Paragraph 81פ״א
1 א

והיה כי תלך עמנו וגו' וכי מה טובה הטיבו לו אמרו כשהיו ישראל מחלקים את הארץ הניחו דושנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה א"ל כל מי שיכנה בית הבחירה בחלקו יטול דושנה של יריחו נתנוהו ליונדב בן רכב חלק בראש והיו אוכלים אותו ארבע מאות שנה וארבעים שנה שנאמר ויהי כשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל ממצרים (מלכאים א ו) צא מהם ארבעים שנה שהלכו כמדבר נמצאו אוכלים אותו ארבעים שנה וארבע מאות שנה וכיון ששרתה שכינה בחלקו של בנימן באו בני בנימן ליטול חלקם באו ופינו אותו מפניהם שנאמר ובני קיני חותן משה וגו' (שופטים א א):

(Bamidbar 10:32) "And it shall be, if you go with us, that good which the L-rd will accord to us, we shall accord to you." Now what good did they accord to him? They said: When Israel apportioned the land, they left to him the choicest land of Jericho, five hundred by five hundred cubits. Whoever would build the Temple, would take that land, and (in the interim) it was given (as a holding) to the sons of Yithro, as it is written (I Kings 6:1) "And it was in the four hundred and eighteenth year of the exodus of the children of Israel from the land of Egypt" (that the Temple was built). Deduct forty years for their journeying in the desert, and we find them (the sons of Yithro) to have eaten of that land for four hundred and forty years, and when the Shechinah reposed itself in the portion of Benjamin, the sons of Benjamin came to take their portion, and they (the sons of Yithro) vacated it for them.