[א] "לא תעשו עול במשפט" – בדין. מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול, שנאוי, משוקץ, חרם, ותועבה. וגורם לחמשה דברים: מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותו מארצו. 1) (Vayikra 19:15) ("You shall not do wrong in judgment. You shall not lift up the face of the poor man, and you shall not favor the face of the great one. In righteousness shall you judge your neighbor.") "You shall not do wrong in judgment.": We are hereby taught that a judge who perverts justice is called "wrong," "hated," "revolting," "rejected,." "abominable," and he leads to five things: He defiles the sanctuary, he desecrates the Name, he drives out the shechinah, he causes Israel to fall by the sword, and he exiles it from its land.
[ב] "לא תשא פני דל" – שלא תאמר "עני הוא זה והואיל ואני והעשיר הזה חייבים לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות", לכך נאמר "לא תשא פני דל". 2) "You shall not lift up the face of the poor man": Do not say: He is a poor man and since I and this rich man are obliged to sustain him, I shall vindicate him in judgment, so that he can support himself honorably.
[ג] "ולא תהדר פני גדול" – שלא תאמר "עשיר הוא זה, בן גדולים הוא זה, לא אביישנו ואראה בבשתו עד כמה שאני מביישו", לכך נאמר "לא תהדר פני גדול". 3) "and you shall not favor the face of the great one": Do not say: He is a wealthy man, the son of great ones. How can I shame him and look on at his shame!
[ד] "בצדק תשפט עמיתך" – שלא יהיה אחד מדבר כל צרכו ואחד אתה אומר לו "קצר בדברך". שלא יהא אחד עומד ואחד יושב. אמר ר' יהודה, שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם מושיבים. ואיזהו אסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב. דבר אחר: "בצדק תשפט עמיתך" – הוי דן את כל האדם לכף זכות. 4) "In righteousness shall you judge your neighbor.": that one be allowed to speak at length, and the other told "Speak briefly," and that one stand and the other sit. Variantly: "In righteousness shall you judge your neighbor.": Judge every man in the scale of merit.
[ה] "לא תלך רכיל בעמך" – שלא תהיה רך דברים לזה וקשה לזה. דבר אחר: שלא תהיה כרוכל שהוא מטעים דברים והולך. 5) (Vayikra 19:16) ("You shall not go spying out among your people. You shall not stand by the blood of your neighbor; I am the L–rd.") "You shall not go rachil among your people": You shall not be rach (soft) to one and hard to the other. Variantly: You shall not be like a rochel (a merchant), who bandies words (from one locale to another [thus, "rechiluth"]).
[ו] אמר רבי נחמיה כך הוא מנהגם של דיינים: בעלי דין עומדים לפניהם ושומעים את דבריהם ומוציאים אותם לחוץ ונושאים ונותנים בדבר. גמרו את הדבר הזה מכניסים אותם, הגדול שבדיינים אומר "איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חייב". 6) R. Nechemiah said: This is the practice of the judges: The litigants stand before them and state their cases, after which they are taken outside and they (the judges) deliberate upon the matter. When they are finished doing so, the litigants are brought back in, at which time the chief judge says: "So and so, you are liable, etc."
[ז] ומנין שכשיצא אחד מן הדיינים לא יאמר "אני מזכה וחבירי מחייבים אבל מה אעשה ורבו עלי", לכך נאמר "לא תלך רכיל בעמך". וכן הוא אומר "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" (משלי יא, יג) 7) And whence is it derived that if one of the judges goes out, he should not say "I found for you, but what can I do, my fellow (judges) are in the majority"? From "You shall not go rachil among your people." And (Mishlei 11:13) "He who goes rachil reveals a secret, and the faithful of spirit conceals a thing."
[ח] ומנין שאם אתה יודע לו עדות שאין אתה רשאי לשתוק עליו? תלמוד לומר "לא תעמוד על דם רעך". ומנין אם ראית טובע בנהר או לסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו, חייב אתה להצילו בנפשו? תלמוד לומר "לא תעמוד על דם רעך". ומנין לרודף אחר חבירו להורגו, ואחר הזכור, ואחר נערה המאורסה חייב אתה להצילו בנפשו? תלמוד לומר "לא תעמוד על דם רעך". "ולא תשנא את אחיך" – יכול לא תקללנו, לא תכנו, ולא תסטרנו? תלמוד לומר "בלבבך" – לא אמרתי כי אם בשנאה שבלב. ומנין שאם הוכחתו ארבעה וחמשה פעמים חזור והוכיח? תלמוד לומר "הוכח תוכיח". יכול אפילו אתה מוכיחו ופניו משתנות? תלמוד לומר "ולא תשא עליו חטא". 8) And whence is it derived that if you can testify on someone's behalf, you are not permitted to remain silent? From "You shall not stand by the blood of your neighbor." And whence is it derived that if you see someone drowning in the river or being waylaid by robbers or attacked by a wild beast, that you must rescue him? From "You shall not stand by the blood of your neighbor." And whence is it derived that (if you see) a man pursuing another to kill him or to sodomize him, or after a betrothed maiden, that you must rescue the pursued by (taking) the life of the pursuer? From "You shall not stand by the blood of your neighbor." (Vayikra 19:17) "You shall not hate your brother in your heart. Reprove shall you reprove your neighbor, but do not bear sin because of him.") "You shall not hate your brother": I might think (that this means) that he should not curse him or strike him or slap him; it is, therefore, written "in your heart." Scripture speaks only of hatred in the heart. And whence is it derived that if he reproved him four or five times (and he did not take heed), he should keep on doing so? From "Reprove shall you reprove." I might think that he must do so even if his face changes color (in shame); it is, therefore, written "but do not bear sin because of him."
[ט] אמר ר' טרפון "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' אלעזר בן עזריה "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר ר' עקיבא "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". אמר ר' יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל כך הייתי יודע שהיה מוסיף לי אהבה. 9) R. Tarfon said: I swear that there is no one in this generation who is able to reprove, (for the one he reproves is likely to attribute even worse faults to him). R. Elazar b. Azaryah said: I swear that there is no one in this generation who is able to accept reproof. R. Akiva said: I swear that there is no one in this generation who knows how to give reproof. R. Yochanan b. Nuri said: I call heaven and earth as witness for me that more than four or five times Akiva was beaten because of me before R. Gamliel, to whom I would complain about him, and he loved me all the more for it, in keeping with (Mishlei 9:8) "Do not reprove a scoffer lest he hate you."
[י] "לא תקׂם" – עד היכן הוא כוחה של נקימה? אמר לו "השאילני מגלך", ולא השאילו. למחר אמר לו "השאילני קרדומך". אמר לו "איני משאילך כשם שלא השאלת לי מגלך", לכך נאמר "לא תקם". 10) (Vayikra 19:18) ("You shall not take revenge, and you shall not bear a grudge against the children of your people. And you shall love your neighbor as yourself; I am the L–rd.") "You shall not take revenge": How far does the "power" of revenge extend? If one said to another: Lend me your sickle, and he did not lend him, and the next day the other said to him: Lend me your spade, and he answered: No, just as you did not lend me your sickle.
[יא] "לא תטׂר" – עד היכן כוחה של נטירה? אמר לו "השאילני קרדומך" ולא השאילו. למחר אמר לו "השאילני מגלך". אמר לו "הא לך, איני כמותך שלא השאלת לי קרדומך", לכך נאמר "לא תטר". 11) "you shall not bear a grudge": How far does the "power" of grudge-bearing extend? If one said to another: Lend me your spade, and he did not lend him, and the next day the other said to him: Lend me your sickle, and he answered: Here it is; I am not like you, who did not lend me your spade.
[יב] "לא תקם ולא תטר את בני עמך" – נוקם אתה ונוטר לעכו"ם. "ואהבת לרעך כמוך" – רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר "זה ספר תולדות אדם" – זה כלל גדול מזה. 12) "You shall not take revenge and you shall not bear a grudge against the children of your people": You may take revenge of and bear a grudge against others (idolators). "And you shall love your neighbor as yourself": R. Akiva says: This is an all-embracing principle in the Torah. Ben Azzai says: (Bereshith 5:1) "This is the numeration of the generations of Adam" — This is an even greater principle.
[יג] אילו נאמר "בהמתך לא תרביע" יכול לא יאחוז בבהמה ויעמידנה לפני הזכר. תלמוד לומר "כלאים" – לא אמרתי לך אלא משום כלאים. 13) (Vayikra 19:19) ("My statutes you shall keep. Your beast you shall not mate with a different breed. Your field you shall not sow with diverse seeds. And a mingled (kilaim) interwoven (sha'atnez) garment shall not come upon you.") If it were written only "You shall not mate your beast," I might think he should not take a (female) beast and stand it before a male; it is, therefore, written "kilaim" (a different breed); it is only kilaim that is interdicted, (and not breeding alone).
[יד] אין לי אלא בהמתך על בהמתך. בהמתך על בהמת אחרים, בהמת אחרים על בהמתך, בהמת אחרים על בהמת אחרים מנין? תלמוד לומר "את חקותי תשמרו". 14) This tells me (of mixed breeding being interdicted) only of "your beast" with your beast. Whence do I derive the same for your beast with that of others (gentiles); that of others with your beasts, that of others with that of others? From "My statutes you shall keep."
[טו] אין לי אלא בהמה על בהמה. בהמה על חיה וחיה על בהמה מנין? טמאה על טהורה, טהורה על בהמה טמאה מנין? תלמוד לומר "את חקותי תשמרו". 15) This tells me only of beast with beast. Whence do I derive the same for beast with animal, animal with beast, unclean with clean, clean with unclean? From "My statutes you shall keep."
[טז] "שדך לא תזרע" – אין לי אלא שלא יזרע. שלא יקיים מנין? תלמוד לומר "שדך לא...כלאים" – לא אמרתי אלא משום כלאים. 16) "Your field you shall not sow": This tells me only that he shall not sow (it with kilaim). Whence is it derived that he shall not preserve it (if it is already sown in that manner)? From "kilaim, your field, not" (thus, the order of words in the verse).
[יז] מנין שאין מרכיבים עץ סרק על גבי עץ מאכל, ולא עץ מאכל על גבי עץ סרק, ולא עץ מאכל על גבי עץ מאכל? תלמוד לומר "את חקותי תשמרו". 17) Whence is it derived that it is forbidden to graft a non-fruit tree with a fruit tree, a fruit tree with a non-fruit tree, a fruit tree (of one kind) with a fruit tree (of a different kind)? From "My statutes you shall keep."
[יח] "ובגד כלאים" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו" (דברים כב, יא), יכול לא ילבש גיזי צמר ואניצי פשתן? תלמוד לומר "בגד". אין לי אלא בגד. מנין לרבות הלבדים? תלמוד לומר "שעטנז" – דבר שהוא שוע טווי ונוז. ר' שמעון בן אלעזר אומר נלוז ומליז הוא אביו שבשמים עליו. מכלל שנאמר "לא יעלה עליך", יכול לא יפשיל את הקופה לאחריו? תלמוד לומר "לא תלבש". "לא תלבש" אין לי אלא שלא ילבש. מנין שלא יתכסה? תלמוד לומר "לא יעלה עליך". מותר אתה להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים לא יעשה כן שלא תהיה נימא אחת עולה על בשרו. 18) "And a mingled, interwoven garment": What is the intent of this? (i.e., Why mention "garment"?) Because it is written (Devarim 22:11) "You shall not wear an interweaving, wool and linen together," I might think it is forbidden to wear strips of wool and stalks of flax; it is, therefore, written "garment." This tells me only of a garment. Whence do I derive the same for felt (stuff): From "sha'atnez," anything that is hackled, spun, and twined ("shua, tavui, vanuz" [acronym on sha'atnez]). R. Shimon b. R. Elazar says: (on "sha'atnez") He (the transgressor of "sha'atnez") is perverse (naloz) and he turns (meliz) his Father in heaven against him. From "shall not come upon you" I might think that he may not throw a bundle (containing sha'atnez) over his shoulder. It is, therefore, written "You shall not wear" (sha'atnez). If only that were written, I would think that only "wearing" were forbidden. Whence is the same derived for covering oneself with it? From "there shall not come upon you." He is permitted to spread it beneath him but the sages have forbidden it lest a strand entwine itself on his flesh.