דין מת ביום טוב ובו יב סעיפים:
מת המוטל לקברו אם הוא בי"ט א' (לא יתעסקו בו ישראל ואפי' יסריח ואי אפשר בעממין אבל) יתעסקו בו עממין אפי' מת בו ביום (וע"ל סי' ד"ש) ואפי' יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולהחם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר ע"י ישראל: הגה וטוב ליזהר לטהרו ע"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה (תה"ד סימן פ"ב): 1. The laws of death on a holiday, 12 Seifim: If a dead body is waiting to be buried on the first day of a holiday (a Jew should not busy himself with it, even if it will smell and it is possible to use non-Jews, but) non-Jews can busy themselves with it, even if he died that day (and see above chapter 304), and even if they can wait until the next day when it will smell. This is all referring to making the (grave), the coffin, and the shrouds. However, dressing him, heating water to purify him, and taking it out to put it in the grave is permitted even for a Jew. Rem"a: And it is best to be careful to purify him over a straw, leather, or wood, and not over sheets, lest one come to [transgress the prohibition of] wringing (Trumat Hadeshen chapter 82).
מת בי"ט ראשון אסור להלינו עד יו"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל: If somebody dies on the first day of a holiday, it is forbidden to let him rest until the second day so that Jews can deal with him.
בשבת וביום הכיפורים לא יתעסקו בו כלל אפי' ע"י עממין אפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו בכוך (פי' בחפירה) העשויה מאתמול: 3. On Shabbat and Yom Kippur, not even non-Jews can deal with him, even by carrying him out by handing and putting him in a kuf (meaning, a plot) that was made the previous day.
בי"ט שני יתעסקו בו ישראל אפי' ביום שני של ראש השנה ואפי' לא אשתהי אפילו לחתוך לו הדס מהמחובר ולעשות לו תכריכין וארון ולחצוב לו קבר ולחמם לו מים לטהרו ולגזוז לו שערו ואם אין באותו העיר מקום קברות לישראל מוליכין אותו לעיר אחרת שיש בה שכונת קברות אפי' חוץ לתחום ומשכירין לו ספינה להוליכו ממקום למקום דיום טוב שני לגבי מת כחול שוויה רבנן ואפילו אפשר בעממין יתעסקו בו ישראל: הגה אבל באשכנז ובמדינות אלו אין נוהגים כן אלא כל היכא דאפשר בעממין עושין הקבר והארון ותכריכין ע"י עממין ושאר הדברים עושים ישראלים כמו ביו"ט ראשון אבל אם לא אפשר בעממין מותר לעשות הכל ע"י ישראלים (מרדכי הל' אבל ותה"ד סי' פ"ב) חוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שאין בונין אותה בי"ט: הגה אבל מותר לכסותו בעפר כדרכו בחול (ב"י) ודלא כיש מחמירין כן נ"ל בד"א כשרוצים לקברו בו ביום אבל אם אין רוצים לקברו בו ביום אין עושין לו שום דבר איסור מלאכה אפי' ע"י עכו"ם אבל טלטול מותר: (ודין קריאת שמע ותפילה אם מת לו מת בי"ט ראשון או בשני ע"ל סי' ע"א סעיף ב' ולקמן סי' תקמ"ח בסעיף ה'): On the second day of a holiday, even Rosh Hashana, Jews may deal with the corpse, even if it has not been sitting around. They may even cut myrtle from the ground, make him shrouds and a coffin, dig out a plot, heat water for purification, or cut his hair. If the city has no Jewish cemetery, we take him to another city that has Jewish plots, even outside of the techum. We rent a boat to take him from place to place. This is all because the second day of a holiday is Rabbinically equal to a weekday when it comes to death. Even if non-Jews can deal with him, Jews do. Rem"a: In Ashkenaz and these countries, we do not do this. Rather, inasmuch as non-Jews can make the grave, coffin, and shrouds, we have them do this. Everything else is done by Jews, as on the first day of the holiday. However, if it is not possible to have non-Jews do it, Jews are allowed to do everything (Mordechai, Laws of Mourning and Trumat Hadeshen chapter 82). [The list of allowed labors] does not include the dome that is made over the grave, which we do not build on a holiday. Rem"a: However, it is permitted to cover him with dirt as is done on a weekday (Beit Yosef), and we do not follow those who are stringent in this matter. This is restricted to cases where we want to bury him that day. However, if we do not want to bury him that day, we do not perform any prohibited labor for him, even using a non-Jew, but carrying is permitted. (the laws of saying the Shma and praying when one's immediate relative has died on the first or second day of a holiday can be found above in chapter 71 paragraph 2 and below in chapter 548 paragraph 5]].)
החופר קבר למת בי"ט שני מותר לו ליטול שכר: One who digs a grave on the second day of a holiday is permitted to receive payment.
מותר ללוות המת ביו"ט ראשון תוך התחום ובי"ט שני אפילו חוץ לתחום וחוזרין למקומם בו ביום וכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליכו עמהם חוץ לתחום: 6. It is permitted to accompany a corpse on the first day of a holiday within the techum. On the second day of the holiday, it is allowed even outside of the techum. We then return that day. It is also permitted to bring back the digging tools that were brought outside of the techum.
המלוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו בי"ט שני ואפילו האבלים אבל הקוברים שצריכים לקברו אם אי אפשר מתירים להם בי"ט שני לרכוב על גבי בהמה: 7. Those who accompany the dead are forbidden to ride on an animal, even on the second day of a holiday. this applies even to the mourners and the ones who bury. If this is impossible, we permit them to ride on an animal on the second day of a holiday.
אם נודע לבני עיר אחת שישראל מת רחוק משם ד' או חמשה ימים ולא ניתן לקבורה אע"פ שלא יוכלו להגיע לו עד לאחר המועד מותר לצאת לדרך בי"ט שני כדי למהר קבורתו: הגה ומותר להביא מת בי"ט שני מחוץ לתחום לתוך העיר לקברו בקברות ישראל אף ע"פ שהיה אפשר לקברו במקומו: (ב"י בשם תשובת רשב"א): 8. If the residents of one city find out that a Jew died four or five days away and cannot be buried, they are permitted to set out on the second day of the holiday to bury him quickly, even if they will not get there until after the holiday. Rem"a: It is permitted to bring a dead person on the second day of a holiday from outside of the techum to the city in order to bury him in a Jewish cemetery, even if it is possible to bury him where he is (Beit Yosef in the name of the responsa of the Rashb"a).
תינוק שמת בתוך שלשים אם גמרו שערו וצפרניו הוא בחזקת בן קיימא ודינו כמת גדול אע"פ שאין אנו יודעים אם כלו לו חדשיו דרוב נשים יולדות ולד קיימא: 9. If an infant died in its first thirty days and it had grown hair and nails, it is considered a child that will endure. It is treated like an dead adult, even if we do not know if it was brought fully to term, because most women give birth to children that will endure.
נפלים שנהגו להסיר ערלתן בצרור אבן או בקנה אסור אפילו ביום טוב שני של גליות: הגה ואסור לקברו ביום טוב אלא מניחו עד למחר: (ב"י) 10. Those who have the practice to remove fetuses' foreskin with a rock or reed are prohibited from doing so even on the second day of a holiday. Rem"a: It is prohibited to bury it that day. Rather, we wait until tomorrow (Beit Yosef).
אין קורעין על המת אפי' בי"ט שני אפילו קרוביו: We do not tear for the dead, even on the second day of a holiday. This applies even to immediate relatives.
כשמת בליל י"ט שני משכימין וקוברין אותו קודם תפלה כשמת ביום קוברים אותו אחר אכילה: הגה דין צדוק הדין ביום טוב עיין בי"ד סימן ת"א סעיף ו' : 12. When somebody dies on the second night of a holiday, we wake up early and bury him before prayers. When somebody dies during the day, we bury him after eating. Rem"a: The laws of Tziduk Hadin on a holiday are found in Yoreah Deah chapter 401 paragraph 6.