דין ק"ש על מטתו. ובו ב סעיפים:
קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו': הגה ויקרא ק"ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (כל בו רוקח ורבינו ירוחם נ"ב ח"ב) ועיין לעיל סי' ס"ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו (הגהות מיי' פ"ז) ואין מברכין על ק"ש של ערבית (הגהות מיי' פ"ז וב"י בשם תוס' פ' כל הבשר) ואומר יושב בסתר עליון ואומר ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה ואומר ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה ברוך ה' בשכבנו ברוך ה' בקומנו ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן וכו' ה' שומרך וכו' מעתה ועד עולם בידך אפקיד רוחי וכו' יברכך ה' וכו' עד וישם לך שלום ואומ' השכיבנו עד סמוך לחתימה:
כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו: