סדר סעודה שניה
יקיף את השולחן דרך ימין, ויחזור ויעמוד במקום שעמד בו קודם הקפה. ואז בעמדו שם, יקח בידו שתי אגודות הדס, שהם, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור", ויאחזם ויחברם יחד כדרך גדילתן בין שתי ידיו, ויברך עליהם "עצי בשמים" ויריח בהם. ואחר שיריח, אז תיכף ומיד, בעודם מחוברים יחד בין שתי ידיו, יאמר בפיו: "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", וגם יאמר גם כן פסוק זה: "ריח ניחוח אשה לה'", כי בתיבות אלו רמוזים כל הכוונות של ברכת הריח. ואח"כ יחזור להקיף השולחן פעם שנית בשתיקה בעוד ההדס בידו. (בא"ח ש"ב בראשית הכ"ט)
אומרים משניות מסכת כלים פרק א'
עֶֽשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּֽשֶׁת מִכָּל־הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּֽנָּה הָעֹֽמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּֽחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל־הָאֲרָצוֹת: עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִמֶּֽנָּה, שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן אֶת־הַמְּצוֹרָעִים, וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ. יָצָא, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ: לִפְנִים מִן הַחוֹמָה מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאֽוֹכְלִֽים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַר הַבַּֽיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיֽוֹלְדֽוֹת נִכְנָסִים לְשָׁם. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵאֵי מֵתִים נִכְנָסִים לְשָׁם. עֲזָרַת נָשִׁים מְקֻדֶּֽשֶׁת מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, וְאֵין חַיָּבִים עָלֶֽיהָ חַטָּאת. עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּֽשֶׁת מִמֶּֽנָּה, שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְחַיָּבִין עָלֶֽיהָ חַטָּאת. עֲזָרַת הַכֹּהֲנִים מְקֻדֶּֽשֶׁת מִמֶּֽנָּה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵלִים נִכְנָסִים לְשָׁם אֶלָּא בִשְׁעַת צָרְכֵיהֶם, לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּֽחַ מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנָּה, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרֽוּעֵי רֹאשׁ נִכְנָסִים לְשָׁם. הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִמֶּֽנּוּ, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַֽיִם וְרַגְלָֽיִם. קֹֽדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֶלָּא כֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּֽחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין, וּפְרֽוּעֵי רֹאשׁ, וּשְׁתֽוּיֵי יַיִן, וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַֽיִם נִכְנָסִין לְשָׁם, וּפֽוֹרְשִֽׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּֽחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה:
וממשיכים מפרק ב'
כְּלֵי עֵץ, וּכְלֵי עוֹר, וּכְלֵי עֶֽצֶם, וּכְלֵי זְכוּכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִים, וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִים. נִשְׁבָּרוּ, טָהָרוּ. חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶם כֵּלִים, מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. כְּלֵי חֶֽרֶס וּכְלֵי נֶֽתֶר, טֻמְאָתָן שָׁוָה, מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין בַּאֲוִיר, וּמִטַּמְּאִין מֵאֲחוֹרֵיהֶן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִגַּבֵּיהֶן, וּשְׁבִירָתָן הִיא טַהֲרָתָן:
נוהגים לומר מזוהר פרשת יתרו דף פ"ח ע"ב
בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, בִּסְעוּדָתָא תִּנְיָנָא, כְּתִיב אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה. עַל יְהֹוָה וַדַּאי. דְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִתְגַּלְיָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין בְּחֶדְוָתָא, וּשְׁלִֽימוּ וְחֶדְוָתָא דְעַתִּיקָא עַבְדִינָן, וּסְעוּדָתָא דִילֵהּ הִיא וַדַּאי. בִּסְעוּדָתָא תְלִיתָאָה דְשַׁבְּתָא, כְּתִיב וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ. דָּא הִיא סְעוּדָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין, דַּהֲוֵי בִּשְׁלֵימוּתָא. וְכֻלְּהוּ שִׁתָּא יוֹמִין, מֵהַהוּא שְׁלִֽימוּ מִתְבָּֽרְכָֽן. וּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמֶחֱדֵי בִּסְעוּדָתֵהּ, וּלְאַשְׁלָמָא אִלֵּין סְעוּדָתֵי, דְּאִנּוּן סְעוּדָתֵי מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא, דְּזַרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל, דִּי מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, דְּהָא דִּילְהוֹן הִיא, וְלָא דְעַמִּין עֽוֹבְדֵֽי עֲבוֹדַה זָרָה. וּבְגִינִי כָּךְ אָמַר, בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. תָּא חֲזֵי, בִּסְעוּדָתֵי אִלֵּין, אִשְׁתְּמוֹדְעוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִנּוּן בְּנֵי מַלְכָּא. דְּאִנּוּן מֵהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, דְּאִנּוּן בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא, וּמַאן דְּפָגִים חַד סְעוּדָתָא מִנַּֽיְהוּ, אַחְזֵי פְגִימוּתָא לְעֵֽלָּא, וְאַחְזֵי גַרְמֵהּ דְּלָאו מִבְּנֵי מַלְכָּא עִלָּאָה הוּא, דְּלָאו מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא הוּא דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל הוּא. וְיָהֲבִין עֲלֵהּ חוּמְרָא דִתְלַת מִלִּין, דִּינָא דְגֵיהִנָּם וְכוּ'. וְתָא חֲזִי, בְּכֻלְּהוּ שְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, בָּעֵי בַּר נַשׁ לֶחְדֵי, וּלְמֶחְדֵי לְמִסְכְּנֵי. וְאִי הוּא חָדֵי בִּלְחוֹדוֹי, וְלָא יָהִיב לְמִסְכְּנֵי, עוֹנְשֵׁהּ סַגִּי, דְּהָא בִלְחוֹדוֹי חָדֵי, וְלָא יָהִיב חֵדוּ לְאַחֲרָא. עֲלֵהּ כְּתִיב וְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם. וְאִי אִֽיהוּ בְּשַׁבָּתָא חָדֵי, אַף עַל גַּב דְּלָא יָהִיב לְאַחֲרָא, לָא יַהֲבִין עֲלֵהּ עוֹנְשָׁא, כִּשְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, דִּכְתִּיב פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם. פֶּֽרֶשׁ חַגֵּיכֶם קָאָמַר, וְלֹא פֶּֽרֶשׁ שַׁבַּתְּכֶם. וּכְתִיב חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י. וְאִלּוּ שַׁבָּת לָא קָאָמַר. וּבְגִינֵי כָּךְ כְּתִיב, בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. וּמִשּׁוּם דְּכָל־מְהֵימְנוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּשַׁבְּתָא, יַהֲבִין לֵיהּ לְבַר נַשׁ נִשְׁמָתָא אַחֲרָא, נִשְׁמָתָא עִלָּאָה, נִשְׁמָתָא דְכָל־שְׁלִֽימוּ בָּהּ, כְּדוּגְמָא דְּעָֽלְמָא דְּאָתֵי. וּבְגִינֵי כָּךְ אִקְרֵי שַׁבָּת. מַהוּ שַׁבָּת. שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. שְׁמָא דְאִֽיהוּ שְׁלִים מִכָּל־סִטְרוֹי. אָמַר רַבִּי יוֹסִי, וַדַּאי כָּךְ הוּא. וַי לֵיהּ לְבַר נַשׁ, דְּלָא אַשְׁלִים חֶדָוָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמַאן חֶדְוָתָא דִילֵהּ. אִלֵּין תְּלַת סְעוּדָתֵי מְהֵימְנוּתָא. סְעוּדָתֵי דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּלִילָן בְּהוּ. וְכֻלְּהוּ חֵידוּ עַל חֵידוּ מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימוּתָא, מִכָּל־סִטְרוֹי. תָּֽאנָא, בַּהֲדֵין יוֹמָא מִתְעַטְּרָן אֲבָהָן, וְכָל־בְּנִין יַנְקִין, מַה דְּלָאו הָכִי בְּכָל־שְׁאָר חַגִּין וְזִמְנִין. בַּהֲדֵין יוֹמָא, חַיָּבַיָּא דְגֵיהִנָּם נַיְחִין. בַּהֲדֵין יוֹמָא, כָּל־דִּינִין אִתְכַּפְיָן, וְלָא מִתְעָרִין בְּעָֽלְמָא. בַּהֲדֵין יוֹמָא אוֹרַיְתָא מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרִין שְׁלֵמִין. בַּהֲדֵין יוֹמָא, חֶדְוָתָא וְתַפְנוּקָא אִשְׁתְּמַע, בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָֽלְמִֽין. בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן:
אַתְקִינוּ אַתְקִֽינוּ סְעוּדָתָא דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא חֶדְוָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא: אַתְקִֽינוּ סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא, דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא: (וּזְעֵיר אַנְפִּין וַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵיהּ:)
פשט המנהג בכל המקומות לאמר קודם קידוש
סימן: אני יצחק לוריא
אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא, בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא, וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא, עֲתִיקָא קַדִּישָׁא:
נְהוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ, בְּקִדּוּשָׁא רַבָּא, וּבְחַמְרָא טָבָא, דְּבֵהּ תֶּחְדֵּי נַפְשָׁא:
יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ, וְנֶחֱזֵי בִּיקָרֵיהּ, וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ, דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:
יְגַלֶּה לָן טַעֲמֵי, דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי, דְּאִנּוּן אָת בִּישְׁמֵיהּ, כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:
צְרוֹרָא דִלְעֵֽלָּא, דְּבֵיהּ חַיֵּי כֹֽלָּא, דְּיִתְרַבֵּי חֵילָא, וְתִסַּק עַד רֵישָׁא:
חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא, בְּדִבּוּר וּבְקָלָא, וּמַלִּילוּ מִלָּה, כִּמְתִיקָא וּכְדוּבְשָׁא:
קֳדָם רִבּוֹן עָֽלְמִֽין, בְּמִלִּין סְתִימִין, תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין, וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:
לְעַטֵּר פָּתוֹרָא, בְּרָזָא יַקִּירָא, עֲמִיקָא וּטְמִירָא, וְלָאו מִלְּתָא אַוְשָׁא:
וְאִלֵּין מִלַּיָּא, יְהוֹן בִּרְקִיעַיָּא, וְתַמָּן מַאן שַׁרְיָא, הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:
רְבוּ יַתִּיר יִסְגֵּי, לְעֵֽלָּא מִן דַּרְגֵּהּ, וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ, דְּהֲוַת פְּרִישָׁא:
יש נוהגים לומר קודם שיטול מים אחרונים
יְדַי אַסְחֵי אָנָא, לְגַבֵּי חַד מָאנָא, לְסִטְרָא אַחְרִינָא, דְּלֵית בֵּהּ מַמָּשָׁא.
אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא, בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא, לְעִלַּת עִלָּתָא, עֲתִיקָא קַדִּישָׁא.
יש אומרים יהא רעוא גם ביום
וִיהֵא רַעֲוָא מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין. טְמִירָא דְּכָל־טְמִירִין סְתִימָא דְכֹֽלָּא דְּיִתְמְשָׁךְ טַלָּא עִלָּאָה מִנֵּיהּ לְמַלְיָא רֵישֵׁיהּ דִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְהַטִּיל לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין בִּנְהִֽירוּ דְּאַנְפִּין בְּרַעֲוָא וּבְחֶדְוָתָא דְכֹֽלָּא. וְיִתְמְשָָׁךְ מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל־קַדִּישִׁין טְמִירָא דְכָל־טְמִירִין סְתִימָא דְכֹֽלָא רְעוּתָא וְרַחֲמֵי חִנָּא וְחִסְדָּא בִּנְהִֽירוּ עִלָּאָה בִּרְעוּתָא וְחֶדְוָא עָלַי וְעַל־כָּל־בְּנֵי בֵֽיתִי וְעַל־כָּל־הַנִּלְוִים אֵלַי וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֵּיהּ. וְיִפְרְקִינָן מִכָּל־עַקְתִין בִּישִׁין דְּיֵיתוּן לְעָֽלְמָא וְיַזְמִין וְיִתְיְהִיב לָֽנָא וּלְכָל־נַפְשָׁתָֽנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי מִן קֳדָמֵיהּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
נוהגים לומר מזוהר פרשת ויקהל דף ר''ז ע''ב
קִידּוּשָׁא דְיוֹמָא, הָא אוּקְמֽוּהָ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן, וְלָא יָתִּיר. דְּהָא יוֹמָא קָאִים לְקַדְּשָׁא לֵיהּ, מַה־דְּלֵית הָכִי בְּלֵילְיָא, דַּאֲנָן צְרִיכִין לְקַדָּשָׁא לֵיהּ, בְּהָנֵי מִלִּין, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְלָא אִתְקַדָּשׁ הַאי לֵילְיָא, אֶלָּא בְעַמָּא קַדִּישָׁא לְתַֽתָּא, כַּד שַׁרְיָא עֲלַיְהוּ הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה. וַאֲנָן בָּעֵֽינָן לְקַדָּשָׁא לֵיהּ בִּרְעוּתָא דְלִבָּא, וּלְכַוָּנָא דַעְתָּא לְהַאי. וְיוֹמָא אִֽיהוּ קָא מְקַדְּשָׁא לֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל מִתְקַדְּשִׁין בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין, וּמִתְקַדְּשִׁין בִּקְדֻשָּׁתֵיהּ, דְּהַאי יוֹמָא. זַכָּאִין יִשְׂרָאֵל, עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּאַחֲסִֽינוּ יוֹמָא דָא, אַחְסָנַת יְרוּתָא לְעָֽלְמִֽין. בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן: