Paragraph 87פ״ז
1 א

זכרנו את הדגה. וכי יש בענין, שהיו המצרים נותנים להם דגים בחנם? והלא כבר נאמר (שמות ה) ואתם לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם. אם תבן לא היו נותנים להם בחנם, דגים היו נותנים להם בחנם? - ומה אני אומר חנם - חנם מן המצות: ואת הקשואים. ר' שמעון אומר מפני מה המן משתנה להם לכל דבר שהיו רוצים חוץ מחמשת המינים הללו? משל למלך בשר ודם שמסר בנו לפדגוג, והיה יושב ומפקדו ואומר לו: הנראה שלא יאכל מאכל רע, ולא ישתה משקה רע! ובכל כך היה הבן ההוא מתרעם על אביו, לומר: לא מפני שאוהבני, אלא שאי אפשר לו שאוכל. וחכמים אומרים מן היה להם לישראל - לכל דבר שרוצים, אלא שלא היו רואים בעיניהם, שנאמר אין כל בלתי אל המן עינינו. אין לנו אלא מן בשחר ומן בערב:

(Bamidbar 11:5) "We remember the fish that we would eat in Egypt, free": Is it possible that the Egyptians gave them fish free? Is it not written (Shemot 5:18) "And now, go and work, and straw will not be given you": If they did not give them straw free, would they give them fish free? How, then, are we to understand "free"? "Free" of mitzvoth. R. Shimon says: The manna would change for them to any flavor they desired, except for (that of) these five things (Ibid "cucumbers, melons, leeks, onions, and garlic") An analogy: A king hands his son over to a pedagogue and charges him: See to it that he does not eat or drink anything harmful. And the son grumbles at his father, saying: It is not because he loves me, but because he does not want me to eat! The sages say: The manna changed for Israel to any thing (i.e., any flavor) they desired, but they did not see it (the desired object) with their eyes. And this is the intent of (Ibid. 6) "There is nothing. Only to the manna is our eyes." To our eyes, there is nothing — only manna in the morning, manna in the evening!