דין אבילו' בחול המועד ובו כ סעיפים:
הקובר את מתו בתוך הרגל לא חל עליו אבילו' ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל למנות ז' ונוהג בהם אבילות ומונה שלשים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירות שלשים: 1. The Laws of Mourning on Chol Hamoed, 20 Seifim: One who buries a dead [relative] on a holiday does not have the obligations of mourning during the holiday. After the holiday, he observes shiva and mourns accordingly. He counts thirty days from the burial and observes the mourning practices for the remainder of the thirty days [that are after the holiday].
במקומות שעושין שני ימים טובים מונה השבעה מיום טוב שני האחרון אף ע"פ שאינו נוהג בו אבילות הואיל ומדבריהם הוא עולה לו מן המנין ומונה מאחריו ו' ימים בלבד: הגה אם יום שני של ראש השנה עולה למנין ז' עיין בי"ד סי' שצ"ט סי"ג בהגהות: 2. In places where they observe two days of Yom Tov, the shiva begins on the second day of the end of the festival, even if no mourning is observed then; because this day is only rabbinic, it counts towards the shiva, and one only counts six days following it. Rem"a: Regarding whether the second day of Rosh Hashanah counts towards the shiva, see glosses on Yoreh Deah 399:13.
הקובר את מתו ביו"ט שני של גליות שהוא יו"ט האחרון או ביו"ט שני של עצרת נוהג בו אבילות אם היה אותו היום יום מיתה וקבורה הואיל ויום טוב שני מדבריהם ואבילו' יום ראשון של תורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה אבל אם קברו אותו ביו"ט שני של ראש השנה אינו נוהג בו אבילו' ששניהם כיום ארוך: הגה ויש חולקים וס"ל דאין נוהג אבילות בשום י"ט שני וכן מנהג פשוט ואין לשנות (ר"ת והרא"ש): 3. One who buries his dead [relative] on the second day of yontif in the Diaspora that is the last day of the festival or the second day of Shavuot should observe mourning practices if that day is both the day of death and the day of burial. Because the second day of yontif is a rabbinic obligation and the first day of mourning is a Torah obligation, a rabbinic commandment can be superseded by a Torah commanded. However, if he was buried on the second day of Rosh Hashanah, we do not observe mourning practices because the two days are considered one long day. Rem"a: There are those who disagree and hold that one should not observe any mourning practices on the second day of yontif, and this is the widespread practice that should not be changed (Rabbeinu Hananel and the Rosh).
זה שאמרנו שהקובר מתו ברגל לא חלה עליו אבילו' הני מילי דברים של פרהסיא אבל דברים שבצנעה נוהג (מיהו מותר לישן עם אשתו בחדר וא"צ שמירה): 4. Regarding that which said that one who buries a dead [relative] on the holiday does not observe mourning practices, this is only referring to public practices. One does observe private practices. (However, it is permitted for the mourner to sleep in the same room as his wife, and no guard is needed [to ensure they do not have sex].)
אע"פ שאין אבילו' נוהג במועד אנינו' נוהג בו שאם מת לו מת בחול המועד אסור בדברים שאונן אסור בהם ואם מת ביום טוב ואינו רוצה לקברו בו ביום אין עליו דין אנינו' אלא אם כן צריך להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה אז חל עליו דין אנינות משעה שמחשיך אבל אם מת בי"ט שני והוא רוצה לקברו בו ביום או ביום טוב ראשון ורוצה לקברו ע"י עכו"ם חל עליו אנינו': 5. Even though there is no mourning on a holiday, there is aninut [the first stage of mourning, prior to burial]. If somebody experiences a death on Chol Hamoed, the prohibitions applicable to aninut apply. If the person dies on Yom Tov and he does not wish to bury him that day, aninut is not applicable unless he goes to the edge of the techum to attend to the needs of burial immediately after the holiday, in which case aninut is applicable when it gets dark. However, if the death happens on the second day of Yom Tov and he wishes to bury him that day, or if it happens on the first day of Yom Tov and he wishes to bury him using non-Jewish labor, aninut applies.
אף ע"פ שאין אבילו' ברגל אם מת לו מת ברגל מתעסקים בו ברגל לנחמו ולאחר הרגל כשיכלו שבעה למיתת המת אע"פ שעדיין לא כלה האבילו' מלאכתו נעשית ע"י אחרים בבתיהם ועבדיו עושים לו בצנעא בתוך ביתו ואין צריכים לנחמו אחר הרגל מנין הימים שנחמוהו ברגל: 6. Even though there is no mourning during the holiday, if somebody experiences a death on the holiday, we occupy ourselves with comforting him on the holiday. After the holiday, once seven days have passed since the dead, even though the mourning period has not finished, his work can be performed by others in their house and his servants can work in the privacy of his home. It is not necessary to comfort him the number of days that he was comforted on the holiday.
מת לו מת קודם הרגל ונהג אבילו' אפי' שעה א' לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה וימי הרגל עולים למנין שלשים הרי ז' לפני הרגל והרגל ומשלים עליהם עד שלשים ודוקא שנהג אבילו' באותו שעה אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילו' או שהיה סמוך לחשכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבילו' ודינו כדין קובר מתו ברגל: 7. If the death occurred before the holiday and he observed mourning for even one hour before the holiday, shiva is no longer applicable and the days of the holiday count towards the thirty day [mourning period]. Thus, we consider there to be seven days before the holiday, we add the days of the holiday, and we add days after the holiday to complete the thirty day period. This is only applicable when one observed mourning in that hour. However, if one unintentionally or intentionally did not observe mourning practices, or it was close to nightfall and he was unable to observe, the holiday does not atrapalliate the need for mourning and the laws are the same as if the burial happened on the holiday.
אם נהג שבעה ופגע בו הרגל מבטל ממנו גזיר' שלשים אפי' חל יום שבעה בערב הרגל מותר לספר ולכבס בערב הרגל: הגה וה"ה הרחיצה לדידן דנוהגין איסור רחיצה כל שלשים ומותר לרחוץ סמוך לערב ואין צריך להמתין עד הלילה (הגהות מיימוני ומרדכי והגהות אשירי) ואין צריך לו' אם חל יום ח' להיו' בשבת ערב הרגל שמותר לספר בערב שבת ואם לא גילח בערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל שהרי כבר נתבטל ממנו גזיר' שלשים אבל בתוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל ואם חל יום שבעה שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד כיון שלא היה אפשר לו לגלח קודם: 8. If he observed seven days of shiva and then the holiday commenced, the thirty-day mourning period (shloshim) is nullified. Even if the seventh day of mourning is on the day before the holiday, he is permitted to get haircuts and do laundry on the day before the holiday. Rem"a: This is also the case for bathing for us who forbid bathing during shloshim; it is permitted to bathe close to the onset of the holiday and it is unnecessary to wait until night (Hagahot Maimoni, Mordechi, and Hagahot Ashiri). It is unnecessary to say that if the eighth day of mourning falls on Shabbat that is the day before the holiday, that is permitted to get haircuts on Friday. If he did not shave before the holiday, he is permitted to shave after the holiday, because shloshim has been nullified. However, he may not shave during the holiday, because it was possible for him to have shaved before the holiday. If the seventh day of mourning falls on Shabbat that is the day before the holiday, it is permissible for him to shave on hol hamoed because it was not possible for him to shave prior [to the holiday].
הא דרגל מבטל גזיר' שלשים בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חבריו אפילו פגע בו הרגל לאחר שלשים יום אינו מבטל: 9. Regarding the holiday nullifying the shloshim period, this is only applicable to dead people that are not parents, for which it is forbidden to get a haircut until his friends scorn him. Even if the holiday occurs after the shloshim period, this practice is not nullified.
ואם חל א' מימי האבילו' חוץ מהשביעי בערב הרגל מותר לכבס ולא ילבשנו עד הלילה וטוב ליזהר מלכבס עד אחר חצות כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס אבל לרחוץ אסור עד הלילה ויש מתירין לרחוץ אחר תפלת המנחה סמוך לחשיכה: הגה ולדידן דנוהגים איסור רחיצה כל ל' אסור לרחוץ דהא הרגל לא בטל ממנו רק גזירת שבעה וה"ה לענין כבוס במקום דנוהגין איסור כבוס כל שלשים: 10. If a day of mourning that is not the seventh falls on the day before a holiday, it is permitted to do laundry, but he should not wear the clean clothes until night. It is good to be careful to do laundry after noon so that it is clear that he is doing laundry for the holiday. Bathing is forbidden until night. There those who permit bathing after the afternoon prayers, close to nightfall. Rem"a: For us, who forbid bathing the whole thirty-day period, it is forbidden to bathe [before the holiday], because the holiday nullified only the shiva [and not the shloshim]. The same is true for laundry in a place where the custom is to forbid laundry during shloshim.
ראש השנה ויום הכפורים חשיבי כרגלים לבטל האבילות: 11. Rosh Hashana and Yom Kipur are treated like festivals with respect to nullifying mourning.
נהג שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כשבעה ושמונה ימי הפסח הרי חמשה עשר ומשלים עליהם (עוד) ט"ו: 12. If one practiced mourning for one hour before Passover, that hour counts as seven days. Together with the eight days of Passover, this is considered fifteen days. He adds another fifteen days [after Passover to complete the shloshim].
שעה אחת לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת כיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל ז' חשיב כז' הרי י"ד ומשלים עליהם (עוד) י"ו ויום שני של עצרת עולה למנין הי"ו: 13. If one practiced mourning for one hour before Shavuot, that hour counts as seven days. Because if one did not sacrifice the Shavuot offerings on Shavuot, he can make it up for seven days, Shavuot counts as seven. Together, this is fourteen days. He adds another sixteen days [after Shavuot to complete the shloshim]. The second day of Shavuot counts towards the sixteen.
שעה אחת לפני ראש השנה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ראש השנה וגזרת שלשים מבטל ממנו יום הכפורים ומגלח בערב יום הכפורים והוא הדין לקובר מתו בשלשה בתשרי שמגלח בערב יום הכפורים: 14. If one practiced mourning for one hour before Rosh Hashanah, the requirement for shiva is nullified because of Rosh Hashanah. Shloshim will be nullified by the onset of Yom Kippur. And he can shave on the eve of Yom Kippur. Similarly, if the burial was on the 3rd of Tishrei (so the 9th is the end of the Shiva), he can shave on the eve of Yom Kippur (which will nullify the Shloshim).
שעה אחת לפני יום הכפורים בטלה ממנו גזירת שבעה מפני יום הכפורים וגזיר' שלשים מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג: 15. If one practiced mourning for one hour before Yom Kippur, the requirement for shiva is nullified because of Yom Kippur. Shloshim will be nullified by the onset of Sukkot. He can shave the day before sukkot.
שעה אחת לפני החג והחג הרי י"ד ושמיני עצרת שבעה הרי כ"א יום ויום שני של שמיני עצרת הרי כ"ב ומשלים עליהם ח': 16. If one practiced mourning for one hour before Sukkot, [the requirement for shiva is nullified because of Sukkot]. Together with the seven days of Sukkot, this is considered fourteen days. Shmini Atzeret is counted as seven days, which brings the total to twenty one days. Adding the second day of Shimi Atzeret brings the total to twenty two days. He adds eight more days [after the holiday to bring the total to thirty].
שמע שמועה קרובה בשבת או ברגל ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה דינו כדין שמע שמועה רחוקה אחר השבת והרגל אלא שבשבת וברגל נוהג דברים שבצנעה: 17. If one heard news of a relative's recent death on Shabbat or holiday, and by the end of the Shabbat or holiday it became distant news, the laws are the same as if one heard news of a non-recent death after the Shabbat or holiday. However, on Shabbat and yontif he should practice mourning practices privately.
שמע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג בהם אפי' דברים שבצנעה אלא למוצאי שבת או הרגל נוהג שעה אחת ודיו: 18. If one heard distant news of a death on Shabbat or yontif, he doesn't even observe private mourning practices. After Shabbat or yontif, he practices one hour of mourning, and this is sufficient.
שמע שמועה קרובה בשבת שבת עולה ליום אחד ולמחר קורע והוי ליה יום ששי שביעי לאבילות: 19. If one hears recent news of a relative's death on Shabbat, Shabbat counts as the first day. The following day he tears, and Friday will be the seventh day of mourning.
אם עשרה ימים אחר החג שמע שמת לו מת בערב החג אע"פ שאם נמנה שעה אחת לפני החג שבעה ושבעת ימי החג ויום שמיני עצרת כ"א ועשרה ימים אחרים הרי ל"א אין לזה דין שמועה רחוקה אלא דין שמועה קרובה שאין הרגל עולה למי שלא נהג אבילות קודם לו כלל וכל שכן למי שלא היה יודע שמת לו מת: 20. If ten days after Sukkot, he finds out that somebody died the day before Sukkot, even though if we were to count the hour before the holiday as seven, the seven days of Sukkot and Shimi Atzeret, together twenty one days, and the ten days afterwards, we would have thirty days, this is treated not as distant news but as recent news. The holiday does not count for one who did not practice any mourning prior to it; how much more so somebody who didn't even know about the death.