הלכות תפלה וזמנה. ובו ח סעיפים:
זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע"פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא: הגה ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית (ב"י בשם הרשב"א פרק תפלת השחר) וע"ל ריש סימן ק"ח: The Laws of Prayer [i.e. the Amidah] and its [Proper] Time, containing 8 s'ifim
The time for the morning Tefillah (i.e. Amidah): its commandment is that it should begin with the "blossoming" (i.e. rising) of the sun, as it is written, "They will revere You with the sun (Psalm 72:5)." And if one prayed from the [time of] "the pillar of the morning" (i.e. dawn) and the appearance of the east has become light, one has fulfilled [one's obligation]. And its time continues until the end of four hours which is a third of the daytime. And if one erred or transgressed and prayed after the fourth hour until noon, even though one does not have the [same] reward as praying at its [proper] time, in any case there is still a reward of prayer. Rem"a: And after noon it is forbidden to pray the Tefillah of the morning (Beit Yosef in the name of the Rashba [Rabbi Shlomo ben Adret], Chapter: "Morning Prayer") . And see below, the beginning of Siman 108].
כיון שהגיע זמן תפלה אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום משום דשמו של הקב"ה שלום אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב ואפי' זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה אפי' זה הלשון אסור וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו וי"א דכריעה אסורה אפי' בלא משכים לפתחו ואם התחיל לברך הברכות (אחר כך) אין לחוש כל כך ואם אינו משכים לפתחו אלא שפגע בו בדרך מותר ליתן לו שלום וי"א שאפי' במוצא חבירו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל: When the time of prayer has arrived, it is forbidden for a person to arrive early to the door of one's friend to greet him (lit. "give them a 'shalom'"), since the name of the Holy Blessed One is "Shalom", but it is permitted to say to him, "Good morning, sir" (tzafra d'mari tav). And even this is not allowed other than when it is needed to go to see to a matter of business, but if one is only going to greet (i.e. for a purely social purpose) before prayer, even this phrase is forbidden. And it is also forbidden to bow to them [in greeting] when one gets up early to go to his door (ie. before praying). And there are those that say that bowing is forbidden even when you do not get up early to go to his door. And if one has begun to bless the [morning] blessings (after this) there is no concern with any of this. And if one does not get up early to go to his door, but rather encounters him on the way, it is permitted to greet him (give them a "shalom"). And there are those that say that even if one finds one's friend in the marketplace, one should not say to him anything other than "Good morning, sir", since this reminds (lit. "gives heart") [him] that it is forbidden to to delay with other matters until one prays.
אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת י"ח (ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר בזה) (תרומת הדשן סי' י"ח) ולא לאכול ולא לשתות אבל מים מותר לשתות קודם תפלה בין בחול ובין בשבת ויום טוב וכן אוכלין ומשקין לרפואה מותר: It is forbidden to busy one's self with his own needs or to get on the road before praying the prayer of 18 [i.e. the Amidah] (and there are those who are lenient [to allow this] after they have said some of the blessings before saying Baruch She-amar, but is good to be stringent in this - Terumat HaDeshen 18) nor may one eat or drink, but one may drink water before prayer, both on a weekday and on Shabbat or Yom Tov, and likewise, foods or drinks for medicinal purpose is allowed.
הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים אם יש בו יכולת לכוין דעתו יתפלל ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה: One who is thirsty and one who is hungry - behold they are in the category of the ill. If one has the ability to focus one's mind, one should pray. If not, if one wishes, one should not pray until eating or drinking.
ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר צריך להפסיק וי"א שאינו צריך להפסיק: If one began to eat before dawn, one must stop. And there are those that say one does not need to stop.
אפי' ללמוד אסו' משיגיע זמן תפלה והיינו מי שרגיל להתפלל בבית מדרשו ואינו רגיל לילך לב"ה דאיכא למיחש דלמא מטריד בגירסיה ויעבור זמן ק"ש ותפלה אבל מי שרגיל לילך לב"ה מות' ואם הוא מלמד לאחרים אפילו אם אינו רגיל לילך לב"ה מות' כיון שהשעה עוברת דזכות הרבים דבר גדול הוא ואם לא ילמדו עכשיו יתבטלו ולא יוכלו ללמוד [וע"ל סי' ק"ו]: Even to learn is forbidden once the time for prayer has arrived. And this is regarding one who normally prays in his house of study and does not normally go to synagogue, as there is reason to be concerned that he will become absorbed in his learning and the time of the Recitiation of Sh'ma and of prayer [i.e. the Amidah] will pass. But [for] one who normally goes to synagogue [to pray] - it is permitted. And if one is [in the middle of] teaching others, even if he does not normally go to the synagogue [to pray], it is permitted [to continue learning] since the time will pass, for [teaching Torah to others which is] a benefit to the people is a great matter, and if they do not learn now, they will sit idly and they will not be able to learn.
מותר להסתפר וליכנס למרחץ סמוך לשחרית שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי: It is permitted to get a hair cut and to enter the bathhouse close to the time of Shacharit since they (ie. the Sages) only decreed [to not do those things] close to the time of Mincha since it is common [for people to do those things in the afternoon].
בשעת הדחק כגון שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות ק"ש עד שיגיע זמנה [אם אפשר לו לקרות ק"ש על הדרך דהיינו שיתכוין בפסוק ראשון וכמו שנתבאר לעיל סי' נ"ח] [ב"י בשם הרשב"א] ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומד ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך ויסמוך גאולה לתפלה: In an extenuating circumstance, for example, if one needs to get up early for a journey, he may pray [the Amidah] at dawn, and wait to recite the Sh'ma until the proper time has arrived [if it is possible for one to recite the Sh'ma on the journey, that is, if one will be able to have proper concentration for the first verse , as was explained above in Siman 58.] (Beit Yosef in the name of the Rashb"a). And even though [by doing this] one is not adjoining [the blessing of] redemption [that immediately precedes the Amidah] to the [Amidah] prayer it is still better to pray in one's house while standing (ie. with proper concentration) than praying at its proper time while going [on the road] and [being able to] adjoin redemption to the prayer.