Paragraph 107ק״ז
1 א

דבר אל בני ישראל כי תבואו אל ארץ מושבותיבם בא הכתוב ללמדך שלא נתחייבו ישראל בנסכים אלא מביאתם לארץ ואילך ולאהר ירושה [וישיבה] הכתהוב מדבר. אתה אומר אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בכניסתם לארץ מיד, ת"ל (כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה) [כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה] (הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט באחת מהם שאינו אלא לאחר ירושה וישיבה) ללמדך שכ"מ שנאמר מושבותיכם (בארץ) [לאחר ירושה וישיבה] הכתוב מדבר, דברי ר' ישמעאל. א"ל ר"ע לפי שהוא אומר שבת היא לה' בכל מושבותיבם שומע אני בין בארץ בין בח"ל. א"ל ר ישמעאל א"צ. ומא מצות קלות נוהגות בארץ ובח"ל, שבת חמורה אינו דין שתהא נוהגת בארץ ובח"ל. אמר אחד מתלמידי ר' ישמעאל בא הכתוב ללמדך שלא נתחיב היחיד בנסכים אלא מביאתם לארץ. רשב"י אומר בא הכתוב ללמדך על נסכים שיהיו קרבים בב"ה. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר לפי שהיה בדין. הואיל ומצינו שריבה כלי בית עולמים מכלי אהל מועד כך ריבה נסכי בית עולמים מנסבי אהל מועד, ת"ל [כי תבואו ] ועשיתם אשה לה' (עולה או זבח) מגיד הבתוב שאי על פי שרדיבה כלי בית עולמים מכלי אהל מועד לא ריבה בנסכים. ועשיתם אשה לה' שומע אני שכל הקרב לאשים יטעון נסכים, ת"ל עולה. אין לי אלא עולה, מנין לרבות השלמים, ת"ל זבח. משמע מביא אלו ומביא חטאת ואשם, ת"ל לפלא נדר או לנדבה. לא אמרתי אלא קדשים הבאים בנדר ונדבה. משמע מביא אלו ומוציא אני את עולת חובה הבאים ברגלים. כשהוא אומר במועדיכם להביא את (עולת חובה) [חובות] הבאים ברגלים. מביא את (עולת חוב) [חובות] הבאים ברגלים ומביא את חטאת חובה הבאה ברגלים, ת"ל וכי תעשה בן בקר עולה או זבח. בן בקר היה בכלל ויצא מוצא מן הכלל ללמד על הכלל. מה בן בקר שבא בנדר ובנדבה וטעון נסכים, כך כל הבא בנדר ובנדבה יטעון נסכים. יצאו חטאת ואשם שאין באים בנדר ובנדבה שלא יטענו נסכים:

(Bamidbar 15:2) "Speak to the children of Israel and say to them: When you come to the land of your settlings which I give to you, etc.": Scripture comes to teach us that Israel were obligated to bring libations (with their offerings) only after inheritance and settlement (of the land [viz. Ibid. 15:5]). You say after inheritance and settlement, but perhaps immediately upon their entry to the land. It is, therefore, written (Devarim 17:14) "When you come to the land that the L-rd your G-d gives to you, and you inherit it and you settle in it, etc." Since "comings" are mentioned in the Torah unqualified, and in one instance (above) it is specified, after inheritance and settlement, so all ("comings" are understood as) after inheritance and settlement, which teaches us that wherever "settlings" is written, after inheritance and settling is understood. These are the words of R. Yishmael. R. Akiva queried him: But in respect to Shabbath it is written "settlings" (viz. Vayikra 23:3), and it obtains both in Eretz Yisrael and outside of it! R. Yishmael replied: If "lighter" mitzvoth