אין אומרים תחנה בי"ד וט"ו שבאדר ראשון ודין תענית והספד בהן ובו סעיף אחד:
יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלין על פניהם ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה ואסורים בהספד ותענית אבל שאר דברים אין נוהגים בהם וי"א דאף בהספד ותענית מותרים: הגה והמנהג כסברא ראשונה. י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים (הג"מ בשם סמ"ק) וטוב לב משתה תמיד: The day of the 14th and the 15th of the First month of Adar [in a leap year] we do not fall upon our faces [recite tahanun] and we do not say (the Psalm) a song - Hashem will answer you on a day of suffering, and on them [the 14th and 15th of Adar I] it is forbidden to eulogize or fast. There are those who say that even eulogies and fasting is permitted. Rema: the practice is according to the first understanding. There are those who say that one is obligated to increase in joy and feasting on the 14th of Adar I however this is not the practice. Nonetheless one should increase slightly their joy and feasting in order to fulfill the words of those who are stringent 'But he that is of a merry heart hath a continual feast (Proverbs 15:15).'
Siman 697
1