Paragraph 103ק״ג
1 א

ויאמר שמעו נא דברי. אין נא אלא לשון בקשה והרי דברים ק"ו ומה אם מי שאמר והיה העולם דבר בתחנונים ק"ו לבשר ודם. ר' שמעון בן יוחאי אומר מה ת"ל שמעו נא דברי אלא שבקשו ליכנס לתוך דברי המקום אמר להם המקום המתינו לי עד שאדרוש. ק"ו שלא יהא אדם נכנס לתוך דברי חבירו: אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע. או כשם שאני בחלום ובחזיון כך היה מדבר עם משה ת"ל לא כן עבדי משה: בכל ביתי נאמן הוא. חוץ ממלאכי השרת. ר' יוסי אומר אף ממלאכי השרת: פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות: אמרתי לו לפרוש מן האשה. במראה זו מראה דבור. אתה אומר מראה דבור, או אינו אלא מראה שכינה? תלמוד לומר שמות לג ויאמר לא תוכל לראות פני, כי לא יראני האדם וחי. ר' עקיבא אומר האדם כשמועו. וחי אלו מלאכי השרת. א"ר שמעון התימני: איני כמבטל דברי ר' עקיבא אלא כמוסיף על דבריו: אדם כשמועו. וחי - אלו חיות הקודש מלאכי השרת. ר' אלעזר בר' יוסי אומר: לא שאינן רואים, אלא אף שאינן שומעים; שנאמר יחזקאל ג ותשאני רוח ואשמע אחרי קול. ומה תלמוד לומר "כי לא יראני האדם וחי"? - כשהוא חי אינו רואה, אבל רואה הוא בשעת מיתה. וכן הוא אומר תהלים כב לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה: ולא בחידות. למה נאמר? לפי שהוא אומר יחזקאל יז בן אדם חוד חידה. או כשם שאני מדבר עם הנביאים בחידות כך אני מדבר עם משה בחידות? ת"ל ותמונת ה' יביט. זה מראה אחוריים. אתה אומר זה מראה אחוריים, או אינו אלא זה מראה פנים? ת"ל שמות לג והסירותי את כפי וראית את אחורי. יחזקאל ב ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור. והלא אף קלי הדעת וההדיוטות עושים כן, כותבים; ומה ת"ל פנים ואחור? פנים בעולם הזה, ואחור לעולם הבא. פנים בשלוותם ויסורים של צדיקים בעולם הזה, ואחור מתן שכרן של צדיקים ופורענותם של רשעים לעולם הבא. וכתוב אליה קינים והגה והי. קינים של רשעים, שנאמר יחזקאל לב קינה היא וקננוה. והגה של צדיקים, שנא' תהלים צב עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. והי של רשעים, שנאמר יחזקאל ז הוה על הוה באה: ומדוע לא יראתם. אין ת"ל "בעבדי במשה", אלא שדברתם בי - דברתם בעבדי משה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו אפוטרופוס במדינה, והיו בני המדינה מדברים בפניו. אמר להם המלך: לא בעבדי דברתם, אלא בי דברתם! ואם תאמר אין מכיר במעשיו - זה קשה מן הראשונה:

(Bamidbar 12:6) "And He said: Hear, I pray you ("na"), My words": "Na" is a term of imploration. Now does this not follow a fortiori, viz.: If He who spoke and brought the world into being speaks (thus) with the terrestrial creatures, how much more so flesh and blood (speaking to one another)! R. Shimon b. Yochai says: What is the intent of "Hear, I pray you, My words"? They wished to enter into the words of the L-rd, whereupon He asked them to wait until He had finished. How much more so should one not enter into the words of his neighbor, (who may thereby lose his "train of thought.") (Ibid.) "If there be prophets (among you), 'the L-rd' (i.e., the immanence of My name) I invest him with in a vision; in a dream I speak to him." — But perhaps, just as I speak with the prophets in a dream and a vision, so I speak with Moses. It is, therefore, written (Ibid. 7) "Not so, My servant Moses. In all of My household, he (alone) is to be trusted": aside from the ministering angels. R. Yossi says: even more than the ministering angels. (Ibid. 8) "Mouth to mouth I spoke to him": Mouth to mouth I told him to separate from his wife. (Ibid.) "and in (clear) revelation": This refers to the revelation of His words. You say: the revelation of his words; but perhaps (it refers to) the revelation of the Shechinah. It is, therefore, (to negate this) written (Shemot 33:20) "You shall not be able to see My face, for no man can see My face and live." R. Akiva says: "no man" — literally. "and live" (i.e., "and the live ones"): This refers to the ministering angels, who live forever (i.e., They, too, cannot see His face.) R. Shimon says: I do not rule out the words of my master; I add to them, viz.: "and live": Even the holy creatures, who bear the throne (of glory), do not see the glory. R. Elazar b. R. Yossi says: Not only do they not see it, they do not even know where it is, as it is written (Ezekiel 2:12) "Then a spirit lifted me and I heard behind me a sound of great tumult. Blessed is the glory of the L-rd from His place" (wherever it may be). R. Dossa says: "For a man will not see Me vachai": "When he lives" ("vachai") he cannot see Me, but he sees Me when he dies. And thus is it written (Psalms 22:20) "Before Him shall bow down all who go down to dust, whose spirit does not live." (Bamidbar, Ibid.) "and not in riddles": What is the intent of this? Because it is written (Ezekiel 17:2) "Son of man, propound a riddle," then just as I speak to the prophets in riddles, I (sometimes) speak to Moses in riddles; it is, therefore, written "and not in riddles." (Bamidbar, Ibid.) "and the configuration of the L-rd does he behold." This is a vision of His "back." You say it is a vision of His back, but perhaps it is a vision of His "face." It is, therefore, written (Shemot 33:23) "And I will remove My hand and you will see My back, but My face will not be seen." Moses sought to understand the ways of the Holy One Blessed be He — whereupon He said to him: "and you will see My back, etc.": My ways in the world to come, I will reveal to you; but, as to My ways in this world — "You shall not be able to see My face," as it is written (Ezekiel 2:10) "And He spread it (the scroll in the "hand" of G-d) before me, and it was written face and back." Now don't even the light-minded and commoners do this, writing face and back? Why mention it then? (The intent is:) "face" — (what transpires) in this world; "back" — (what transpires) in the world to come. "face" — the serenity of the righteous and the affliction of the wicked in this world; "back" — the reward of the righteous and the punishment of the wicked in the world to come. (Ezekiel, Ibid.) "and written upon it were "kinnim, hegeh, and hi": "kinnim" — the afflictions of the righteous in this world, viz. (Ibid. 32:16) "This is a kinah (a dirge) and intone it"; "hegeh" — the reward of the righteous in the world to come, viz. (Psalms 92:4) "(Rejoice) on an assor (a ten-stringed instrument), on a psaltery, on higayon (like 'hegeh') and harp"; "and hi" — the punishment of the wicked in the world to come, viz. (Ezekiel 7:26) "hoveh (like 'hi') upon hoveh shall come." (Bamidbar, Ibid.) "And why did you not fear to speak against My servant, against Moses": Let it not be written "against My servant." (The intent is) that in speaking against Moses, it is as if You have spoken against Me. (for he is "My servant"). An analogy: A king had a governor in a province, and the people speak against him. The king says to them: You have not spoken against My servant, but against Me! And if you say (that you are not speaking against Me), but that I do not know his (evil) ways, this (i.e., to say that I am ignorant of his ways) is even worse than your first (offense)!