Paragraph 42מ״ב
1 א

"ישא ה' פניו אליך". בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנאמר (בראשית י”ט) ויאמר אליו הנה נשאתי פניך. והרי דברים קל וחומר, ומה אם ללוט נשאתי פנים בשביל אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך (וזה הוא שאמר הכתוב ישא ה' פניו אליך):

(Bamidbar 6:26) "The L-rd lift His countenance unto you": when you stand in prayer), as it is written (in respect to the prayers of Abraham, Bereshit 19:21): "Behold, I have lifted your countenance." Now does this not follow a fortiori, viz.: If I have lifted the countenance for Lot for the sake of Abraham, My beloved, shall I not do so for you, and for the sake of your fathers!

2 ב

כתוב אחד אומר "ישא ה' פניו אליך", וכתוב אחד אומר (דברים י יז): "אשר לא ישא פנים", כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? כשישראל עושים רצונו של מקום "ישא ה' פניו אליך", וכשאין עושים רצונו של מקום "אשר לא ישא פנים". דבר אחר: (ר"ה י”ח נדה ע') עד שלא נחתם גזר דין "ישא ה' פניו אליך", משנחתם גזר דין "אשר לא ישא פנים". כתוב אחד אומר (תהלים סה): "שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו", וכתוב אחד אומר (איכה ג): "סכותה בענן לך מעבור תפלה". כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? עד שלא נחתם גזר דין "שומע תפלה", משנחתם גזר דין - "סכותה בענן לך". כתוב אחד אומר (תהלים קמה): "קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת", וכתוב אחד אומר (תהילים י׳:א׳): "למה ה' תעמוד ברחוק". כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? עד שלא נחתם גזר דין "קרוב ה' לכל קוראיו", משנחתם גזר דין הוא "ברחוק". כתוב אחד אומר (איכה ג): "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" וכתוב אחד אמר (דניאל ט): "וישקוד ה' על הרעה". כתוב אחד אומר (ירמיהו ד): "כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי" וכתוב אחד אומר (ירמיהו ב׳:כ״ב): "אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם [עונך לפני]". כתוב אחד אומר (ירמיהו ג׳:י״ד): "שובו בנים שובבים", וכתוב אחד אומר (ירמיהו ח׳:ד׳): "אם ישוב ולא ישוב". כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? עד שלא נתתם גזר דין "שובו בנים שובבים", משנחתם גזר דין "אם ישוב ולא ישוב". כתוב אחד אומר (ישעיהו נה): "דרשו ה' בהמצאו", וכתוב אחד אומר (יחזקאל כ): "חי ה' אם אדרש להם", כיצד יתקיימו שני כחובים הללו? עד שלא נחתם גזר דין "דרשו ה' בהמצאו", משנחתם גזר דין "חי ה' אם אדרש לכם". "ישא ה' פניו" בעולם הזה, "אשר לא ישא פנים" לעולם הבא. דבר אחר: "ישא ה' פניו" - יעביר כעסו ממך. "וישם לך שלום" בכניסתך שלום וביציאתך שלום עם כל אדם. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: "וישם לך שלום" בביתך. רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד, שנאמר (ישעיהו ט): "למרבה המשרה ולשלום אין קץ". דבר אחר: זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". דבר אחר: "ישא ה' פניו" - יעביר כעסו ממך. "וישם לך שלום" בכניסתך שלום וביציאתך שלום עם כל אדם. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: "וישם לך שלום" בביתך. רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד, שנאמר (ישעיהו ט): "למרבה המשרה ולשלום אין קץ". דבר אחר: זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". גדול השלום ששינה מעשה שרה, שנאמר (בראשית יח) ואני זקנתי. גדול השלום ששינה קדוש מפני שלום. גדול השלום ששינה מלאך מפני שלום. גדול השלום ששם שנכתב בקדושה נמחה ע"י המים (מפני שלום) בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. ר' אלעזר אומר גדול השלום שלא טענו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום (סוף עוקצין). ר' שמעון בן חלפתא אומר גדול השלום שאין כלי מחויק ברכה אלא שלום. שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגו'. ר' אלעור הקפר אומר גדול השלום שאין חותם בו הברכות אלא בשלום שנאמר יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ר' אלעזר בנו של ר”א הקפר אומר גדול השלום שאפילו עובדי עבודת גלולים ושלום ביניהם כביכול אין (השטן) נוגע בהם שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל משנחלקו מה נאמר (שם י) חלק לבם עתה יאשמו. הא גדול השלום ושנאוי המחלוקת. גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכים שלום שנא' (דברים כ) כי תקרב אל עיר, להלחם עליה (לתפשה) וקראת אליה לשלום. (שם ב) ואשלח מלאכים ממדבר קריות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום ואמת. (שופטים יא) וישלח יפתח מלאכים. מהו אומר ועתה השיבה אתהן בשלום. גדול שלום שאפילו מתים צריכים שלום שנאמר (בראשית ט”ו) ואתה תבוא אל אבותיך בשלום. ואומר (ירמיה לד) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וכו'. גדול השלום שניתן לעושי תשובה שנאמר (ישעיה נז) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב. גדול השלום שניתן בחלקם של צדיקים שנאמר (שם) יבוא שלום ינוחו על משכבותם. גדול השלום שלא ניתן בחלקם של רשעים שנאמר (שם) אין שלום אמר ה' לרשעים. גדול השלום שניתן לאוהבי התורה שנאמר (תהלים קי”ט) שלום רב לאוהבי תורתך. גדול השלום שניתן לענוים שנאמר (שם לז) וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. גדול השלום שניתן ללומדי תורה שנאמר (ישעיה נ”ד) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. גדול השלום שניתן אל עושי צדקה שנאמר (שם ל”ב) והיה מעשה הצדקה שלום. גדול השלום ששמו של הקב”ה קרוי שלום שנאמר (שופטים ו) ויקרא לו ה' שלום. ר' חנינא סגן הכהנים אומר גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית שנאמר (עמוס ד׳:י״ג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. (ישעיה מ”ה) עושה שלום ובורא (רע) [כל]. גדול השלום שהרי עליונים צריכים לו, שנאמר (איוב כה) המשל והפחד עמו עושה שלום במרומיו. והרי דברים קל וחומר, ומה במקום שאין איבה ותחרות ושנאה ובעלי דבבו צריכים שלום, קל וחומר למקום שיש בו כל המידות הללו. (כתוב אחד אומר (שם) עושה שלום במרומיו) (חגיגה יג) כתוב אחד אומר (שם):

One verse states "The L-rd lift His countenance unto you," and another, (Devarim 10:17) "who does not lift the countenance" (i.e., who does not forgive) and who does not take a bribe." How are these two verses to be reconciled? When Israel do the L-rd's will — "The L-rd lift His countenance unto you"; when they do not do the L-rd's will — "who does not lift the countenance." Variantly: Before the decree has been sealed — "The L-rd lift His countenance unto you"; after the decree has been sealed — "who does not lift the countenance." One verse states (Psalms 65:3) "O, heeder of prayer, to You does all flesh come," and another, (Eichah 3:44) "You have covered Yourself with a cloud against the passing of prayer." How are these two verses to be reconciled? Before the decree has been sealed — "heeder of prayer"; after the decree has been sealed — "You have covered Yourself with a cloud." One verse states (Psalms 145:18) "Close is the L-rd to all who call upon Him, to all who call upon Him in truth," and another, (Ibid. 10:1) "Why, O L-rd, do You stand afar?" How are these two verses to be reconciled? Before the decree has been sealed" — "Close is the L-rd to all who call upon Him"; after the decree has been sealed, He is "afar." One verse states (Eichah 3:28) "From the mouth of the Most High there shall not issue forth the evils and the good," and another, (Daniel 9:14) "and the L-rd was anxious for the evil (to materialize)." How are these two verses to be reconciled? Before the decree has been sealed — "From the mouth of the Most High there shall not issue forth the evils and the good"; after the decree has been sealed — "and the L-rd was anxious for the evil." One verse states (Jeremiah 4:14) "Wash your heart of evil, O Jerusalem, so that you be saved," and another, (Ibid. 2:22) "Though you wash yourself with niter and add borax, your sin is an (indelible) stain before Me." How are these two verses to be reconciled? Before the decree has been sealed — "Wash your heart of evil, O Jerusalem"; after the decree has been sealed — "Though you wash yourself with niter and add borax, your sin is an (indelible) stain before Me." One verse states (Ibid. 3:22) "Return, you wayward sons," and another, (Ibid. 8:4) "If they (wish to) return, He will not return" (to accept them.) How are these two verses to be reconciled? Before the decree has been sealed — "Return, you wayward sons"; after the decree has been sealed — "If they return, He will not return." One verse states (Isaiah 55:6) "Seek the L-rd when He is found," and another, (Ezekiel 20:3) "As I live (says the L-rd), will I be sought out for you?" How are these two verses to be reconciled? Before the decree has been sealed — "Seek the L-rd when He is found"; after the decree has been sealed — "Will I be sought out for you?" One verse states (Ibid. 18:32) "For I do not desire the death of the dead one," and another (I Samuel 2:25) "… for the L-rd desired to kill them." How are these two verses to be reconciled? Before the decree has been sealed — "For I do not desire the death of the dead one"; after the decree has been sealed — "for the L-rd desired to kill them." Variantly: One verse states "The L-rd lift His countenance unto you," and another (Devarim 40:17) "who does not lift the countenance." How are these two verses to be reconciled? "The L-rd lift His countenance" — in this world; "who does not lift the countenance" — in the world to come. Variantly: "The L-rd lift His countenance" — (Let Him) remove His anger from you. "and grant you peace": peace in your coming in and peace in your going out and peace with all men. R. Chanina, the adjutant high-priest says: "and grant you peace" — in your house. R. Nathan says: This is the peace of the Davidic kingdom, of which it is written (Isaiah 9:6) (the king) "who increases the governance (of the L-rd), and his peace will be endless. Upon the throne of David and upon his kingdom" (shall this peace be). Variantly: This is the peace of Torah, of which it is written (Psalms 29:11) "The L-rd gives strength (Torah) to His people; the L-rd blesses His people with peace." Great is peace, the Holy One Blessed be He deviating from the truth for its sake in the instance of Sarah, who said "I am old" (see Bereshit 18:12-13). Great is peace, the angel deviating from the truth for its sake in the instance of Manoach for its sake (viz. Judges 13). Great is peace, the Name written in holiness being erased by the bitter waters (of the sotah) to make peace between a man and his wife. R. Elazar says: Great is peace, the prophets having exhorted all men for its sake. R. Shimon b Chalafta says: Great is peace, it being the only vessel which contains all of the blessings, it being written "The L-rd gives strength to His people; the L-rd blesses His people with peace." R. Elazar Hakappar says: Great is peace, all of the blessings being sealed with peace, viz.: "The L-rd bless you and keep you. The L-rd cause His countenance to shine upon you and be gracious unto you. The L-rd lift His countenance unto you and grant you peace." R. Elazar the son of R. Elazar Hakappar says: Great is peace, for even if the idolators live in peace, the Holy One, as it were, does not "touch" them, as it is written (Hoshea 4:17) "Ephraim (Yisrael) has bound himself (in friendship to serve) idols — Let him be." But when they were divided amongst themselves, what is written of them? (Ibid. 10:2) "Their hearts are divided — Now they will be laid waste!" How great is peace! — How abhorrent is contention! Great is peace, for even in time of war, peace is needed, viz. (Devarim 20:10) "If you draw near a city to do battle with it, then you shall call out to it for peace," (Ibid. 2:26) "And I sent messengers from the desert of Kedemoth to Sichon, king of Moav, (with) words of peace," (Judges 11:12) "And Yiftach sent messengers …" What did he (the king of Ammon) say? (13) "And now, return them (the lands you took from us) in peace." Great is peace, for even the dead need peace, as it is written (Bereshit 15:13) "And you will come to your fathers in peace," and (Jeremiah 34:5) "In peace will you die, and as the burnings of your fathers, etc." Great is peace, which is given to the penitent, as it is written (Isaiah 57:19) "(I will) create (for him [the penitent a new]) expression of the lips:" Shalom Shalom! (And both will be alike, both) the far (i.e., one who had served the L-rd from his youth) and the near (i.e., one who had sinned and had just repented), etc." Great is peace, which was given in the portion of the righteous, as it is written (Ibid. 2) "Let him (the righteous one) come in peace (to the grave). Let them (the men of lovingkindness) rest (peacefully) where they lie." Great is peace, which was not given in the portion of the wicked, viz. (Ibid. 21) "There is no peace, says the L-rd, for the wicked." Great is peace, which was given to the lovers of Torah, viz. (Psalms 119:165) "Peace in abundance for the lovers of Your Torah." Great is peace, which was given to the humble, viz. (Ibid. 37:11) "and the humble will inherit the land and rejoice in an abundance of peace." Great is peace, which was given to the learners of Torah, viz. (Isaiah 59:13) "And all your children will be (as if) taught by the L-rd, and (there will be) an abundance of peace (among) your children." Great is peace, which is given to the doers of righteousness, viz. (Ibid. 32:7) "And the reward of righteousness will be peace." Great is peace, for the name of the Holy One Blessed be He is "Peace," viz. (Judges 6:24) "and he called it (the altar) 'the L-rd is Peace.'" R. Chanina, the adjutant high-priest says: Great is peace, which is over and against the entire creation, as it is written "who makes peace … and creates all" (viz. Isaiah 45:7). Great is peace, which is needed (even) by the celestial creations, viz. (Job 25:22) "Governance and fear is with Him: He makes peace in His heights." Now does this not follow a fortiori, viz.: If in a place where there is no enmity, or rivalry, or hatred, or hostility, peace is needed — how much more so, in a place where all of these obtain!