obtain both in the land and outside it, how much more so, Shabbath, the "graver." And it ("settlings") comes to teach that in an individual altar ("bamah") there is no obligation to bring libations. R. Akiva says: Scripture comes to teach us that libations are to be offered on a bamah. Abba Channan says in the name of R. Eliezer: Why is this ("When you come to the land") written? For it would follow, since we find that the vessels of the Temple were more than those of the tent of meeting (viz. I Kings 7:27), so, the libations of the Temple were more than those of the tent of meeting; it is, therefore, written (Bamidbar 15:2) "When you come … (3) and you shall offer, etc." to teach that even though there were more vessels in the Temple than in the tent of meeting, there were not more libations. (Ibid. 3) "and you shall offer a fire-offering to the L-rd": This implies that all that is offered for the fire requires libations, even a meal-offering. It is, therefore, written "a burnt-offering." This tells me only of a burnt-offering (that it requires libations). Whence do I derive (the same for) peace-offerings? From "a sacrifice." Whence do I derive (the same for) a thank-offering? From "or a sacrifice." This would imply (that libations are required) for these as well as for first-born, tithe, Pesach and guilt-offering. It is, therefore, written "for an expressed vow or as a guilt-offering." Scripture speaks only of offerings that are brought as vow and gift. — But this would imply that I exclude them (from libations) as well as mandatory festival offerings! — It is, therefore, written "or in your festivals," to include these (as requiring libations). — But this would imply (that libations are required for) burnt-offerings and mandatory peace-offerings that are brought on festivals, and for a mandatory sin-offering that is brought on festivals! — It is, therefore, written (Ibid. 15;8) "And if you offer a bullock as a burnt-offering or as a sacrifice." "Bullock" was included in the general category (of offerings) and departed from it (for specific mention) to teach about the category, viz.: Just as "bullock," which is brought for vow or gift (requires libations, so, all (offerings) that are brought for vow or gift require libations) — to exclude sin-offerings and guilt-offerings, which are not brought for vow or gift.

2 ב

לעשות אשה ריח ניחוח לה' מן הבקר או מן הצאן למה נאמר. לפי שהוא אומר ועשיתם אשה לה' עולה (או זבח) שומע אני אף עולת העוף תטעון נסכים, ת"ל מן הבקר או מן הצאן. יצאת עולת העוף שלא תטעון נסכים דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר א"צ שהרי כבר נאמר או זבח, מה זבח מין בהמה אף עולה מין בהמה. ומה ת"ל לעשות ריח ניחוח לה' מן הבקר או מן הצאן, לפי שהוא אומר (ועשיתם אשה לה' עולה או זבח) [אדם כי יקריב וכו' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו] ואם אמר הרי עלי עולה ושלמים שומע אני יביא משניהם כאחת, ת"ל מן הבקר או מן הצאן. מגיד שמביא מזה בפ"ע ומזה בפ"ע. [נאמר בפסח מן הכבשים ומן העזים תקחו מזה בפ"ע ומזה בפ"ע]. או יביא משניהם כאחת, ת"ל ואם מן הצאן קרבנו. והרי דברים ק"ו, ומה עולת חמורה כשרה לבא מין אחד, פסח הקל [אינו] דין (הוא) שיכשר לבא מין אחד. הא מה ת"ל מן הכבשים ומן העזים תקחו, מזה בפ"ע ומוה בפ"ע. איסי בן עקביא אומר לעשות אשה ריח ניחוח לה' [וגומר] מזה בפ"ע ומזה בפ"ע. אתה אומר מזה בפ"ע ומזה בפ"ע, או יביא משניהם כאחת, אמרת ק"ו, ומה כבשי עצרת שהם זקוקים לבא ב' כשרו לבא מין א', עולה שאינה זקוקה לבא שנים אין דין שתכשר לבא מין אחד. [לא, אם אמרת בשני כבשי עצרת שמיעט הכתוב את הבאתן לפיכך כשרו לבא מין אחד] תאמר בעולה שריבה הכתוב (על) [את] הבאתה לפיכך לא תכשר לבא אלא מין שנים. והרי שעירי יוהכ"פ יוכיחו, שריבה הכתוב [בהבאתם וכשרו לבא מין אחד והם יוכיחו לעולה שאע"פ שריבה הכתוב] בהבאתה תכשר לבוא מין אחד. לא, אם אמרת בשעירי יוהכ"פ (שומע אני) שמיעט הכתוב בהבאתם ואינם באים כל השנה לפיכך כשרו לבא מין אחד, תאמר בעולה שריבה הכתוב בהבאתה ובאה בכל ימות השנה [לפיכך לא תכשר לבא אלא מין שנים. הרי חטאת יוכיח שריבה הכתוב בהבאתה] ובאה בכל ימות השנה וכשרה לבא מין אחד והיא תוכיח לעולה שאע"פ שריבה הכתוב בהבאתה ובאה בכל ימות השנה שתכשר לבא מין אחד. לא אם אמרת בחטאת שמיעט הכתוב בהבאתה ואינה באה בנדר ונדבה לפיכך לא תכשר לבא מין אחד, תאמר בעולה שריבה הכתוב בהבאתה ובאה בנדר ונדבה לפיכך לא תכשר לבא אלא מין שנים. (הא מה) תלמוד לומר לעשות ריח ניחוח לה' [וגו'] מזה בפ"ע ומזה בפ"ע. והקריב המקריב אין לי אלא איש אשה מנין ת"ל והקריב המקריב מכל מקום. והקריב המקריב [קרבנו] ר' נתן אומר זה בנה אב לכל המתנדב במנחה שלא יפחות מעשרון. ולוג שמן ויין לנסך רביעית ההין שמן לבילה וין לנסך תעשה על העולה או לזבח למה נאמר. לפי שהוא אומר ועשיתם אשה לה' עולה או זבח שאם אמר הרי עלי עולה (הרי עלי מנחה) הרי עלי שלמים שומע אני יביא נסך אחד לשנים, ת"ל יעשה על העולה או לזבח. מגיד שמביא לזה בפ"ע ולזה בפ"ע. אבא חנן אומר משם ר' אליעזר, למה נאמר לפי שהיה בדין, ומה אם במקום ששוה מעשה שור עולה למעשה כבש עולה, לא שוה לו בנסכים, מקום שלא שווה מעשה כבש עולה למעשה כבש שלמים אינו דין שלא ישוה לו בנסכים. ת"ל תעשה על העולה או לזבח מגיד הכתוב שאע"פ שלא שוה מעשה כבש עולה למעשה כבש שלמים, שווה לו בנסכים. ר' נתן אומר תעשה על העולה זו עולת מצורע לזבח זו חטאתו או לזבח זו אשמו. ר' יונתן אומר לכבש האחד להביא עולת יולדת שתטעון נסכים שלא שמענו לה בכל התורה כולה (או אינו מדבר אלא באיל, כשהוא אומר או לאיל תעשה מנחה הרי איל אמור ומה ת"ל לכבש האחד, להביא את עולת יולדת שתטעון נסכים שלא שמענו לה בכל התורה כולה. ד"א) לכבש האחד להביא אחד עשר במעשר. או לאיל תעשה מנחה. בא הכתוב לחלק בין נסכי כבש לנסכי איל. שהיה בדין, בן בקר טעון נסכים ובן צאן טעון נסכים. אם למדת שלא חלקה תורה בין נסכי עגל לנסכי שור, כך לא תחלק בין נסכי כבש לנסכי איל, ת"ל או לאיל תעשה מנחה, בא הכתוב לחלק בין נסכי כבש לנסכי איל. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר שהיה בדין, ומה אם במקום שריבה בנסכים לא ריבה בין עגל לשור, מקום שמיעט בנסכים אינו דין שלא נרבה בין כבש לאיל. ת"ל או לאיל תעשה מנחה. מגיד הכתוב שאעפ"י שמיעט בנסכים ריבה בין כבש לאיל. ד"א או לאיל תעשה להביא איל (עולה וכו') [עולת כפורים]. תעשה מנחה סלת שני עשרונים למה נאמר (להביא) שהיה בדין הואיל וכבש העומר טעון שני עשרונות ואיל עוילה טעון שני עשרונות, אם למדתי לכבש העומר שאעפ"י שכפל עשרונותיו לא כפל לנסכיו [אף איל לעולה אעפ"י שנכפל עשרונותיו לא יכפול נסכיו] ת"ל לאיל תעשה מנחה. ויין לנסך שלישית ההין שמן לבילה ויין לניסוך. תקריב ריח ניחוח לה' נחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני. וכי תעשה בן בקר, בקר היה בכלל ויצא מן הכלל לימד על הכלל מה בן בקר שהוא בא בנדר ונדבה וטעון נסכים אף כל הבא בנדר ונדבה טעון נסכים. יצאו חטאת (ואשם) שאין באים בנדר ונדבה שלא יטענו נסכים. עולה או זבח למה נאמר לפי שהוא אומר ועשיתם אשה לה' עולה או זבח שאם אמר הרי עלי עולה הרי עלי שלמים שומע אני יביא נסך א' לשניהם. ת"ל (עולה או זבח) [על העולה או לזבח] מגיד הכתוב שמביא לזה בפ"ע ולזה בפ"ע. או איל, אמר הרי עלי שוורים לשלמים שומע אני יביא נסך אחד לכולם, ת"ל עולה או זבח מגיד שמביא לכל אחד ואחד בפני עצמו. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר, שהיה בדין, ומה אם במקום ששוה מעשה כבש עולה למעשה שור עולה לא שוה לו בנסכים (ק"ו) [מקום] שלא שוה מעשה שור עולה למעשה שור שלמים אינו דין (שישוה) [שלא ישוה] לו בנסכים. ת"ל עולה או זבח מגיד הכתוב שאף על פי שלא שוה מעשה שור עולה למעשה שור שלמים שווה בנסכים. (וכי תעשה בן בקר והקריב על בן הבקר) ויין תקריב לנסך שמן לבילה ויין לניסוך. אשה ריח ניחוח לה' ע"ג ספלים. אתה אומר ע"ג ספלים או אינו אלא ע"ג האשים. אי אמרת כן, נמצא מכבה את (המנורה) [המדורה] והתורה אמרה אש תמיד תוקד. הא מה ת"ל אשה ריח ניחוח לה' שאמרתי ונעשה רצוני. או לאיל האחד למה נאמר שהיה בדין הואיל ומצינו (מה במקום שמיעט בנסכים) שחלקה תורה בין נסכי בן שנה לנסכי בני שתים כך תחלק בין נסכי בני שתים לנסכי בני שלש, ת"ל או לאיל (תעשה מנחה) [האחד] מגיד הכתוב שאעפ"י שחלקה תורה בין נסכי בני שנה לנסכי בני שתים, לא תחלק בין נסכי בני שתים לנסכי בני שלש. או לשה בכבשים או בעזים למה נאמר. שהיה בדין הואיל ומצינו שחלקה תורה בין נסכי כבש לנסכי איל כך תחלק בין נסכי כשבה לנסבי רחל ת"ל או לשה בכבשים. או בעזים למה נאמר שהיה בדין הואיל ומצינו שחלקה תורה בין נסכי כבש לנסכי איל, כך תחלק בין נסכי גדי לנסכי תיש. ת"ל או בעזים מקיש גדול שבעזים לקטן שבכבשים מה זה שלשה לוגים אף זה שלשה לוגים. כמספר אשר תעשו אין לי אלא אלו תמורותיהם מנין (שנאמר) [ת"ל] כמספר אשר תעשו. שלא ימעיט. או אם רצה להרבות ירבה, ת"ל ככה תעשו לאחד כמספרם דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר א"צ שהרי כבר נאמר כל האזרח יעשה ככה את אלה שלא ימעיט ולא ירבה. ומה ת"ל כמספר אשר תעשו יכול אם רצה לכפול יכפול, ת"ל ככה תעשו לאחד כמספרם. מכאן אמרו מערבין נסכו פרים (בנסכי פרים נסכי אילים) בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים של יחיד בשל צבור של היום בשל אמש, אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים.

(Bamidbar 15:3) "to present a sweet savor to the L-rd, of the herd or of the flock": What is the intent of this? Because it is written "and you shall offer a fire-offering to the L-rd, a burnt-offering or a sacrifice," I might think that a burnt-offering of fowl (also) requires libations; it is, therefore, written "of the herd or of the flock" — to exclude a burnt-offering of fowl as not requiring libations. These are the words of R. Yoshiyah. R. Yochanan says: This is not needed, for it is already written "or a sacrifice." Just as "a sacrifice" is a beast, so, a burnt-offering. What is the intent, then, of "to present a sweet savor to the L-rd, of the herd or of the flock"? Because it is written (Vayikra 1:2) "A man if he offers of you an offering to the L-rd … from the herd and from the flock," I might think that if he said: I take it upon myself to bring a burnt-offering he must bring one of each; it is, therefore, written (here) "of the herd or of the flock," that he brings either one by itself. It is written in respect to the Pesach offering (Shemot 12:5) "from the sheep and from the goats shall you take it." Either one by itself? Or, one of each? It is, therefore, written (Vayikra 1:10) "And if of the flock is his offering, of the sheep or of the goats for a beast-offering." Now does this not follow a fortiori, viz.: If a burnt-offering, the "graver" may be brought from one kind, then Pesach, the "lighter," how much more so may it be brought from one kind! What, then, is the intent of "from the sheep and from the goats shall you take it"? Either one by itself. Issi b. Akiva says: "to present a sweet savor to the L-rd (of the herd or of the flock"): either one by itself. You say either one by itself, but perhaps (the intent is that he brings) one of each. Would you say that? It follows a fortiori (otherwise), viz.: If the atzereth (Shavuoth) lambs, of which two must be brought (viz. Vayikra 23:19), may come of one kind, then a burnt-offering, two of which need not be brought, how much more so may it come of one kind! — No, this may be true of the two atzereth lambs, Scripture limiting their bringing (to atzereth), for which reason they may come of one kind, as opposed to a burnt-offering, Scripture "expanding" its bringing — wherefore it must be brought from two kinds! — This is refuted by the he-goats of Yom Kippur, Scripture "expanding" their bringing (to two) and yet being brought from one kind. (And they will refute "burnt-offering" — that even though Scripture "expands" its bringing, it may be brought of one kind.) — No, this may be true of the Yom Kippur he-goats, Scripture limiting their bringing, for they are not brought the whole year, wherefore they may be brought of one kind, as opposed to a burnt-offering, Scripture "expanding" its bringing in that it may be brought the entire year — wherefore it should be permitted only of two kinds. This is refuted by a sin-offering, which, even though Scripture "expands" its bringing to all the days of the year, may be brought of one kind — so that a burnt-offering, too, should be able to come from one kind. — No, this may be true of a sin-offering, Scripture limiting its bringing, in that it may not be brought as vow or gift, wherefore it is permitted to bring it of one kind, as opposed to burnt-offering, Scripture "expanding" its bringing in that it may be brought as vow or gift — wherefore it should be permitted to bring it only of two kinds. It must, therefore, be written (15:3) "to present a sweet savor to the L-rd, of the herd or of the flock" — either one by itself. (15:4) "Then the offerer shall offer": Because it is written (Vayikra 22:18) "A man, a man … who offers, etc.", this tells me only of a man. Whence do I derive (the same for) a woman? From "Then the offerer shall offer" — in any event. "Then the offerer shall offer his offering to the L-rd, a meal-offering, an issaron of flour." R. Nathan says: This is a prototype for all who donate a meal-offering not to give less than an issaron. "mixed with a revi'ith of a hin of oil. (5) And wine for libations, a revi'ith of a hin": oil for mixing and wine for libations. "shall you present with the burnt-offering or the sacrifice": What is the intent of this? From (3) "And you shall offer a fire-offering to the L-rd," I might think that if he said "I vow to bring a burnt-offering; I vow to bring peace-offerings" that he may bring one libation for both; it is, therefore, written "the burnt-offering or the sacrifice (of peace-offerings)" — he brings one for each in itself. I might think if he said ("I vow) five lambs for a burnt-offering, five lambs for peace-offerings," that he brings one libation for all; it is, therefore, written "with the burnt-offering or the sacrifice for each lamb" — he brings for each in itself. Abba Channan says in the name of R. Eliezer: What is the intent of this ("with the burnt-offering or the sacrifice")? For I would think: If where the rule for an ox burnt-offering is the same as that for a lamb burnt-offering (i.e., that they are both burned), they are not similar in libations, (an ox requiring a half hin, and a lamb, a quarter hin,) then where the rule for a lamb burnt-offering is not the same as that of a lamb of peace-offerings, (the first being burned and the second eaten,) how much more so should they not be similar in libations! It is, therefore, written "shall you present with the brunt-offering or the sacrifice" — Even though the rule (for the offering) is not the same, the libations are. R. Nathan says: "shall you present with the burnt-offering": This is the burnt-offering of a leper (i.e., even though it is mandatory and not vow or gift, it requires libations). "or the sacrifice": This is his (the leper's) sin-offering. "or the sacrifice": This is his guilt-offering. "for each lamb": to include the burnt-offering of a woman after birth as requiring libations. "for each lamb": to include (as requiring libations) the eleventh (which one erroneously designated as the first-born beast-tithe (instead of the tenth). For we nowhere find in the entire Torah that the secondary (the eleventh in this instance, which requires libations,) is severer than the primary (the tenth, which does not). "And if it is a ram, then you shall present as the meal-offering (two esronim of flour mixed with a third of a hin of oil": Scripture here comes to differentiate between the libations for a lamb and those for a ram. For it would follow (otherwise), viz.: cattle require libations and sheep require libations. If Scripture did not differentiate between the libations for a calf, and those for an ox, so, it would not differentiate between those for a lamb and those for a ram. It is, therefore, written "And if it is a ram, then you shall present as a meal-offering, etc." Scripture differentiates between the libations for a lamb, ("a quarter of a hin") and those of a ram ("a third of a hin"). Abba Channan says in the name of R. Eliezer: Why is this written? For it would follow (otherwise), viz.: If where libations (in general) were increased, no differentiation was made between a calf and an ox, then where libations (in general) were decreased, how much more so should no differentiation be made between a lamb and a ram! It is, therefore, written "And if it is a ram, then you shall present as a meal-offering, etc." Scripture hereby apprises us that even though libations (in general) were decreased, a differentiation was made between a lamb and a ram. (Ibid.) "mixed with oil, a third of a hin": For it would follow (otherwise), viz.: Since the lamb of the omer requires two esronim (viz. Vayikra 23:13), and the ram of a burnt-offering requires two esronim, then just as I learned about the lamb of the omer that even though its esronim were doubled, its libations were not doubled (viz. Ibid.), so, the ram of the burnt-offering, even though its esronim were doubled, its libations should not be doubled; it is, therefore, written "And if it is a ram, then you shall present as the meal-offering, etc., mixed with oil, etc." Scripture hereby apprises us that just as its esronim were doubled, so, its libations were doubled (i.e., increased). "with oil a third of a hin and wine for libations": oil for mixing; wine, for libations. "shall you offer, a sweet savor to the L-rd": It gives Me pleasure that I say, and My will is done. (Bamidbar, Ibid. 8) "And if you offer a bullock as a burnt-offering or as a sacrifice for an expressed vow, etc.": "Bullock" was included in the general category and it departed from that category (for special mention) to teach about the category that just as a bullock comes for a vow or a gift and requires libations, so, all that come for a vow or a gift require libations. (Ibid. 9) "Then he shall present with the bullock a meal-offering": What is the intent of this? Because it is written (Ibid. 3) "And you shall offer a fire-offering to the L-rd," I might think that if he said "I vow to bring a burnt-offering; I vow to bring peace-offerings," he brings one libation for both; it is, therefore, written "or as a sacrifice (of peace-offerings)," whereby we are taught that he brings one for each in itself. Or (I might think that) even if he said "I vow to bring five oxen for a burnt-offering; five oxen for peace-offerings," I might think that he brings one libation for all; it is, therefore, written "a burnt-offering or a sacrifice," whereby we are taught he brings one for each in itself. Abba Channan says in the name of R. Eliezer: What is the intent of "or a sacrifice"? For it would follow: If (even though) what transpires with a lamb burnt-offering is the same as that which transpires with an ox burnt-offering (i.e., that they are entirely burnt), still, they are not equivalent for libations, then, where what transpires with an ox burnt-offering is not the same as that which transpires with ox peace-offerings, (which are eaten), how much more so should they not be equivalent in libations; it is, therefore, written "or as a sacrifice (of peace-offerings)," to teach that even though they are not equivalent in what transpires with them, they are equivalent for libations. (Ibid. 10) "And wine shall you offer for libations": oil for mixing; wine, for libations — on bowls. You say "on bowls," but perhaps (the intent is) on the fire. If you say this, you will put out the fire, and the Torah writes (Vayikra 6:6) "A perpetual fire is to be kept burning on the altar, not to go out." How, then, am I to understand "for libations"? As meaning "on bowls." "a sweet savor to the L-rd": It gives Me pleasure that I say, and My will is done." (Ibid. 11) "Thus shall it be done for the one ox": Scripture here tells us that the Torah did not differentiate between the libations for a calf and those for an ox. For it would follow (otherwise), viz.: Sheep require libations and cattle require libations. If I have learned that the Torah differentiates between libations for a lamb and those for a ram, then so should it differentiate between those for a calf and those for an ox. It is, therefore, written "Thus shall it be done for the one ox," (big or small), the Torah not differentiating between the libations for a calf and those for an ox. Abba Channan says in the name of R. Eliezer: Why is this written? For it would follow otherwise, viz.: If where libations (in general) were decreased, a differentiation was made between a calf and an ox, then, where libations (in general) were increased, how much more so should a differentiation be made between a calf and an ox! It is, therefore, written "Thus shall it be done for the one ox." Scripture hereby apprises us that even though libations (in general) were increased, no differentiation was made between a calf and an ox. (Ibid.) "or for the one ram": Why is this written? For it would follow otherwise, viz.: Since we find that the Torah differentiated between the libations of a one-year old ("a lamb") and the libations of a two-year old ("a ram"), so it should differentiate between the libations of a two-year old and those of a three-year old. Scripture hereby apprises us (by "the one ram") that no such differentiation was made. (Ibid.) "or for the lamb among the sheep": Why is this written? For it would follow otherwise, viz.: Since we find that the Torah differentiated between the libations for a sheep and those for a ram, so it should differentiate between the libations for a ewe (female)-lamb and those for a (ewe-) sheep. We are hereby apprised (by "the [female] lamb [one year old] among the sheep [two years old]") that no such differentiation was made. (Ibid.) "or among the goats": Why is this written? For it would follow otherwise, viz.: Since we find that the Torah differentiated between the libations for a lamb and those for a ram, so it should differentiate between those for a kid and those for a (full-grown) he-goat; it is, therefore, written "or among the goats." The largest of the goats is hereby equated with the youngest of the lambs. Just as the latter, three logs (i.e., a quarter of a hin), so, the former, three logs. (Ibid. 12) "Thus shall you do for (each) one": This tells me only of these (i.e., the original sacrifices). Whence do I derive (the same for) their exchanges? From "Thus shall you do for each one." (Ibid. "According to the number (of animals) that you offer": He may not decrease (the number of libations). — But perhaps if he wishes to increase (the number) he may do so. It is, therefore, (to negate this) written "According (i.e., strictly according) to their number." These are the words of R. Yoshiyah. R. Yonah says: This (derivation) is not needed. For it is already written (Ibid. 15) "All the native-born shall do (precisely) thus, these things" — neither to decrease nor to increase. What, then, is the intent of "According to the number that you offer"? I might think that if he wishes to double (the original number as a gift) he may do so. It is, therefore, written "Thus shall you offer (libations) for (each) one, according to their number." From here they ruled: It is permitted to intermix the libations for bullocks with those of rams; the libations of lambs with the libation of (other) lambs; the libations of individuals with those of the congregation; the libations of the day with those of the preceding evening (— their numbers being the same.) But it is not permitted to intermix the libations of lambs with those of bullocks and rams (— their numbers not being the same).

3 ג

[האזרח מלמד שמתנדבים נסכים וכמה ג' לוגין. ומנין ששם רצה להוסיף יוסיף ת"ל יעשה. יכול יפחות ת"ל ככה] מכאן אמרו האומר הרי עלי יין (דמשמע לוג א' יביא ב'. ב' יביא ג' ג' יביאג ד' ד' יביא ה', ה' יביא ו'). [לא יביא לוג ב' וה' אבל ג' וד' וששה] ומכאן ואילך יביא. כשם שהצבור מביא חובה כך יחיד מתנדב (חובה) [נדבה]. ד"א ככה תעשו לאחד כמספרם להביא את אחד עשר שבמעשר. כל האזרח יעשה ככה למה נאמר, לפי שהוא אומר ומעוך וכתות ובתוק וכרות [וגו'] אלה אי אתה מקבל, אבל אתה מקבל מהן (תמידים) [עולות] אחר שלמדנו והנכרי מביא עולה זכיתי לדין כבתחלה. ישראל מביא עולה והנכרי מביא עולה. אי מה ישראל מביא נסכים אף הנכרי מביא נסכים. ת"ל כל האזרח יעשה ככה את אלה, ישראל מביא נסכים ואין נכרי מביא נסכים. מכאן אמרו נכרי ששילח עולותיו ממדינת הים לא שלח עמה נסכים יקרבו משל צבור:

(Ibid. 13) "All the native-born shall thus do, etc.": From here we learn that libations can be donated. How much? Three logs, (which suffice for a lamb). And whence is it derived that if he wishes to add he may do so? From "shall do." I might think he can decrease; it is, therefore, written "thus." From here it was derived: One is not to donate two or five, (which do not [exactly] suffice for anything), but he may donate three or four or six or above, (which do [exactly] suffice for something). Variantly: What is the intent of "All the native-born, etc."? Because it is written (Vayikra 22:25) "And from the hand of a gentile you shall not present (as a sacrifice) the bread of your G-d of all these (blemished animals)" — These you do not accept (from gentiles), but you do accept unblemished animals. After we have learned that a gentile may bring a burnt-offering, I can now conclude: An Israelite brings a burnt-offering and a gentile brings a burnt-offering. Can I also conclude: Just as an Israelite brings libations, so, a gentile brings libations? It is, therefore, written "All the native-born shall thus do these (libations)" — An Israelite brings libations, but a gentile does not. I might, then, think that his burnt-offering does not require libations; it is, therefore, written "shall thus do" (to bring libations) — whence they ruled: If a gentile sent his burnt-offering from abroad and sent libations along with it, his own are used; and if not they are to be brought by the congregation.