Chapter 6ו׳
1 א

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ב, יב): וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל שְׁלֹמֹה וְעַל משֶׁה, עַל שְׁלֹמֹה כֵּיצַד, כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל נָתַן בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְנָתַן לַמֶּלֶךְ מִקְצַת מִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים וְכֶסֶף וְזָהָב וגו' וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, עָמַד שְׁלֹמֹה וְהֶחְכִּים עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא יָסוּר לְבָבוֹ אֲנִי אַרְבֶּה וְלִבִּי לֹא יָסוּר. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה יו"ד שֶׁבְּיַרְבֶּה וְנִשְׁתַּטְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לֹא כָךְ אָמַרְתָּ אֵין אוֹת בְּטֵלָה מִן הַתּוֹרָה לְעוֹלָם, הֲרֵי שְׁלֹמֹה עוֹמֵד וּמְבַטֵּל אוֹתִי, וְשֶׁמָּא הַיּוֹם יְבַטֵּל אַחַת וּלְמָחָר אַחֶרֶת עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ יִהְיוּ בְּטֵלִין וְקוֹצָה מִמֵּךְ אֵינִי מְבַטֵּל. וּמִנַּיִן שֶׁבִּטֵּל אוֹתָה מִן הַתּוֹרָה וְחָזַר לַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, טו): שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. וְהֵיכָן חָזַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. וּשְׁלֹמֹה שֶׁהִרְהֵר לְבַטֵּל אוֹת מִן הַתּוֹרָה מַה כְּתִיב בּוֹ (משלי ל, א): דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה, שֶׁאִגֵר דִּבְרֵי תוֹרָה וֶהֱקִיאָן. (משלי ל, א): נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, דָּבָר זֶה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל: לֹא יָסוּר לְבָבוֹ. (משלי ל, א): לְאִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל, וְאֻכָל, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (מלכים א יא, ד): וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי נוֹחַ לוֹ לִשְׁלֹמֹה שֶׁיְהֵא גוֹרֵף בִּיבִין שֶׁלֹא נִכְתַּב עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה, וּלְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה עַל עַצְמוֹ (קהלת ב, יב): וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת, אָמַר שְׁלֹמֹה מַה שֶּׁהָיִיתִי מַחְכִּים עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְהָיִיתִי מַרְאֶה לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דַּעַת הַתּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הַבִּינָה וְאוֹתוֹ הַדַּעַת, שֶׁל הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת הָיוּ. לָמָּה, כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, מִי הוּא שֶׁיִּהְיֶה רַשַּׁאי לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו וּגְזֵרוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם חֲצוּבִים מִלְּפָנָיו, שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיּוֹצֵא מִלְּפָנָיו טֶרֶם הוּא נִמְלַךְ בַּפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּמוֹדִיעַ לָהֶם הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיָעִידוּ כֻּלָּן כִּי דִּינוֹ דִּין אֱמֶת וּגְזֵרוֹתָיו אֱמֶת וְכָל דְּבָרָיו בְּהַשְׂכֵּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ל, ה): כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, וְאוֹמֵר (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, שֶׁלְּפִי שֶׁהִרְהַרְתִּי אַחַר מַעֲשָׂיו נִכְשַׁלְתִּי, כֵּיצַד נֶאֱמַר עַל משֶׁה לְפִי שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁלֹא יַנִּיחַ אוֹתָם פַּרְעֹה לֵילֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יט): וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ, וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ, וּמשֶׁה לֹא שָׁמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶלָּא בָּא לְהִתְחַכֵּם עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִתְחִיל אוֹמֵר: ה' לָמָּה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, הִתְחִיל לָדוּן לְפָנָיו [כמו שכתוב למעלה]. וְעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁאוֹתָהּ חָכְמָה וָדַעַת שֶׁל משֶׁה שֶׁל הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת הָיוּ. כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וְכִי מָה הָיָה לוֹ לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, מַה שֶּׁכְּבָר גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ בַּעֲבוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ דִּין תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱבִידָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְעַל דָּבָר זֶה בִּקְּשָׁה מִדַּת הַדִּין לִפְגֹּעַ בְּמשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, וּלְפִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבִּשְׁבִיל צַעַר יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר כֵּן חָזַר וְנָהַג עִמּוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ז, ז): כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, כְּשֶׁחָכָם מִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַרְבֵּה מְעַרְבְּבִין אוֹתוֹ מִן הַחָכְמָה, וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מַתָּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר, כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, הַמִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שִׁשִּׁים הֲלָכוֹת לִמְדַנִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פְּדָיָה בַּחֲרִישַׁת הַקֶּבֶר, וְכֻלָּן נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנִּי בִּשְׁבִיל שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, זֶה משֶׁה. עוֹשֶׁק שֶׁעָשְׁקוּ אוֹתוֹ דָתָן וַאֲבִירָם, יְהוֹלֵל חָכָם, עִרְבְּבוּ אוֹתוֹ. וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהָיָה משֶׁה מִתְאַבֵּד, אֶלָּא הֵם שֶׁהִקְנִיטוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ (שמות ה, כא): יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט, וְאַף הוּא מַקְפִּיד וְאוֹמֵר (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הִכְתַּבְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עָנָו וְאַתָּה מַקְפִּיד עַל דְּבָרַי, חַיֶּיךָ יֵשׁ לְךָ לֵידַע, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ז, ח): טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, טוֹבָה אַחֲרִיתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵרֵאשִׁית שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עַתָּה תִרְאֶה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשָׁה מִדַּת הַדִּין לִפְגֹּעַ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִי בָּשָׂר וָדָם אֲנִי בְּמִדּוֹתַי שֶׁאֵינִי מְרַחֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אֱלֹהִים עַל הַמִּצְרִיִּים, אֲנִי ה', עַל יִשְׂרָאֵל.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, רַבִּי מֵאִיר אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מַשִֹּׂיא בִּתּוֹ, קָרָא לְקַרְתָּנִי אֶחָד לִהְיוֹת סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, הִתְחִיל מְדַבֵּר בְּגַסּוּת כְּנֶגְדוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ מִי הֵגִיס אֶת לִבְּךָ לֹא אֲנִי הוּא שֶׁעֲשִׂיתִיךָ סַרְסוּר. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִי גָּרַם לְךָ שֶׁתַּרְבֶּה דְבָרִים הַלָּלוּ אֲנִי הוּא שֶׁגִּדַּלְתִּי לְךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר כָּךְ אָמַר משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (שמות ג, י): לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, בְּמִדַּת רַחֲמִים אָמַרְתָּ לִי שֶׁאַתָּה עָתִיד לְגָאֲלָן, שֶׁמָּא עַד שֶׁבָּאתִי נֶהְפְּכָה לְמִדַּת הַדִּין. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי ה', בְּמִדַּת רַחֲמִים אֲנִי עוֹמֵד, הֱוֵי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'.

4 ד

וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, הַרְבֵּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי וְלֹא הוֹדַעְתִּי לָהֶם כִּי שְׁמִי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתָי, אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו', בִּקֵּשׁ לִקְבֹּר שָׂרָה וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּדָמִים וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָי, אָמַרְתִּי לְיִצְחָק (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ וגו', בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא מָצָא אֶלָּא (בראשית כו, כ): וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָי. אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב (בראשית כח, יג): הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ וגו', בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטוֹת אָהֳלוֹ וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי וְלֹא שְׁאָלַנִי מַה שְּׁמִי כְּשֵׁם שֶׁשָּׁאַלְתָּ אַתָּה, וְאַתָּה תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אָמַרְתָּ לִי מַה שְּׁמִי, וּלְבַסּוֹף אָמַרְתָּ (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרָי. וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהֵן לֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרָי, וְגַם אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, שָׁמַעְתִּי נַאֲקָתָם בַּעֲבוּר הַבְּרִית שֶׁכָּרַתִּי עִם אֲבוֹתֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, ה): וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין לָכֵן אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואלא ג, יד): וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּגְאָלֵם, שֶׁלֹא יִירָא משֶׁה שֶׁמָּא מִדַּת הַדִּין יְעַכֵּב גְּאֻלָּתָן. וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת יֵשׁ כָּאן, וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי. כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶן פַּרְעֹה. וּכְנֶגְדָּן תִּקְּנוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל הַפֶּסַח, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי, אֶעֱשֶׂה לָהֶן מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְיִהְיוּ יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ בִּזְכוּתָן.

5 ה

וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וגו', הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרשׁ מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְכֵן יְחֶזְקֵאל מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר (יחזקאל כ, ז): אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ, רְאֵה מַה כְּתִיב (יחזקאל כ, ח): אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ, בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, הַמָּשָׁל אוֹמֵר מִן שִׁטַּיָא לֵית הֲנָיָא אֶלָּא מִן קִצַּיָא. וַיְדַבֵּר משֶׁה לִפְנֵי ה' וגו'.