3 ג

היש מספר לגדודיו וכתוב אחד אומר (דניאל ז) אלף אלפים ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי. כיצד יתקיימו הפסוקים הללו עד שלא גלו מארצם היש מספר לגדודיו משגלו מארצם אלף אלפים ישמשוניה, כביכול נתמעטה פמליא של מעלה. רבי אומר משום אבא בן יוסי כתוב אחד אומר היש מספר לגדודיו וכתוב אחד אומר אלף אלפים ישמשוניה כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלף אלפים ישמשוניה זה גדוד אחד, וכמה הן גדודיו היש מספר לגדודיו. כתוב אחד אומר (תהלים קמ”ו) מונה מספר לכוכבים וגו' וכתוב אחד אומר (ישעיהו ס׳:ד׳) שאו עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם, כשהקב”ה קורא הכל עונים מה שאי אפשר לבשר ודם לקרוא שני שמות כאחד. וכה”א (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. ואומר (תהלים סב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי. ואומר (ירמיה כג) הלא כה דברי כאש נאם ה'. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי כתוב אחד אומר המוציא במספר צבאם וכתוב אחד אומר מונה מספר לכוכבים. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו מגיד שאין (אדם) שם שינוי לא השם שנקרא עכשיו נקרא לאחר זמן. וכה”א (שופטים י”ג) ויאמר אליו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי איני יודע לאיזה שם אני מתחלף.(זבחים קטז) כתוב אחד אומר (שמואל ב' כד) ויקן דוד את הגורן בכסף שקלים חמשים וכתוב אחד אומר (דברי הימים א' כא ) ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות כיצד יתקיימו שני מקראות הללו. מקום הגורן בשש מאות ומקום המזבח בחמשים. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי כתוב אחד אומר ויקן דוד את הגורן וכתוב אחד אומר ויחן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל, שש מאות. כיצד יתקימו שני כתובים הללו. הן שנים עשר שבטים היו ולקח מכל אחד ונטל חמשים שקל מכל שבט ושבט נמצא שש מאות שקלים מכל השבטים. ר' אלעזר אומר ויקן דוד את הגורן (ואת הבקר) כמפורש בענין ומהו מפורש בענין ויתן דוד לארנן. אבל הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים בחמשים שקלים. (סנהדרין כא) כתוב אחד אומר (מלכים א' ד) ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים וכתוב אחד אומר (ד”ה ב' ט') ארבעת אלפים ארוות סוסים. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. ארבעת אלפים טסבלאות של ארבעים אלף. (עירובין יד) כתוב א' אומר (שם ד) מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל וכתוב א' אומר (מ”א ד) אלפים בת יכיל, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. אלפים בלח שהן ג' אלפים ביבש. מכאן אמרו חכמים (שבת לה כלים פט”ו) ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש:

