דין חמצו של עכו"ם שהופקד אצל ישראל. ובו ד"ס:
[] עכו"ם שהפקיד חמצו אצל ישראל אם הוא חייב באחריותו מגניבה ואבידה בין שהוא בביתו בין שהוא בכל מקום ברשותו חייב לבערו: הגה ואפי' חזר והפקידו ביד עכו"ם אחר (הגהות אלפסי פ"ק דפסחים) וי"א שאפילו אינו עליו אלא שומר חנם שחייב בפשיעה חייב לבערו ואפי' אם אינו חייב באחריותו בדין אלא שיודע שהעכו"ם אלם ויכפהו לשלם אם יאבד חייב לבערו ויש חולקים:
ואם אינו חייב באחריותו אינו חייב לבערו אפי' אם כבוש תחת ידו כגון שהוא גר תושב ושרוי עמו בחצר וצריך לעשות לפניו מחיצה גבוה י' טפחים כדי שלא ישכח ויאכלנו: הגה ועכו"ם שהניח חמץ בבית ישראל בלא רשותו כופה עליו כלי (ריב"ש סי' ת"א) (ודוקא בי"ט אבל אם הוא קודם י"ט צריך לעשות מחיצה) (ע"ל סי' תמ"ו סעיף א'):
עכו"ם שנכנס לבית ישראל וחמצו בידו אינו זקוק להוציאו אע"פ שהישראל רואה חמץ של עכו"ם אין בכך כלום אבל אסור להעלותו עמו על השלחן ואפי' בהפסק מפה:
ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חבירו או אצל העכו"ם אף על פי שקבל עליו הנפקד אחריות עובר עליו אף המפקיד: