סדר התפלה והלל בר"ח ובו ז סעיפים:
ערבית שחרית ומנחה מתפללים י"ח ברכות ואומר יעלה ויבא ברצה ואם לא אמרו בערבי' אין מחזירין אותו (ובאיזה מקום שזוכר שאינו חוזר ע"ל סי' רצ"ד סעיף ד' וה') בין שר"ח יום אחד בין שהוא שני ימים מפני שאין מקדשין את החודש בלילה אבל לא אמרו שחרית ) ומנחה מחזירין אותו ואם נזכר קודם שהתחיל מודים אומר במקו' שנזכר ואם לא נזכר עד אחר שהתחיל מודי' אם נזכר קודם שהשלי' תפלתו חוזר לרצה ואם לא נזכר עד שהשלי' תפלתו חוזר לראש ואם הוא רגיל לו' תחנוני' אחר תפלתו ונזכר אחר שהשלי' תפלתו קודם שיעקור רגליו חוזר לרצה: הגה (ואם הוא ספק אם הזכיר או לאו אין צריך לחזור כל בו הלכות תפלה) וש"ץ ששכח מלהזכיר בשחרית ע"ל סי' קכ"ו: Arvit, Shacharit, and Mincha, one prays 18 blessings and says, "Ya'aleh v'yavo." And if one did not say it in Arvit, we don't make him go back, and at the place that he remembers and doesn't go back, see Siman 294, Seif 4 and 5, regardless if Rosh Hodesh is one or two days, because we don't sanctify the month at night. But if one did not say it in Shacharit or Mincha, we make him go back. And if it is remembered before he begins "Modim", he says it in the place that it is remembered. And if it wasn't remembered until after he began "Modim", if it is remembered before he completed his prayer, he returns to "R'tze." And if it is not remembered until he has completed his prayer, he returns to the beginning. And if he is accustomed to say supplications after his prayer and he remembers after he completed his prayer before he uprooted his feet, he returns to "R'tze." Gloss: And if its doubtful if he mentioned it or not, he does not have to go back (Kol Bo in Hilchot Tefilah). And the prayer leader that forgot from mentioning it in Shacharit, see Siman 126.
וקורים הלל בדילוג בין יחיד בין צבור וי"א שהצבור מברכין עליו בתחלה לקרא את ההלל (ואם בירך לגמור א"צ לחזור) (מרדכי פ' במה מדליקין ושבולי לקט) ולבסוף יהללוך והיחיד אין מברך עליו ויש אומרי' שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחילה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגי' בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותי': הגה ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו (טור בשם הרא"ש ור"ת) וכן נוהגין במדינות אלו ומכל מקום יזהר אדם לקרות בצבור כדי לברך עליו עם הצבור וי"א דכשיחיד קורא אומר לשנים שיאמרו עמו ראשי פרקים דאז הוי כרבים (מרדכי פ' במה מדליקין ואגור בשם שוחר טוב) ונהגו כן בהודו ולא באנא: And we recite Hallel in skips, either as individually or publicly. And there are those who say that the public bless over it in the beginning to recite Hallel, and if he blessed to complete, he does not need to go back (Mordechai Chapter "With what do we kindle and Stalks of Wheat"); and at the end, "Y'hallelu'cha." And an individual does not bless over it. And there are those who say that even the public does not bless over it, not at the beginning nor at the beginning, and this is the position of the Rambam, and we are accustomed with all the kingdoms of the Land of Israel and its surrounding areas. Gloss: And there are those who say that also an individual blesses over it (Tur in the name of the Rosh and Rabbeinu Tam). And we are accustomed to do this in these countries. And in any case one should be careful to recite publically in order to bless on it with the public. And there are those who say that when a person recites individually, and two that say it with him the beginning of the chapters that this is like [when] many [recite] (Mordechai Chapter "With what do we kindle and accumulations" in the name of Shocher Tov). And they are accustomed to this in "Hodu" and not in "Ana."
בענין הפסוקי' שכופלין בו וכן בפסוקי' ששליח צבור אומר והקהל עוני' אחריו כל מקום לפי מנהגו: Regarding the subject of verses that are doubled, and also the verses that the prayer leader says and the community answers after him, each place [should do] according to their custom.
לענין הפסק' אפי' באמצע שואל בשלו' אדם שהוא צריך לנהוג בו כבוד ומשיב שלום לכל אדם אבל בענין אחר לא יפסיק: הגה ודוקא בר"ח ופסח בימים שאין גומרים הלל אבל כשגומרים אותו לענין הפסקה דינו כמו בק"ש וע"ל סי' תפ"ח סעיף א': Regarding the subject of stopping, even in the middle, one greets a person with "Shalom" and he needs to treat them with honor and respond "shalom" to everyone, but regarding after he should not stop. And specifically with Rosh Hodesh and Passover on days that we does not complete Hallel, but when we complete it, regarding the subject of stopping, it's law is like the recitation of the Shema. See Siman 488, Seif 1.
אם הפסיק בו ושהה אפי' שהה כדי לגמור כולו א"צ לחזור לראש: If he stopped and waited, even if he waited the length of time it would take to finish all of it, he does not have to go back to the beginning.
הקורא הלל למפרע לא יצא: (טעה יחזור למקום שטעה בו) (רבינו ירוחם): The one who recites Hallel out of order, he did not fulfill [his obligation]. If he made a mistake, he should go back to the place he made a mistake (Rabbi Yerucham).
מצות קריאת הלל מעומד: The mitzvah of reciting Hallel is [done] standing.