One verse states (Ibid. 3) "Is there any number to His angelic hosts?" and another (Daniel 7:10) "A thousand thousands were serving Him, and myriad myriads were standing before Him." How are these two verses to be reconciled? Before they were exiled from their land — "Is there any number to His angelic hosts?" After they were exiled from their land — "A thousand thousands were serving Him." As it were, the celestial retinue was diminished. Rebbi says in the name of Abba b. Yossi: One verse states: "Is there any number to His angelic hosts?" and another, "A thousand thousands were serving Him." How are these two verses to be reconciled? "A thousand thousands were serving Him" — this is one host. And how many hosts are there? — "Is there any number to His angelic hosts?" One verse states (Psalms 147:4) "He counts the number of the stars, (which implies that He calls each by name), and another (Isaiah 40:26) "Raise your eyes on high and see who created these. He brings forth their legions by number; he calls to all of them by name," (which implies that He calls all of them as one). (How is this to be understood?) When the Holy One Blessed be He calls, all answer, something impossible for flesh and blood, to call two names at the same time. Similarly, (Shemot 20:1) "And G-d spoke all of these things (in one utterance) saying, etc.", and (Psalms 62:12) "One thing has G-d spoken; these two have I heard," and (Jeremiah 23:29) "Is My word not like fire, says the L-rd, and like a hammer shattering rock?" Rebbi says in the name of Abba Yossi b. Dostai: One verse states "He brings forth their legions by number, etc.", and another "He counts the number of the stars." How are these two verses to be reconciled? We are hereby taught there is no changing of the (essential) name there. The name that it is called by now is not the name that it will be called by later, (but its "name" is simply a function of its embassy.) And thus is it written (Judges 12:18) "And the angel of the L-rd said to him: Why do you ask my name? It is hidden." I do not know what "name" I will be converted to (in the future). One verse states (II Samuel 24:24) "And David bought the threshing floor and the cattle for fifty silver shekels," and another (I Chronicles 21:25) "And David gave Arnon for the place gold shekels weighing six hundred." How are these two verses to be reconciled? For the place of the threshing floor, six hundred; for the place of the altar, fifty. Rebbi says, in the name of Abba Yossi b. Dostai: One verse states "And David bought the threshing floor, etc." and another verse states "And David gave Arnon for the place gold shekels weighing six hundred." How are these two verses to be reconciled? There were twelve tribes, and he took from each fifty shekels, six hundred shekels in all. R. Elazar says "And David bought the threshing floor," as explained elsewhere. Where? "And David gave Arnon for the place, etc." But the cattle for the burnt-offering and the threshing sledges and the cattle gear for the wood for fifty shekalim. One verse states (I Kings 5:6) "And Solomon had forty thousand stables of horses for his chariots," and another, (II Chronicles 9:28) "four thousand stables of horses." How are these two verses to be reconciled? Four thousand stables for forty thousand (horses). One verse states (Ibid. 4:5) "Its capacity was three thousand bath measures," and another (I Kings 7:26) "Its capacity was two thousand bath measures." How are these two verses to be reconciled? Two thousand in wet measure, which are three thousand in dry measure — whence the sages ruled: Forty sa'ah in wet measure is equal to two kor in dry measure.

4 ד

וכה”א (ישעיה כג) בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי' בתולות. אמר הים ומה אני שאיני מתירא שמא אוחיל ושמא אוליד בנים ובנות ושמא אקבור חתניםוכלות, מה אמור בי (ירמיה ד) האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו (אמר הים) ומה אני שאין בי כל המדות שלו הריני עושה רצון ה', על אחת כמה וכמה בושי צידון:

(to be understood as following "how much more so, etc." [before the preceding paragraph]:) And thus is it written (Isaiah 23:4) "Be ashamed, O Tziddon, for the sea has spoken, the fortress of the sea, saying: I have not labored, and I have not borne, and I have not raised youths or reared maidens." The sea hereby says: I, who do not fear — "perhaps I will not labor, perhaps I will not bear sons and daughters, perhaps I will bury sons and daughters" — What shall I say? "Will you not fear Me, says the L-rd. Will you not tremble before Me, who have set sand as a bound to the sea, an eternal law, not to be broken" — Now if I (the sea), with whom all of these trepidations do not obtain, do the will of my Master (and do not venture to break my bounds), how much more so you — "Be ashamed, O Tziddon!"