דיני נפילת אפים ובו ח סעיפים:
אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. כשנופל על פניו נהגו להטות על צד שמאל: הגה וי"א דיש להטות על צד ימין והעיקר להטות [ריב"ש סי' רי"ב וב"י בשם הרוקח] בשחרית כשיש לו תפילין בשמאלו על צד ימין משום כבוד התפילין ובערבית או כשאין לו תפילין בשמאלו יטה על צד שמאל [מנהגים] ולאחר שנפל על פניו יגביה ראשו ויתחנן מעט מיושב וכל מקום ומקום לפי מנהגו ומנהג פשוט לומר ואנחנו לא נדע כו' וחצי קדיש אשרי למנצח [טור] ואפילו בימים שאין אומרים תחנון אומרים למנצח מלבד בראש חודש וחנוכה ופורים וע"פ וערב יום כפור וט' באב [מנהגים וע"ל סי' תקנ"ט]: The Laws of "Nefilat Apayim" ("Falling on the Face"). Containing 5 Se'ifim:
One should not speak between [the Amidah] Prayer and Nefilat Apayim. When one "falls on his face", the custom is to lean [on] one's left [arm]. Rem"a: And some say to lean [on] one's right [arm]. But the correct way is that during Shacharit when he is wearing tefillin on his left arm, he should lean on his right arm because of honor for the tefillin. But [towards] the evening (ie. when doing Nefilat Apayim during Mincha), or when he is not wearing tefillin on his left, he should lean on his left [arm]. And after he "fell on his face", he should lift his head and say some supplications while sitting; each place should do according to their custom. And the widespread custom is to say "Va'nachnu Lo Neida etc." ("And we do not know...") and then Half Kaddish, Ashrei, and La'mnatzeyach [Tur]. And even on days when we do not recite Tachanun, we say La'mnatzeyach, except for Rosh Chodesh, Chanuka, Purim, Erev Pesach, Erev Yom Kippur, and the 15th of Av. [Minhagim. And see below in siman 559
נפילת אפים מיושב ולא מעומד: הגה י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וספר תורה בתוכו אבל בלא זה אומרים תחנה בלא כיסוי פנים וכן נוהגים (ב"י בשם רוקח סי' שכ"ד) וחצר ב"ה הפתוח לב"ה (מהרי"ל) או בשעה שהצבור מתפללין אז אפי' יחיד בביתו אומר תחינה בנפילת אפים (ד"ע פי' אגור): "Nefilat Apayim" is [said] sitting and not standing. Rem"a: Some say that "Nefilat Apayim" is only said in a place that has an ark with a Torah in it; but if not, then the supplications are said without covering one's face, and that is the our custom (Beit Yosef in the name of Rokeach - siman 324). And [regarding saying "Nefilat Apayim" in] a courtyard/room of the synagogue which is open to the synagogue (Mahari"l), or at the same time when the congregation is praying, then even an individual in his home may say the supplications while "falling on the face".
אין נפילת אפים בלילה ובלילי אשמורת נוהגים ליפול על פניהם שהוא קרוב ליום: "Nefilat Apayim" is not recited at night. In the latter part of the night, the custom is to "fall on one's face" since it's close to daytime.
נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל ולא בבית החתן ולא בב"ה ביום מילה ולא כשיש שם חתן: הגה ודוקא שהמילה או החתן באותו ב"ה אבל אם אין המילה בב"ה אע"פ שהיא בב"ה האחרת אומרים תחנון (פסקי מהרי"א סימן פ"א) וביום המילה שאין אומרים תחנון דוקא שחרית שמלין אז התינוק אבל במנחה אף על פי שמתפללין אצל התינוק הנימול אומרים תחנון מה שאין כן בחתן שאין אומרים תחנון כל היום כשמתפללין אצל החתן (הגהות מיי' פ"ה מה"ת) ולא מקרי חתן אלא ביום שנכנס לחופה: The custom is to not "fall on one's face" in the house of a mourner or a groom, and not in a synagogue on a day when there is a brit milah (circumcision) taking place or when a groom is present. Rem"a: And this is specifically when the circumcision or the groom is in the same synagogue [where one is praying], but if the circumcision is not in that synagogue, even though it's in a different one [in the same city], Tachanun is said (Piskei Mahari"a - siman 81). And on the day of a circumcision, when Tachanun is not said, that is only during Shacharit, since that is when they are circumcising the baby; but during Mincha, even though they are praying in the presence of the circumcised baby, Tachanun is said. As opposed to a groom, where we do not say Tachanun the entire day when praying in the presence of the groom (Hagahot Maimoni - chapter 5 in the Laws of Prayer). And he is only called a "groom" on the [actual] day that he enters the chuppah (wedding canopy).
אם חל מילה בתענית צבור מתפללין סליחות ואומרים ווידוי ואין נופלין על פניהם ואין אומרים והוא רחום בשחרית אפי' במקום שנוהגים לאומרו בלא זה: If a circumcision fell out on a public fast day, we recite the Selichot (Penitential) prayers and say Vidui (Confession prayers), but we do not "fall on the face" nor do we say "Ve'hu Rachum" ("And He is Merciful") during Shacharit, even in a place that does recite it otherwise.
נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בר"ח ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין) בפורים אין נופלים על פניהם בל"ג בעומר אין נופלין. בערב י"כ אין נופלים וכן ערב ר"ה אפילו שחרית [מנהגים]: The custom is to not "fall on the face" on T"u B'Av (the 15th of Av), T"u B'Shvat (th 15th of Shvat), Rosh Chodesh, nor on the Mincha that precedes it, and not on Chanukah, and some say also not on the Mincha that precedes it (and that is the custom). On Purim we do not "fall on the face". On Lag Ba'omer we do not "fall on the face. On Erev Yom Kippur, we do not "fall", and so too on Erev Rosh Hashana, even during Shacharit. [Minhagim]
ומנהג פשוט שלא ליפול על פניהם בכל חודש ניסן ולא בט' באב ולא בין י"ה לסוכות [ולא מתחלת ר"ח סיון עד אחר שבועות]: The widespread custom is to not "fall on the face" the entire month of Nissan, and not on the 9th of Av, and not between Yom Kippur and Sukkot. [And not from the beginning of Rosh Chodesh Sivan until after Shavuot.]
אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו כשמתפלל על הצבור אלא אם כן הוא בטוח שיענה כיהושע בן נון: הגה וכן אסור לכל אדם ליפול על פניו בפישוט ידים ורגלים אפי' אם אין שם אבן משכית (הגהות אשירי סוף פרק תפלת השחר וריב"ש סימן תי"ב) אבל אם נוטה קצת על צידו מותר אם אין שם אבן משכית וכן יעשו בי"כ כשנופלין על פניהם אם יציעו שם עשבים כדי להפסיק בין הקרקע וכן נוהגין [מרדכי]: An important/prominent person is not permitted to "fall on his face" when he is praying with the congregation, unless he is confident that he will be answered like Yehoshua ben Nun. It is also forbidden for any person to "fall on their face" by [lying face down and] extending their hands and feet, even if it's not a stone floor (Hagahot Ashiri - end of the chapter on The Morning Prayers, and the Riba"sh - siman 412). But if one is leaning a little on his side, it is permitted as long as it's not a stone floor; and that is how it should be done on Yom Kipper when they "fall on their face", [or] if they spread out grass [on the floor] in order to make a separation between [them and] the floor, and that is the custom. [Mordechi]