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר: ובשלו בפרור. והוא לא ירד לקדירה לעולם! אלא מלמד שנשתנה להם לכל המתבשלים בקדירה: ועשו אותו עוגות. והוא לא ירד לתנור לעולם! אלא מלמד שנשתנה להם לכל המתאפים בתנור. יכול לא היה משתנה אלא לאלו בלבד? מנין לשאר המלקטים שבשדה? ת"ל "לקטו" ולקטו. משל לאדם שאמר: רוצה אני שאוכל ענבים, רוצה אני שאוכל תאנים: והיה טעמו כטעם לשד השמן. זהו לשון טורקים. ד"א משמש לשלשה לשונות: הלייש והשמן והדבש. כלייש זה, שערוך בשמן ומקוטף בדבש - כך היה ברייתו של מן, וכך היו ישראל כשרים אוכלים אותו. ד"א והיה טעמו כטעם לשד השמן. מה הדד הזה לתינוק עיקר והכל טפילה לו - כך היה המן עיקר לישראל והכל טפילה להם. ד"א מה הדד הזה אפילו תינוק יונק הימנו כל היום כולו אינו מזיקו - כך המן אפילו ישראל אוכלים מהם כל היום כולו אינו מזיקן. ד"א מה הדד הזה שהוא מין אחד ומשתנה למינים הרבה - כך היה המן משתנה להם לישראל לכל דבר שהם רוצים. משל אומר לאשה: אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק. ד"א מה הדד הזה תינוק ומצטער בשעה שפורש ממנו - כך היו ישראל מצטערים בשעה שפירשו מן המן, שנאמר יהושע ה וישבות העם ממחרת. משל אומרים לאדם: מפני מה אתה אוכל פת שעורים? - מפני שאין לי פת חיטים. מפני מה אתה אוכל חרובים - מפני שאין לי דבילה. כל אלו היו בידן של ישראל. אותה קמיצה שקמצו ביום שמת בו משה, שאכלו ממנו כל מ' שנה - לא רצו לאכול מתבואת ארץ כנען: וברדת הטל. מלמד שהיה יורד על האיסקופים ועל המזוזות. יכול יהיו אוכלים מטונף ומלוכלך? - ת"ל שמות טז והנה על פני המדבר דק מחוספס, כגליד היה יורד תחילה, ונעשה לארץ כמין סק בקוטלא, והמן יורד עליו; ומשם היו ישראל מלקטים ואוכלים - הרי למטה. אבל למעלה, יכול יהיו השקצים והזבובים שוכבים עליו? ת"ל שמות טז ותעל שכבת הטל. מלמד שהיה מונח כמין דלוסקמא, והם קורים קריאת שמע ומתפללים, ואדם יוצא לפתח ביתו, ומלקט פרנסתו ופרנסת ביתו! ואחר כך שמות טז וחם השמש ונמס. כיוצא בדבר ר' שמעון אומר: מפני מה לא היה יורד בפעם אחד בשנה? כדי שיהפכו את לבן לאביהם שבשמים. משל למה הדבר דומה? למלך שגזר על בנו להיות מפרנסתו פעם אחת בשנה, ולא היה מקביל פני אביו אלא בשעת פרנסתו. פעם אחת חזר וגזר עליו, להיות מפרנסתו בכל יום. אמר הבן: אפילו איני מקבל פני אבי אלא בשעת פרנסתי - דיי לי. כך ישראל: היו בביתו של אדם חמש זכרים או חמש נקיבות - היה יושב ומצפה ואומר: שמא לא ירד המן למחר, ונמצינו מתים ברעב? יהי רצון מלפניך שירד! ונמצאו הופכים את לבם לשמים. כיוצא בדבר ר' דוסתאי ברבי יוסי אומר: מפני מה לא ברא המקום חמים בירושלים כחמי טבריה? - כדי שלא יאמר אדם לחבירו נלך ונעלה לירושלים, הא אם אין אנו עולים אלא בשביל רחיצה אחת דיינו! ונמצאת עלייה שלא לשמה:

(Bamidbar 11:8) "The people would stroll out and gather it": I might think that they railed against Him because it was difficult to gather; it is, therefore, written (Shemot 16:4) "And the people will go out and gather it." One would sit at the door of his house and gather his share and the share of his household, and when the sun came out, it melted. "and they would grind it in a mill": Now (did we not learn that) it never "descended" to a mill? The intent is, rather, that it was converted for them to everything that is ground in a mill. "or beat it in a mortar": Now (did we not learn that) it was never beaten in a mortar? The intent is, rather, that it was converted for them to everything that is beaten in a mortar. I might think that it was converted only into these things alone. Whence is it derived that all the forty years that Israel was in the desert a woman had no need of spices, but was "decorated" (i.e., perfumed) by the manna? From "or" beat it." "or cook it in a pot": Now (did we not learn that) it never "descended" to a pot? The intent is, rather, that it was converted for them to everything that is cooked in a pot. "and they made cakes of it": Now (did we not learn that) it never "descended" to an oven? The intent is, rather, that it was converted for them to everything that is baked in an oven. I might think that it was converted only into these things alone. Whence do I derive (the same for) all the things gathered in a field? From "and they would gather it." And it is written (Devarim 2:7) "These forty years the L-rd has been with you. You have lacked nothing." As if a man would say I want to eat grapes, and they were given to him; I want to eat figs, and they were given to him. "and its taste was like the 'sap' (leshad) of oil": "leshad": an acronymic for three words: "layish" (dough), "shemen" (oil), and "dvash" (honey). As dough kneaded with oil and honey, such was the inherent taste of the manna, and thus (i.e., with intent for this taste) did the upright of Israel eat it. Variantly: "and its taste was like the 'sap' (leshad) of oil": Just as the breast (shad) is "primary" to an infant, and everything else, secondary. Variantly: Just as the breast, if an infant sucks it the whole day, it does not harm it, so, the manna; if Israel ate it a whole day, it would not harm them. Variantly: Just as the breast, which produces one kind, which changes into many kinds, so, the (taste of the) manna changed for Israel into any taste that they desired, except for that of the five kinds (viz. Ibid. 5). An analogy: (A doctor) tells a (nursing) woman: Do not eat garlic and onion for the sake of the infant. Variantly: Just as the breast, an infant suffers when it withdraws from it, so, Israel suffered when they withdrew from the manna, viz. (Joshua 5:12) "And the manna ceased the following day, when they ate from the grain of the land." An analogy: A man is asked: Why are you eating barley bread? He answers: Because I don't have wheat bread. Why are you eating carobs? Because I don't have figs. Similarly, if Israel had that handful (of manna) that they took on the day of Moses' death, from which they ate all forty days, they would not desire to eat of the grain of the land of Canaan. (Bamidbar, Ibid. 9) "And when the dew descended upon the camp at night, the manna descended upon it.": We are hereby taught that it descended upon the thresholds and the doorposts. I might think that the manna was eaten sullied; it is, therefore, written (Shemot 16:14) "and, behold, on the face of the desert it was spread thin." It (the dew) descended as a kind of hoarfrost and became a kind of layer upon the ground on which the manna descended. And from it Israel took and ate. This accounts for the lower level; but couldn't the reptiles and the flies infest it from above? It is, therefore, written (Ibid.) "and the dew layer ascended," whence it follows that it was enclosed in a kind of casing. And they would recite the Shema and pray; and one would go out to the entrance of his house and take his share and that of his household, after which the sun would come out and melt it. Similarly, R. Shimon says: Why didn't the manna descend once a year? So that their hearts turn to their Father in heaven (for their food). An analogy: A king decreed that his son be fed once a year — and he visited his father only on the day of his stipend! Once he decreed that he be fed every day — and he visited him every day. So with Israel. If a man had five sons or five daughters, he would sit and worry, thinking: If the manna does not fall tomorrow, we will all die of hunger! — So that they all turned their hearts to their Father in heaven. R. Dostai b. R. Yannai said: If so, the son will say: Even if I visit my father only for the sake of my stipend it is sufficient for me! So that the visit becomes entirely opportunistic. Rather, (the manna fell every day) so that it could be eaten while it was still warm. Variantly: (It did not fall once for a long period of time) so that it would not be a burden on the road. Similarly, R. Dostai b. R. Yannai says: Why did the L-rd not create hot springs in Jerusalem as He did in Tiberias? So that one not say to his friend: Let us go up to the hot springs of Jerusalem. If we go up for only one dousing, it will be sufficient for us. So that the ascent becomes entirely opportunistic.