דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח. ובו ד' סעיפים:
ט' ציבורין של מצה וא' של חמץ ובא עכבר ונטל ולא ידענו אם נטל חמץ או אם נטל מצה ונכנס לבית בדוק צריך לחזור ולבדקו (מיהו אם הככר קטן שיכול העכבר לאכול תלינן להקל שאכלו וא"צ לבדוק (טור) שכל הקבוע כמחצה על מחצה ואם פירש הככר ממקום קביעתו ונטלו העכבר משם א"צ לחזור ולבדוק דכל דפריש מרובא פריש: Nine piles of matza, and one of chametz, and a mouse comes and takes [from the piles] and we do not know if the mouse took chametz or matza, and the mouse entered a checked house - you must return and check it (however, if the food is small enough that the mouse could have eaten it - we can rely on a leniency that the mouse did eat it, and you do not need to check) (Tur), as every established place is like a half of a half [i.e. each established location is treated as its own majority]. If the food was separated from its established place, and the mouse took it from there - you do not need to return and check it, as anything separated [is considered to be] separated from the majority.
ב' צבורין א' של חמץ וא' של מצה ושני בתים א' בדוק ואחד שאינו בדוק ובאו שני עכברים זה נטל חמץ וזה נטל מצה ואין ידוע לאיזה בית נכנס זה שנטל החמץ וכן ב' בתים בדוקים וצבור א' של חמץ ובא עכבר ונטל ואין ידוע לאיזה בית נכנס או שידע שנכנס לא' מהם ונכנס אחריו ובדק ולא מצא כלום או שבדק קצת מהבית ומצא ככר אינו צריך לחזור ולבדוק (כך הם דברי הרמב"ם אבל מסקנת הפוסקים אינו כן):
הניח ט' ככרות חמץ ומצא י' צריך לבדוק אחר כל הט' וכן אם הניח י' ומצא ט' צריך לבדוק אחר כל הי' שאנו אומרים מה שהניח נטל ואלו אחרים הם ויש אומרים דהני מילי בקשורים יחד אבל אם אינם קשורי' יחד אין צריך לבדוק אלא אחר האחד:
הניח חמץ בזויות זו ומצאו בזויות אחרת צריך לחזור ולבדוק: