Chapter 47מ״ז
1 א

כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ח, יב): אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲמָרָהּ לְמשֶׁה עַל הַסֵּדֶר מִקְרָא וּמִשְׁנָה תַּלְמוּד וְאַגָּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהַתַּלְמִיד שׁוֹאֵל לָרַב אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מֵאַחַר שֶׁלְּמָדָהּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ לַמְּדָהּ לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶכְתֹּב אוֹתָהּ לָהֶם, אָמַר לוֹ אֵינִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לָהֶם בִּכְתָב, מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּי לְפָנַי שֶׁעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עֲתִידִים לִשְׁלֹט בָּהֶם וְלִטֹּל אוֹתָהּ מֵהֶם וְיִהְיוּ בְּזוּיִים בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֶלָּא הַמִּקְרָא אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם בְּמִכְתָּב, וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד וְהָאַגָּדָה אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם עַל פֶּה, שֶׁאִם יָבוֹאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם יִהְיוּ מֻבְדָּלִים מֵהֶם. אָמַר לַנָּבִיא אִם אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם, נוֹתֵן אֶת הַמִּקְרָא בִּכְתָב, וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד וְהָאַגָּדָה בְּעַל פֶּה. כְּתָב זֶה הַמִּקְרָא, (שמות לד, כז): כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה זוֹ הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, שֶׁהֵם מַבְדִּילִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.

'Inscribe those words for yourself [for according to those words I have formed a covenant with you and with Israel'] As it is stated: 'I write for them the great things of My law like strange things they are considered.' When God revealed Himself at Sinai to give the Torah to Israel, He said [taught] to Moses the following order: Bible, Mishnah, Talmud, and Aggadah, as it says : "God spoke all these words, saying", even what a student will ask his teacher. God then said to Moses, after he had learnt it from the mouth of G-d, "Teach it to Israel". He said to him, "G-d! Should I write it down?" He replied "I am not asking you to give it to them in writing because it is known to Me that in the future the nations will rule over them, and take it [the Torah] from them, and it will be degraded by the nations. So the Scriptures I will give them in writing but the Mishna, Talmud and Aggada I will give orally. If the nations will enslave them, the Jews will be different [unique] to the nations. He said to the prophet 'If I write for them the great things of My law, they will be considered like strangers.' And what am I [G-d] going to do? I will give them the Bible written, the Mishna, Talmud and Aggada orally. 'Inscribe those words for yourself ' 'Inscribe' refers to the Bible, 'for according to those words' refer to the Mishna and Talmud, for those are what separates the Jews from the nations.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲנִי כָּתַבְתִּי אוֹתָם, כְּדִכְתִיב (דברים ט, י): כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, אֲבָל הַשְּׁנִיִּים כְּתֹב אַתָּה, וּלְוַאי אֶתֵּן בּוֹ יָדִי. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאִשָּׁה וְכָתַב לָהּ גָּמִיסְקוֹס מִשֶּׁלּוֹ, לְאַחַר יָּמִים קִלְקְלָה וּטְרָדָהּ מִבֵּיתוֹ, בָּא שׁוֹשְׁבִינָהּ וְרִצָּה אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ לַשּׁוֹשְׁבִין, הֲרֵי נִתְרַצֵּיתִי לָהּ, אֶלָּא עֲשֵׂה לָהּ גָּמִיסְקוֹס וּלְוַאי אֶתֵּן בּוֹ יָדִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים י, ב): וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, בִּזְכוּתְךָ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל (דברים ב, ד): וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִכְתָּב הָרִאשׁוֹן וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי, לִי נְתָנָם וַאֲנִי נָהַגְתִּי עִמָּכֶם עַיִן טוֹבָה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ, בִּזְכוּתְךָ. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב דָּבָר, דְּבָרִים, הַדְּבָרִים, אָלוֹת וְתוֹכָחוֹת הֵם. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית, וְאִם הֵמַּרְתָּ אוֹתָהּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ מַה שֶּׁבְּעַל פֶּה בִּכְתָב וּמַה שֶּׁבִּכְתָב בְּעַל פֶּה, אֵינְךָ מְקַבֵּל שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁכָּךְ נְתַתִּיהָ תּוֹרָה בִּכְתָב וְתוֹרָה בְּעַל פֶּה. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּתָב לְךָ וגו' כִּי עַל פִּי וגו', תּוֹרָה בִּכְתָב וְתוֹרָה בְּעַל פֶּה. כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתְּהֵא קוֹרֵא בָהֶם כָּךְ, אֲבָל אִם הֵמַּרְתָּ אוֹתָם הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל הַבְּרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְכֵן משֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל (דברים ד, ט): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים, מַהוּ אֶת הַדְּבָרִים, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן שֶׁהֵם כְּתוּבִים בִּכְתָב, (דברים ד, ט): וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ עַל פֶּה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁאִלּוּלֵי תּוֹרָתִי שֶׁקִּבַּלְתֶּם לֹא הָיִיתִי מַכִּיר אֶתְכֶם וְלֹא הָיִיתִי מַבִּיט בָּכֶם מִשְּׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לְפִיכָךְ כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם נִקְרָאִים כִּשְׁאָר אֻמּוֹת, כְּמוֹ (דברי הימים א א, ט): סַבְתָּא וְרַעְמָא וְסַבְתְּכָא, וּמִשֶׁקִּבַּלְתֶּם תּוֹרָתִי כָּרַתִּי בְּרִית עִמָּכֶם וְעִלִּיתִי אֶתְכֶם. וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, אֶלָּא אַף אַתָּה מַלְכָּם, לֹא גִּדַּלְתִּיךָ בָּעוֹלָם אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, וּמַה גִּדְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כָּל הַכָּבוֹד שֶׁרָאָה משֶׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַפֵּרוֹת, אֲבָל הַקֶּרֶן, קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁתְּהֵא יָגֵעַ בָּהֶם בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ל, יד): בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ, וּמַהוּ כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם תּוֹרָתִי הָיִיתִי מַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וגו', לָמָּה, שֶׁבַּתּוֹרָה בָּרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, (משלי ג, כ): בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, אִם בִּטַּלְתָּ הַבְּרִית אַתְּ גּוֹרֵם לִי לְהַחֲזִיר אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְתֹהוּ וָבֹהוּ, לְפִיכָךְ כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

5 ה

וַיְהִי שָׁם עִם ה', וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת אַרְבָּעִים יוֹם בְּלֹא מַאֲכָל וּבְלֹא מִשְׁתֶּה, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַמָּשָׁל אוֹמֵר אֲזַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוּסֶיהָ, לְמַעְלָה שֶׁאֵין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עָלָה משֶׁה וְנִדְמָה לָהֶם, לְמַטָּה שֶׁיֵּשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יָרְדוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ח): וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נִרְאִין כְּאוֹכְלִין, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי שָׁם עִם ה', מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִטְבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, הָיָה רַבִּי חִיָּא תַּלְמִידוֹ אֶצְלוֹ, וְהָיָה רַבִּי יוֹחָנָן רוֹאֶה כֶּרֶם, אָמַר לְרַבִּי חִיָּא, אֵין אַתָּה רוֹאֶה כֶּרֶם זֶה שֶׁהָיָה שֶׁלִּי וּמָכַרְתִּי אוֹתוֹ בְּכָךְ וְכָךְ, אוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְאָמַר לוֹ, לֹא הִנַּחְתָּ לְעֵת זִקְנוּתְךָ כְּלוּם, אָמַר לוֹ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ שֶׁמָּכַרְתִּי דָּבָר שֶׁנִּבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְקָנִיתִי דָּבָר שֶׁנִּתַּן לְאַרְבָּעִים יוֹם, עוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים, אֲבָל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם. לֶחֶם לֹא אָכַל, אֲבָל מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה, אֲבָל מֵימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה שָׁתָה, וְהָיָה לָמֵד תּוֹרָה בַּיּוֹם, וּפוֹשֵׁט אוֹתָהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ בַּלַּיְלָה, וְלָמָּה הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא לְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְהוּ יְגֵעִים בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה אוֹמֵר לְתַלְמִידָיו בּוֹאוּ וְלִמְּדוּ תוֹרָה דְּשָׁחֲרִין וּדְקָרִין בַּלַּיְלָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן הָיָה אוֹמֵר לְתַלְמִידָיו בּוֹאוּ וְלִמְדוּ תוֹרָה דְּאִימְטִין. אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִי בַלַּיְלָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה. רַבָּנִין אָמְרֵי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לְכָךְ הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיְהוּ הַמַּשְׁנִין יוֹשְׁבִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וגו'. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי שָׁם עִם ה', לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא הוּא אוֹכֵל מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהוּא שׁוֹתֶה מֵימֶיהָ, לְפִיכָךְ לֶחֶם לֹא אָכַל, אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה אוֹכֵל, מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הָיָה נִזּוֹן, וְאַל תִּתְמַהּ הַחַיּוֹת שֶׁנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הֵן נִזּוֹנוֹת.

6 ו

וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת, מְלַמֵּד שֶׁהָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הָיוּ שָׁוִים, עֲשֶׂרֶת הַדִבְּרוֹת, כֵּיצַד הָיוּ עֲשׂוּיִין, חָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה, וְחָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר עֶשֶׂר עַל לוּחַ זֶה וְעֶשֶׂר עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי, וְהַכְּתוּבִים הֵם טוֹעֲנִים אוֹתָן, וְהָיוּ נִרְאִין כְּאִלּוּ הֵם בְּיַד משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה. וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, וּמֵהֵיכָן נָטַל משֶׁה קַרְנֵי הַהוֹד, רַבָּנָן אָמְרֵי מִן הַמְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, כב): וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבוֹדִי. רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר הַלּוּחוֹת הָיָה אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה וְהָיָה משֶׁה אוֹחֵז בְּטִפְחַיִם, וְהַשְּׁכִינָה בְּטִפְחַיִם, וְטִפְחַיִם בָּאֶמְצַע, וּמִשָּׁם נָטַל משֶׁה קַרְנֵי הַהוֹד. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר עַד שֶׁהָיָה כּוֹתֵב בַּקּוּלְמוֹס נִשְׁתַּיֵּיר קִמְעָא, וְהֶעֱבִירוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּמִמֶּנּוּ נַעֲשׂוּ לוֹ קַרְנֵי הַהוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט, עא): טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ, לְטוֹבָתוֹ שֶׁל משֶׁה נִתְעַנָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּמֵאַיִן הָיָה משֶׁה אוֹכֵל, מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ו): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר, מֵאַיִן הָיָה אוֹכֵל, מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג, א ג): בֶּן אָדָם אֵת אֲשֶׁר אַתָּה תִּמְצָא אֱכוֹל, וָאֹכְלָה, לָמָּה, שֶׁהַתּוֹרָה מְתוּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. דָּבָר אַחֵר, מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּדִכְתִיב (משלי ט, ה): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי. מִנַיִן שֶׁלֹא יָשַׁן וְלֹא נִתְנַמְנֵם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְתִיסוֹמָן, אָמַר לוֹ מְדֹד לְךָ דִּינָרֵי זָהָב. מִשִֹּׂמְחָתוֹ לֹא בִקֵּשׁ לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד אֵלּוּ. כָּךְ משֶׁה מוֹדֵד הַתּוֹרָה, שָׁכַח וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד, שֶׁלֹא אָמַר לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם בִּלְבָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצְטַעַרְתָּ, חַיֶּיךָ אֵין אַתָּה מַפְסִיד, בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בִּלְבָד, עַכְשָׁו שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הֲלָכוֹת מִדְרָשׁוֹת וְאַגָּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כז): כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָב לְךָ, וְהָכְתִיב (שמות לב, טז): וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, וּכְתִיב (דברים י, ד): וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתָב לְךָ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁיִּהְיוּ בִּכְתָב, אֲבָל הֲלָכוֹת וּמִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת וְהַתַּלְמוּד יִהְיוּ עַל פֶּה, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע משֶׁה, הִתְחִיל אוֹמֵר: טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, (תהלים קיט, עב): טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, מִנַּיִן הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים עָשָׂה, כְּתִיב (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וּמִנַּיִן שֶׁאֵין לְמַעְלָה לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, יב): גַּם חשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָֹּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה, וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, י): וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, וּכְתִיב (שמות ט, ט): וָאֵשֵׁב בָּהָר, אֱמֹר מֵעַתָּה בְּשָׁעָה שֶׁמְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה עוֹמֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַה שֶּׁלָּמַד, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, וָאֵשֵׁב בָּהָר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ לְמֹד תּוֹרָתְךָ, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים יט, ג): יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, כָּל הַצַּדִּיקִים בָּאוּ בְּאֻמָּנִיּוּת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (שיר השירים ז, ב): מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן בָּא בְּאֻמָּנִיּוֹת (בראשית יח, כג): וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם. וְכֵן דָוִד אוֹמֵר (תהלים לב, ה): חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ, בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אוֹתוֹ חֵטְא אֶחָד וְעָוֹן אֶחָד, וּלְבַסּוֹף אָמַר (תהלים לב, ה): וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָּה. וְכֵן משֶׁה קִטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לא): אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, כְּשֶׁרָאוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהוּא מְקַטְרֵג אוֹתָן, אָמְרוּ לֹא יִהְיֶה לָנוּ עֵסֶק לְקַטְרֵג, כָּל יָמִים שֶׁזֶּה מְקַטְרֵג יִפְּלוּ בְּיַד זֶה, שֶׁלֹא יַעַמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם עָלֵינוּ לָמָּה קִטְרַגְתֶּם אֶת בָּנֵינוּ, נִסְתַּלְּקוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, לב): וְעַתָּה אִם תִּשָֹּׂא חַטָּאתָם, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ, לִי הִיא, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִם הֵם כָּלִים מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּתוֹרָתֶךָ, לְכָךְ אָמַר (שמות לב, לב): אִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ. דָּבָר אַחֵר, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם לֹא שֶׁעָשׂוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא צִוִּיתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִבּוּר שֵׁנִי לֹא אָמַרְתִּי (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ, אָמַר לְפָנָיו, לֹא צִוִּיתָ אוֹתָם, לִי צִוִּיתָ, שֶׁמָּא אָמַרְתָּ לָהֶם לֹא יִהְיֶה לָכֶם, לִי צִוִּיתָ, אִם עָשִׂיתִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ. כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם אָמַר בִּשְׁבִילְךָ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ, הִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נוֹתֵן רְשׁוּת לְמשֶׁה שֶׁיִּכְתֹּב מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, אֲנִי הוּא שֶׁכָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לָכֶם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמּשֶׁה עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ עוֹשֶׂה נֶאֱמָן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.