1
מי שישן בדרך וחשכה לו קונה אלפים אמה לכל רוח. ובו סעיף אחד:
מי שישן בדדך וחשכה לו קנה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח ודוקא באדם משום דהואיל ואם היה נעור היה קונה ישן נמי קונה אבל חפצי הפקר אינם קונים שביתה והם כרגלי הזוכה בהם תחלה שיכול להוליכן למקום שילך הוא אבל חפצי העכו"ם קונין שביתה במקומן אף על פי שבעליהן לאו בני שביתה נינהו גזירה חפצי עכו"ם אטו חפצי ישראל ואם הוציאן עכו"ם חוץ לתחומן והביאן לעיר יכולים לטלטל בכולה שכולה כארבע אמות ובלבד שתהא מוקפת לדירה וסתם עיירות מוקפות לדירה שבונים בתים תחלה ואח"כ מקיפים אותם אבל סתם מבצרים אינם מוקפים לדירה: הגה ולכן יש ליזהר ישראל שהשאיל כליו לעכו"ם והחזירן בשבת שלא לטלטלן חוץ מארבע אמות אם אין העיר מוקף מחיצה שהרי הכלים קנו שביתה אצל העכו"ם: (א"ז)