Siman 135קל״ה
1 א

סדר קריאת התורה ביום ב' וה' ובו יד סעיפים:
בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירין בנביא: הגה ואם היו שני חתנים בב"ה והם ישראלים מותר להוסיף לקרות ד' דלדידהו הוי כי"ט שמותר להוסיף (מרדכי פ' הקורא עומד והגהות מיימוני פ' י"ב מהס"ת) ונראה דה"ה לשני בעלי ברית די"ט שלהם הוא כדלקמן סי' תקנ"ט (ודין שבת וי"ט ע"ל ריש סי' רפ"ב לענין הוספה):

On Monday, Thursday and Shabbat Mincha we read three [Aliyot], and we don't subtract or add to them, and we don't read a Maftir (Haftarah) from the Navi. Gloss: if there are two grooms in the Synagogue and they are Yisraelim (not from the tribe of Levi) one is permitted to add a fourth Aliya, because for them it is like Yom Tov when it is permitted to add (Mordechai Perek Hakorey Omed; Hagahot Meimoni Perek 12 Mehilchot Tefilah). And it seems that this [the rule of adding an extra Aliya] is [also] is the rule for two people making a Brit Milah, because it is like Yom Tov for them, like it says later in Siman 559 (and the rules of Shabbat and Yom Tov are seen later in Siman 382 to see more on this topic).

2 ב

מקום שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה: הגה אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם הפרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע) וע' לקמן סי' רפ"ב לענין הוספה:

The place that we stop on Shabbat - that we stop on Shabbat morning, we [start to] read [from] there at [Shabbat] Minchah, on Monday, on Thursday, and on the following Shabbat [morning]. Gloss: If they neglected [to be able to hold] the public reading of the parashah, then for the following Shabbat they read that parashah (i.e. the missed one) along with the parashah belonging to that (i.e. the following) Shabbat (Or Zarua) (and see below, chapter 282).

3 ג

כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל:

A Priest reads first from the Torah,followed by a Levite, followed by Israel.

4 ד

המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל והוא שהכהן יודע לקרות: [מיהו אם יוכל לקרו' עם הש"ץ מלה במלה סגי בכך כדלקמן סי' קל"ט] [אבודרהם] שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה:

The simple custom that even a Cohen, who is a regular guy, reads before a great [Torah] scholar that is a Yisraeli [someone not from the tribe of Levi] if he is a Cohen that knows how to read (and one who is able to read word for word with the leader of the congregation comes has precedence over everyone like it says later in Siman 139) (Abudraham), and if he doesn't know how to read how should he bless the Torah?

5 ה

אם ס"ת פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו: הגה וכן בתענית שאחר פסח וסוכות שקורין ויחל אם אין הכהן מתענה קורין לישראל וטוב שילך הכהן מב"ה (מהרי"ק שורש ט'):

6 ו

אם נכנס הכהן לב"ה אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה ועומד הישראל בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא ואם אין כהן בב"ה קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי: הגה אבל ראשון יוכל לעלות [ב"י ומהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג] וכשקוראין אותו אומרים במקום כהן שלא יטעו לומר שהוא כהן: [טור]:

7 ז

אם היו כהן ולוי בב"ה וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית אין מפסיקין אותו:

8 ח

אם אין לוי בב"ה כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום:

If there is not a Levi in the synagogue, the Cohen that was called first should bless a second time in place of a Levi, but not a different Cohen, so that they don't say that they first one was invlaid

9 ט

וכן לא יעלו ב' לוים זה אחר זה כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום:

10 י

נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני אע"פ שהוא כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי: הגה ולכן מותר לעלות ג"כ למפטיר בכי האי גוונא ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו דהרי לא מזכיר שמו (וי"א דאין לקרות כהן או לוי למנין ז' אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי) [אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פרק הניזקין וב"י בשם ר' ירוחם] וכן נוהגין במדינות אלו ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה:

It is traditional to call a Cohen after a Cohen if there is a break between them of a Yisrael. And the hazan should call out when he calls the second Cohen "Even though he is a Cohen..." and we behave in this way for a Levi after a Levi. Gloss: and thus it is permissible for them to come up for the maftir aliyah in this way. And if we call them up just for the maftir there is not need to be concerned about insulting him because they won't remember his name. And there are those who say that we don't call up a cohen or levi within the rest of the regular aliyot rather we add them on at the end. And it this should be followed in those countries. But in a case of dire need (everyone can) rely on the first opinion.

11 יא

יש מי שאומר שאם קורא החזן כהן או לוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון אלא אחר יעלה מעצמו. (וכן נהגו; ש"צ שהוא כהן יכול לקרות כהן אחר לתורה) (מרדכי פ' הקורא עומד ואגור):

12 יב

עיר שכולה כהנים אם יש ישראל אחד ביניה' אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום וכל שאין בהם ישראל כדי ספוקם או שאין שם ישראל כלל קורא כהן אחר כהן שאין שם משום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים והוא הדין לעיר שכולה לוים:

13 יג

אם קטן קורא בתורה בצבור בסימן רפ"ב: אם אין כהן אלא סומא או שאינו בקי בסימן קל"ט:

14 יד

בני אדם החבושים בבית האסורין אין מביאי' אצלם ס"ת אפילו בר"ה ויה"כ: הגה והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם מותר [אור זרוע הגהות אשירי פ"ק דברכות ומהרמ"פ סי' פ"ח] ואם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי [שם מרדכי ספ"ק דר"ה]: