Chapter 49מ״ט
1 א

וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ח, ז): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. מַיִם רַבִּים, אֵלּוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יז, יב): כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן, וְאִם הָיוּ מִתְכַּנְסִין כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְבַטֵּל אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים, הֱוֵי: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ב): וָאוֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אֵלּוּ הַכַּשְׂדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, ז): אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ, אֲבָל בָּנַי עָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ שֶׁל יְרִיעוֹת וְיָרַדְתִּי וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, כָל חֲכַם לֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים א, ה): שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אִם שְׁחוֹרָה לָמָּה נָאוָה, וְכִי יֵשׁ שְׁחוֹרָה נָאוָה, אֶלָּא אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי וְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, וְנָאוָה אֲנִי בְּאָמְרִי בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, וְנָאוָה אֲנִי בְּאָמְרִי (שמות טז, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּשׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, וְנָאוָה אֲנִי בְּשׁוֹר (ויקרא יז, ג): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, לח): טִמְאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי, וְנָאוָה אֲנִי בַּמִּשְׁכָּן, וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב. מַה מְּלָאכָה הָיוּ עוֹשִׂין, אֶלָּא רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות כה, ג): וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. זָהָב וָכֶסֶף, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יד): כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף. וּנְחשֶׁת, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ט): וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. תְּכֵלֶת, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, יד): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יד): אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב. וְכֵן (שיר השירים ד, ג): כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וְאוֹמֵר (תהלים סח, כח): שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם. דָּבָר אַחֵר, זָהָב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנִּבְחַן בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ כְּזָהָב. וָכֶסֶף, זֶה יִצְחָק, שֶׁנִּצְרַף כַּכֶּסֶף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּנְחשֶׁת, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כז): נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ.