דין מי שאין לו מים והמאכיל לאחרים. ובו ב"ס:
אם אין מים מצויים לפניו ברחוק יותר מד' מילין ולאחריו מיל יטול ידיו במפה ואוכל פת או דבר שטיבולו במשקה: (או אוכל ע"י כף):
המאכיל לאחרים אינו צריך נטילת ידים והאוכל צריך נטילת ידים אף על פי שאחד נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל והוא הדין לאוכל במגרפה (פי' כלי שיש לו שינים פירו"ק בלע"ז) שצריך נטילת ידים: ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפני עור לא תתן מכשול: (הר"י ס"פ אלו דברים): One who feeds others does not need to wash their hands; but the one eating does need to wash their hands, even though the [other] is putting it into his mouth and he is not touching the food. And the law is the same for one eating with a magrefah (the meaning of which is an instrument with prongs, a fork in the vernacular), that they need to wash their hands. And it is forbidden to feed someone who does not wash their hands, on account of, "you shall not place a stumbling block before the blind." (Rabbenu Yonah at the end of the chapter [entitled] Elu HaDevarim)