Chapter 7ז׳
1 א

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יד, כג): בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁאָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הוּא נוֹטֵל עֲלֵיהֶן שָׂכָר, יָכוֹל אַף בְּדִבְרֵי בַּטָּלָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, אַתָּה מוֹצֵא לֹא הָיָה יוֹסֵף רָאוּי לִנָּתֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִין אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא דִבָּה עַל עֲשֶׂרֶת אֶחָיו, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, יד): כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה, נִתּוֹסַף לוֹ עוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, א): וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמשֶׁה בַּתְּחִלָּה הָיָה רָאוּי הַדִּבּוּר לְהִתְיַחֵד עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, נֶאֱמַר לוֹ (שמות ד, יד): הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי, וְאַף כָּאן (שמות ו, יב): הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וגו', וְהָיָה רָאוּי לֵעָשׂוֹת כָּל הַנִּסִּים עַל יָדוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עָלָיו וְעַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן,

2 ב

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לג, כט): הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, שָׁלשׁ פְּעָמִים מַמְתִּין לָאָדָם שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה מוּטָב, וְאִם לָאו הוּא מְגַלְגֵּל עָלָיו אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות ג, י): לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר תְּחִלָּה (שמות ד, א): וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, וְאַחַר כָּךְ אָמַר (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, וְאַחַר כָּךְ אָמַר (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, הֲרֵי שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְכֵיוָן שֶׁלֹא חָזַר בִּדְבָרָיו וְאָמַר (שמות ו, יב): הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עַל אַהֲרֹן עִמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן.

3 ג

וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי סַרְבָנִים הֵן, רַגְזָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְסַקְּלִים אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים. וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְחִלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַדִּין. וְכֵן עָשָׂה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ח): וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי, לֹא אָמַר עָלָיו אֶלָּא עַל עֲבָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר אַתֶּם וּמַלְכְּכֶם הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ל): וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, וּלְכָךְ לֹא פִרְסֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לַחְלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מַהוּ וַיְצַוֵּם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁתְּפוּ הָרָאשִׁים שֶׁבֵּינֵיהֶן עִמָּכֶם, שֶׁכָּךְ אַתָּה מוֹצֵא כָּתוּב אַחֲרָיו: אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹתָם.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְנָטַע בּוֹ אִילָנֵי סְרַק וְאִילָנֵי מַאֲכָל, אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ בְּאִילָנֵי סְרַק הַלָּלוּ, אָמַר לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְאִילָנֵי מַאֲכָל כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְאִילָנֵי סְרַק, שֶׁאִלּוּלֵי אִילָנֵי סְרַק מֵהֵיכָן הָיִיתִי עוֹשֶׂה לִי מֶרְחֲצָאוֹת וְכִבְשׁוֹנוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה, כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה לוֹ מִגַּן עֵדֶן מִפִּי הַצַּדִּיקִים, כָּךְ עוֹלֶה מִגֵּיהִנֹּם מִפִּי הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, ז): עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, מַהוּ מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, שֶׁמּוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעֲיָינוֹת עַד שֶׁמְצַנְּנִין אֶת גֵּיהִנֹּם בְּדִמְעוֹתֵיהֶן, וּמִשָּׁם הַקִּלּוּס עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, ז): גַּם בְּרָכוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה, מָה הֵם אוֹמְרִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, יָפֶה אָמַרְתָּ, יָפֶה דַּנְתָּ, יָפֶה טִהַרְתָּ, יָפֶה טִמֵּאתָ, יָפֶה חִיַּבְתָּ, יָפֶה לִמַּדְתָּ, יָפֶה הוֹרֵיתָ. וַעֲתִידָה גַּן עֵדֶן לִהְיוֹת צוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת תֵּן לִי צַדִּיקִים אֵין לִי עֵסֶק בִּרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, ז): שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא. וּלְמִי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, לְאוֹתָן שֶׁהָיוּ בְּטוּחִים עַל שְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, ז): וַאֲנִי אֶל ה' בָּטָחְתִּי. וַעֲתִידָה גֵּיהִנֹּם לִהְיוֹת צוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי עֵסֶק בַּצַּדִּיקִים, וּלְמִי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָרְשָׁעִים לְהַבְלֵי שָׁוְא לְאוֹתָן פּוֹעֲלֵי הַשָּׁוְא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר תְּנוּ לָזֶה צַדִּיקִים וְלָזֶה רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, טו): לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת.

5 ה

אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם [וכל המדרש כמו שמפרש בשיר השירים רבה]. וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עֲמִינָדָב, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּת עֲמִינָדָב אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲחוֹת נַחְשׁוֹן, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ, וּתְנֵינַן כֵּן רֹב בָּנִים דּוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם. וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל וגו', בַּת פּוּטִיאֵל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל, שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת, מִשֵּׁבֶט יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ, וּבָא מִצַּד אַחֵר מִיִּתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה. הֵם הַמְדַבְּרִים.