דיני הפסק בברכת התורה ובו ג סעיפים:
הקורא בתורה ונשתתק העומד יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ויברך בתחל' ובסוף ולהרמב"ם לא יברך בתחלה [הגה] ואפי' בזמן הזה שש"ץ קורא דינא הכי [הר"י פרק אין עומדין]: The Laws Regarding An Interruption in the Torah Blessing. Containing 3 Se'ifim:
One who was reading from the Torah and became silent (ie. was suddenly stricken so that he cannot continue), the replacement should start from the place where the first one began, and he should make the blessing before and after. And according to the Rambam, he should not make the blessing before. Rem"a: And even nowadays where the prayer leader reads, the law is the same. [The R"i - chapter "Ain Omdin"]
העומד לקרות בתורה וברך ברכה שלפניה וקרא מקצת פסוקים ופסק ודבר דברי תורה או דברי חול לא הוי הפסק ואינו צריך לחזור ולברך: One who stood to read from the Torah, and recited the blessing before, and read some of the verses, and then stopped and spoke words of Torah or mundane words, this is not [considered] an interruption, and he does not need to return to make the blessing.
העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות וברך על התורה והתחיל לקרות או לא התחיל והזכירוהו שפרשה אחרת צריך לקרות וגלל הספר תורה למקום הצריך לקרות בו יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך וי"א שצריך: One who went up to read from the Torah, and they showed him the place where he should read from, and he made the blessing over the Torah and started to read, or [even if] he did not start to read, and then they reminded him that he's supposed to read a different parsha, and so he rolled the Torah scroll to the correct place - there are those who say that he does not need to bless again, and others say he does.