לומר נחם ועננו בתשעה באב. ובו ס"א:
בתשעה באב אומר בבונה ירושלים נחם ה' אלהינו את אבילי ציון וכו' ועננו בשומע תפלה ואם לא אמר לא זה ולא זה אין מחזירין אותו: הגה והמנהג פשוט שאין אומרים נחם רק בתפלת מנחה של תשעה באב לפי שאז הציתו אש במקדש ולכן מתפללים אז על נחמה (רוקח ואבודרהם) מי שאכל בט"ב יאמר נחם בברכת המזון (מהרי"ל): On Tisha Be-Av we say [during] the blessing of "Bo-neh Yerushalayim" {in the Amidah}: {Nachem} "Console My L-rd my G-d the mourners of Zion etc ..", and "Aneinu" during "Shomeya Tefilah", but if one did not say one nor the other, we do not make them go back. Rema Note: The simple custom is not to say Nachem except during the Minchah prayer on Tisha be-Av, for it was then {in the afternoon} that the fire took hold in the Mikdash, and therefore we pray at this time about the consolation (Rohach, Avudrahum). One who ate on Tisha be-Av, would say "Nachem" {instead of "Rachem"} in Grace after meals (Maharil).
Siman 557
1