דיני ברכת המגילה. ובו ד סעיפים
הקורא את המגילה מברך לפניה שלש ברכו' על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו: הגה וי"א אף ביום מברך שהחיינו [טור בשם ר"ת והרא"ש והמגיד] [וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואחד יכול לברך ושני קורא] [הגהות אשירי פ"ב] ולאחריה נוהגים לברך הרב את ריבנו וכו' אם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא: הגה ונהגו לומר בלילה אשר הניא אבל לא ביום [כל בו וב"י בשם א"ח] ואין לברך אחריה אלא בצבור: The reader of the megillah has to make 3 blessings: On reading the megillah, Sheasah Nisim, Shechianu; and on the day he doesn't repeat Shechianu. There are those who say you bless day and night and furthermore these are customs that all nations knew. One person can bless and another reads
אין לשוח בעוד שקורין אותה:
אע"פ שיצא כבר מברך להוציא את אחר י"ח:
מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבהכנ"ס וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לישב בתעני' כל כך יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום מפלג המנחה ולמעלה: הגה אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפי' התענית קשה עליו (תה"ד סי' ק"ט):