איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה. ובו טו סעיפים:
מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים: Which water is kosher or not for washing your hands with: Water that has had it's appearance changed doesn't work to wash your hands with, whether from itself or from something that fell into it or from it's location.
עשה במים מלאכ' או ששרה בהם פתו אפי' נתכוין לשרות בכלי זה ונפל לשני פסולים ואם צינן יין במים פסולים ואם הדיח בהם כלים פסולים ואם היו כלים מודחים או חדשים כשרים. ואם הטביל בהם הנחתום הגלוסקין [פי' ככרות לחם] פסולי' אבל אם טבל ידיו במים וטח פני הגלוסקין או שחפן מהם בחפניו המים הנשארים לא נעשה בהם מלאכה לפיכך כשרים אם לא נשתנו מראיהן [וה"ה מים שהנחתום מדיח ידיו בהם מן הבצק הדבוק בידיו בשם ר' ירוחם]: If you did work with the water or soaked bread in it (even if you intended to soak your bread in one vessel of water and it fell into a second), that water is pusul for washing. If you cool wine in water, the water is pusul. If you wash vessels with water, that water is pusul (unless the vessels were already washed or new). If you dunk bread loaves into water, that water is pusul. But if you dunk your hands into water and smear it on the surface of bread or cup a handful of water and put that on, the water that is left in the jug hasn't "done work" and is kosher still as long as it's appearance hasn't changed. Rama: So too water that the baker rinsed his hands in to get off dough stuck to them.
מים שלפני הנפח אעפ"י שלא נשתנו מראיהן פסולים מפני שבידוע שנעשה בהם מלאכה דהיינו שכיבה בהם הברזל ושלפני הספר אם נשתנו מראיהם פסולים ואם לאו כשרים: Water that is in front of a blacksmith is pusul even if it hasn't changed in appearance, because it's known that he does work with it (that is, he cools metal with it). Water in front of a barber is pusul if it's appearance changed but kosher if it has not.
מים ששתו מהם התרנגולים או שלקק (פי' שתיית הכלב נקרא לקיקה) מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין אלא בין באלו בין בכל שאר בהמה חיה ועוף יש להכשיר: If chickens drank from water or dogs lapped from it, some say that water is pusul, but they don't seem to be correct. Rather whether from these animals or others, the water is kosher.
אין המלאכה פוסלת אלא במי' שאובים בין שהם בכלים בין שהם בקרקע אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים: Water only becomes pusul when it has been drawn (whether it is currently in a vessel or the ground), but water in a mikvah or a spring doesn't become pusul as long as it is still connected (to the original body of water).
חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת [פי' כל שכריסו של תינוק נכוה הימנו] בהם: You can wash your hands with water that was heated with fire even if it is so hot you would retract your hand if you touched it [that is, hot enough that a baby would be burnt by it].
חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא ואם המשיך אותן בארץ דרך חריץ חוץ למקומן והפסיקן מהמעין הנובע [חם] אם יש בהם שיעור מקוה מטבילין בהם הידים ואם אין בהם שיעור מקוה לא ואם חריץ זה מימיו מחוברים למי המעין הנובע חם לרש"י והרשב"א אין מטבילין בו את הידים ולהר"ר יונה מטבילין בו את הידים:
טעם פיסול חמי טבריה לנטילה מפני שהם מרים ואינם ראוים לשתיית הכלב אבל אם ימצאו מים חמין נובעין שהם ראוים לשתיית הכלב נוטלין מהם לידים:
מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידים אע"פ שכשרים למי מקוה לטבילה ואם הם עכורים מחמת טיט שנתערב בהם אם הכלב יכול לשתות מהם כשרים בין לנטילת ידים בין למקוה ואם אינו יכול לשתות מהם פסולים לשניהם:
נוטלים ידים בכל דבר שתחלתו מן המים כגון יבחושים (פי' תולעים) אדומים או שומן דג (ונראה דוקא אם רסקן דלא עדיף משלג וכו'):
מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או לאו או שיש לו ספק אם יש בהם כשיעור אם לאו או אם הם טמאים או טהורים או ספק אם נטל ידיו או לאו טהור [וכל ספק טהרה בידים טהור] [טור] ויש מי שאומר שעם כל זאת אם יש לו מים אחרים יטול ידיו ויוציא עצמו מן הספק: הגה מי שלא נטל ידיו ונגע במים לא נפסלו אותן מים לנטילה ולא מקרי מים טמאים אבל אסור לרחוץ ידיו ממים שנטל בהם חבירו כבר: [תרומת הדשן סי' רנ"ט]:
השלג והברד והכפור והגליד (פי' המים הנקפי' מרוב הקור) והמלח אם ריסקן עד שיעשו מים נוטלין מהם וטובלין בהם אם יש בהם כשיעור (עיין בי"ד סי' ר"א ס"ל) יש מי שאומר שאין נטילת מים ראשונים אלא במים בלבד וי"א שהיין כשר לנטילת ידים בין נתן לתוכו מים בין לא נתן לתוכו מים אלא שאסור לעשות כן לכתחלה כדי שלא יהא כמזלזל בדבר חשוב שנשתנו לעילוי (פירוש לשבח) עד שקובע ברכה לעצמו (וי"א דוקא יין לבן אבל אדום לא) (מרדכי פרק אלו דברים) ויש מי שאומר שכל מי פירות ראוים לנטילת ידים בשעת הדחק: [וכ"ש דמותר ליטול ידים בשעת הדחק בשכר או במי דבש המבושלין דעיקרן מים] (הגהות אשר"י):
צריך שיהא במים רביעית והני מילי לאחד אבל לב' שבאו ליטול כאחד האחרון א"צ ואפילו בזה אחר זה ובלבד שלא יפסיק הקילוח כיצד היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ואחר יוצק על ידיו ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון וקילוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שניהם טהורות אע"פ שפיחת שיעור הרביעית כשהם מגיעים לידיו של שני ידיו טהורות מפני שהם באים משיורי טהרה ויש מתירים אפי' כשנוטלים זה אחר זה הואיל ובשעה שהתחיל הא' ליטול מהם היה בהם רביעית גם לשני זה עולים מפני שבאו משיורי טהרה ועל דרך זה נוטלים מחצי לוג לג' ולד' ומלוג לכמה בני אדם כ"ז שמספיקים המים לשפוך כל אחד על ידו ג' פעמים (והוא הדין) שיכולים להניח ד' וה' ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה וליטול כאחד ובלבד שירפו ידיהם בענין שיגיעו המים לכל אחד:
צריך שיהא רביעית מכונס במקום אחד שאם נטל משמינית וחזר ונטל משמינית ידיו טמאות כשהיו:
רביעית שאמרו בין לידיו של גדול בין לידיו של קטן נטלו ב' בני אדם זה ידו אחת וזה ידו אחת ואח"כ חזר השני ונטל ידו השניה הרי אלו כג' ב"א לפיכך אם היה בכלי חצי לוג ידיו טהורות ואם לאו אין ידו השניה טהורה שאין נוטלין בפחות מחצי לוג יותר משני בני אדם: