לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול לברך ומי ששכח ולא בירך. ובו ו סעיפים:
מי שאוכל במקום אחד צריך לברך קודם שיעקר ממקומו (הגה ועיין לעיל סי' קע"ח) ואם יצא ממקומו ולא בירך אם היה במזיד יחזור למקומו ויברך ואם בירך במקו' שנזכר יצא: הגה ודוקא לדעת הרמב"ם אבל לדעת הרא"ש דס"ל דאף בשוגג יחזור למקומו לכתחלה במזיד אף בדיעבד לא יצא [טור] ואם היה בשוגג להרמב"ם יברך במקום שנזכר ולהר"ר יונה והרא"ש גם הוא יחזור למקומו ויברך:
במה דברים אמורים כשאין לו פת עוד אבל אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך רק שלא יהא רעב מאכיל' ראשונ':
י"א שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם וי"א דחמשת מיני דגן דוקא [ועיין לעיל סי' קע"ח סעיף ה']:
אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה:
עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה ומשעה שהתחיל להיות רעב אע"פ שלא נתעכל עדיין לגמרי כנתעכל לגמרי דיינינן ליה וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאות' פירות יברך אם אינו יודע לשער אם נתעכלו: Until when can one bless? Until the meal is digested in one's stomach. And how much is that measurement? The entirety of the time that one is not hungry on account of that eating. And from the time that one begins being hungry, even though the food hasn't been fully digested, we consider it to be as if it is fully digested. And, similarly, for the matter of eating fruits or drinking wine - if one is neither hungry nor thirsty, and they desire those fruits, they should bless [upon those fruits] if they do not know how much is left for their digesting.
שיעור אכיל' לברך עליה ברכ' המזון בכזית: