ברכת הגומל
ארבעה צריכין להודות שהם: חבוש, יסורין, ים, מדבר וסימנם: "וכל ה'חיים' יודוך סלה"
צריך לברך בפני עשרה ותרי מנייהו דתנו הלכתא, וטוב להזהר שיהיו י"ב עם המברך וגם בהדי תרי רבנן הנזכרים, ואם לא נזדמן לו תרי דתנו הלכתא אפילו הכי יברך ואין לבטל הברכה בעבור זה, ונהגו לברך אחר קריאת התורה בציבור שעל הרוב נמצא שם תרי דתנו הלכתא (בא"ח עקב ה"ב)
לפני הברכה אומר
אוֹדֶ֣ה יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לֵבָ֑ב בְּס֖וֹד יְשָׁרִ֣ים וְעֵדָֽה׃
ומברך
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַֽנִי כָּל־טוּב:
והקהל עונים
אָמֵן. הָאֵל שֶׁגְּמָלְךָ כָּל־טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל־טוּב סֶֽלָה:
ועונה המברך
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: