מי שהוציא שטר חוב על חבירו וטענת סטראי ובו ד"ס:
המוציא שטר מקוים על חבירו וא"ל פרעתיך ואמר לו אמת שפרעתני אבל מלוה אחר היה לי עליך על פה ובשבילם קבלתים וזה השטר עדיין בחזקתו עומד אם לא נתנם לו בפני עדים נאמן והשטר עדיין בחזקתו וגובה בו בלא שבועה אם יש בו נאמנות ואם אח"כ יתבענו שלקח ממנו שלא כדין נשבע היסת ונפטר ואם אין בו נאמנות אינו נוטל אלא בשבועה ואם לא פרעו הלוה עצמו אלא שלחם ע"י שליח בין שאמר לו קח השטר ותן לו המעות בין שאמר לו (וע"ל סי' ק"ל סעיף ה') תן המעות וקח השטר חייב השליח לפרוע למשלח (וע"ל סי' ק"ל ס"ה): הגה וי"א דאחר דחייב השליח לשלם לא יכול המלוה לעכבן אם יאמר שהלוה חייב לו ממ"א אלא אם טוען שהשליח נתנם לו ג"כ על חוב אחר ויש חולקים וס"ל דבכל ענין יכול לומר דחייב לו ממקום אחר (מרדכי פרק הכותב שתי הדיעות) וכן מי שהפקיד ביד א' ואמר הנפקד שהפקדון הוא של פלוני אחר החייב לו אם טוען שבשליחות אותו פלוני נתן המפקיד בידו יכול לטעון עליו עד כדי דמיהן במיגו דהחזרתים אע"ג דהמפקיד יצטרך לשלם לאותו פלוני אבל אם אומר שהמפקיד לא הזכיר לו אותו פלוני רק הפקידו בידו רק שהוא טוען שהפקדון של פלוני לא יוכל לעכבן הואיל ולא יכול לברר שאותו פלוני חייב לו (ריב"ש סי' שצ"ג) וי"א דוקא שבא ליד הנפקד בתורת פקדון אבל אם תפסו מיד המפקיד ויש לו מגו יוכל לומר שאותו שהפקדון שלו הוא חייב לו כדי דמיו והמפקיד חייב לשלם שהרי פשע (ב"י ס"ס פ"ד בשם הריטב"א וכ"כ עוד הריטב"א כתובות פרק הכותב ע"ש) אבל אם לא הזכיר שיקח השטר פטור הואיל ולא אמר ליתנ' לו בפני עדים (טור): 1. One Who Produces a Loan Document Against His Adversary, 4 Seifim: If one produces a verified loan document against his adversary and the adversary says he paid it back and the lender admits that he was paid but says there was another verbal loan that was still outstanding and he accepted the money for that other loan and this document remains in its valid state, the lender is believed if the borrower did not pay back in front of witnesses. The lender may collect without an oath if the document contains a believability clause. If the borrower later brings a claim that the lender took the money illegally, the lender would take a heses oath and be exempt. If the document does not contain a believability clause, the lender may only collect with an oath. If the borrower did not personally pay back but sent the money via a messenger, the messenger is required to pay back the borrower that sent him, whether the borrower had said to take the document (And see later Siman 130, Seif 5)and then give the money or give the money and then take the document. (Ibid.) RAMA: There are those that say that since the messenger is required to pay, the lender cannot hold on to the money if he says the borrower owes him for something else, unless the lender claims the messenger gave it to him for that other debt. There are those that disagree and hold that the lender may claim the borrower owes him for something else in all cases. (Mordechai, Perek 'HaKotev Shtei Hedeyot') Similarly, if one gave a deposit to another, and the guardian says that the deposited item belongs to a third party who owes the guardian money and the guardian claims that such third party gave the depositor the item as a messenger, the guardian has the right to claim up to the value of the item with a migu that he returned the item, notwithstanding the fact that the depositor will need to reimburse the third party. If, however, he says that the depositor did not mention the third party and simply deposited the item with him but the guardian claims that the item really belongs to the third party, the guardian cannot hold on to the item since we cannot prove that the third party owed the guardian money. (Rivash, Siman 293) There are those that say this is only where the item came to the guardian as a deposit. If, however, he grabbed it from the depositor and he has a migu, the guardian can say that the owner of the item owed him money and the depositor would be liable to pay the owner because he was negligent. (Beis Yosef, end of Siman 84 in the name of the Ritva; and the Ritva writes more in Perek HaKotev, see there) If, however, the borrower did not mention that the messenger should take the document, the messenger would be exempt since the borrower did not tell the messenger to give the money in front of witnesses. (Tur)
טען הלוה ואמר הלא פרעתיך בפני פלו' ופלוני ובאו אלו והעידו שפרעו אבל לא הזכיר לו השטר והשיב המלוה חוב אחר הוא שפרעת לי הרי בטל השטר: הגה וי"א דאין השטר בטל לגמרי רק דלא מגבינן ביה מיהו אם תפס לא מפקינן מיניה (טור בשם הרא"ש והר"ן) וכן נ"ל עיקר בד"א כשהעידו שנתן לו בתורת פרעון אבל אם ראוהו נותן לו מעות ולא ידעו אם בתורת פרעון או בתורת פקדון או בתורת מתנה אם אמר המלוה לא היו דברים מעולם הרי הוחזק כפרן ובטל השטר ואם אמר פרעון של חוב אחר הוא הרי זה נאמן ונשבע ונוטל מה שבשטר שהרי לא פרעו בעדים מתוך שיכול לומר מתנה נתנם לי נאמן לומר פרעון של חוב אחר הוא: הגה וי"ח וס"ל דאפי' בכה"ג אתרע שטרא (טור בשם ר"ת והרא"ש וכ"כ הרב המגיד בשם הרמב"ן וכ"כ הר"ן) וכן נ"ל עיקר דהמוציא מחבירו עליו הראיה וכל זה דנתנו לו בפני שני עדים אבל בפני ע"א לא אמרי' דאתרע שטרא (טור בשם הרמב"ן) וע"ל סי' ע': 2. If the borrower claims he paid back in front of so and so and so and so and those individuals come and testify that he paid back but did not mention the document, and the lender responds that it was a different loan that the borrower paid him back for, the document is void. RAMA: There are those that say that the document is not completely void and if the lender were to grab the money we would not take it away from him. (Tur, in the name of the Rosh and the R"an) This seems to me to be the primary ruling. When is this true? When the witnesses testify that the borrower gave the money to the lender as repayment. If, however, they saw the borrower gave the money but did not know if it was for repayment, a deposit or a gift and the lender says the payment never occurred, the lender has been established as a liar and the document is void. If the lender says the repayment was for a different debt, he would be believed and he would swear and collect what is in the document because he was not paid back in front of witnesses and since he could have said the money was a gift he is believed to say it was repayment for a separate debt. RAMA: There are those that disagree and say that even in such a case the document has been weakened. (Tur, in the name of Rabbeinu Tam and the Rosh; and so writes the Rav the Magid in the name of the Ramban; and so write the R"an) And this seems to me to be the primary ruling because the burden of proof is on the party taking away the money. This is all where the money was given in front of two witnesses. If, however, it was given in front of a solo witness, we do not say the document was been weakened. (Tur, in the name of the Ramban) And see later Siman 70.
אמר לו הלוה הלא שטר חוב זה דמי שור שלקחתי ממך הוא ואתה גבית דמי בשרו ואמר לו בעל השטר כן אני גביתי דמיו אבל מחוב אחר שהי' לי אצלך הואיל והודה שדמי השור הוא החוב ומדמיו נפרע בטל השטר אם יש עדים שפרע לו דמי השור ויש מי שכתב שאע"פ שאין עליו עדים שפרע מדמיו ישבע הלוה היסת שפרעו (והעיקר כסברא הראשונה) (אם ידוע שנתן לו קצת הדמים על חוב אחר לא יוכל לומר על האחרים שהם חוב אחר) (מהרי"ק שורש ק"כ): 3. If the borrower says 'this debt was for the value of the ox I purchased from you and you collected the value of its meat', and the document-holder says 'it is true that I collected that money but it was for a different outstanding debt', because he admits that the debt was for the ox and he collected from the ox, the document is void if there were witnesses that the borrower paid him the value of the ox. There are those that write that even if there are no witnesses that the borrower repaid from the ox, the borrower can take a heses oath that he paid back. (The primary view is the first opinion). (If it is known that the borrower gave some of the money on one debt, the lender cannot claim that other money was for a different debt). (Maharik, Shoresh 120)
מי שנושה בחבירו שני חובות ופרע לו הלוה סתם הרשות ביד המלוה לומר מחוב פלוני לקחתי ולא עוד אלא אפי' אמר לו לוה בשעת פרעון הילך מעות אלו בשביל חוב פלו' ומלוה קיבל ושתק יכול לומר אח"כ המלוה שבשביל מלוה על פה או בשביל חוב אחר תפסם (וע' לקמן סי' פ"ג סעיף ה'): 4. If one owes another two debts and the borrower pays back without specifying, the lender has the ability to say 'I accepted it for such and such loan'. Moreover, even if the borrower were to say at the time of repayment, “here is the money for such and such loan,” and the lender accepts it without comment, the lender may later say that he took the money for a verbal loan or another debt. (See later Siman 83, Seif 5).
נתן הלוה למלוה מנה ליתנם לבעל חוב אחר רשאי לעכבם לעצמו: 5. If the borrower gave the lender a maneh to give to another creditor, the lender may keep the money for himself.