Chapter 44מ״ד
1 א

זְכֹר לְאַבְרָהָם, פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְגֶפֶן אֶלָּא מָה הַגֶּפֶן כְּשֶׁבְּעָלֶיהָ מְבַקְּשִׁין שֶׁתַּשְׁבִּיחַ מָה הֵם עוֹשִׂין עוֹקְרִין אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְשׁוֹתְלִין אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְהִיא מַשְׁבַּחַת, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹדִיעַ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, מֶה עָשָׂה, עֲקָרָן מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָן לַמִּדְבָּר וְהִתְחִילוּ מַצְלִיחִים שָׁם, וְהִתְחִילוּ מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יד): וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ. דָּבָר אַחֵר, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם, אַתָּה מְפַרְנֵס כָּל אוֹתָן הַדֵּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בּוֹ (בראשית מ, ט): וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וּבַסּוֹף אַתָּה מְפַרְנֵס, מָה הַגֶּפֶן הִיא חַיָּה וְנִשְׁעֶנֶת עַל עֵצִים מֵתִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים וְנִשְׁעָנִין עַל הַמֵּתִים, אֵלּוּ הָאָבוֹת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כַּמָּה תְּפִלּוֹת הִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁתֵּרֵד הָאֵשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א יח, לז): עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים וְאָמַר (מלכים א יח, לו): ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, מִיָּד נַעֲנָה, מַה כְּתִיב (מלכים א יח, לח): וַתִּפֹּל אֵשׁ ה'. וְכֵן משֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָמַד וְלִמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים מִיָּד נַעֲנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה, הֱוֵי כְּשֵׁם שֶׁהַגֶּפֶן הַזֹּאת חַיָּה וְנִשְׁעֶנֶת עַל עֵצִים מֵתִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיִּים וְנִשְׁעָנִים עַל הָאָבוֹת כְּשֶׁהֵם מֵתִים, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ד, ב): וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, כְּנֶגֶד מִי אָמַר שְׁלֹמֹה מִקְרָא זֶה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא אֲמָרוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד דָּוִד אָבִיו, כֵּיצַד, אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שֶׁתֵּרֵד הָאֵשׁ וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּת דָּוִד אָבִיו מִיָּד נַעֲנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו, מב): זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ, מִיָּד (דברי הימים ב ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְהָאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה שֶׁהִזְכִּיר אוֹתָן תְּפִלּוֹת וְלֹא נַעֲנָה וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר דָּוִד אָבִיו מִיָּד יָרְדָה, הִתְחִיל אוֹמֵר: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָּה, עַל עַצְמוֹ אֲמָרוֹ, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר עַל משֶׁה אֲמָרוֹ, כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְחֹל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ וּמַזְכִּיר זְכוּתוֹ, וְלֹא הָיָה הָאֱלֹהִים מִתְרַצֶּה לָהֶם, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים מִיָּד נַעֲנָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וַיִּנָּחֶם ה', הֱוֵי: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים מִן הַחַיִּים, זֶה משֶׁה.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי יא, כא): יַָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא, אִם עָשִׂיתָ מִצְוָה אַל תְּבַקֵּשׁ מַתַּן שְׂכָרָהּ מִיָּד לְיָד, לָמָּה, שֶׁלֹא תִנָּקֶה, שֶׁאֵין אַתָּה מִתְנַקֶּה מֵעֲוֹנוֹתֶיךָ וְרָשָׁע אַתָּה נִקְרָא, שֶׁלֹא בִקַּשְׁתָּ לְהַנְחִיל לְבָנֶיךָ כְּלוּם, שֶׁאִלּוּ בִּקְשׁוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת שֶׁעָשׂוּ, הֵיאַךְ הָיָה (משלי יא, כא): זֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט, הֵיאַךְ הָיָה מַזְכִּיר זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מִיָּד וַיִּנָחֶם ה', הֱוֵי: יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִפְקִיד לוֹ אוֹהֲבוֹ אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה מַרְגָּלִיּוֹת, מֵת אוֹהֲבוֹ וְהִנִּיחַ בַּת אֶחָת, עָמַד הַמֶּלֶךְ וּנְטָלָהּ לְאִשָּׁה וַעֲשָׂאָהּ מַטְרוֹנָה וְנָתַן לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת אַחַת שֶׁל עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת וְנָתְנָה אוֹתָהּ בְּצַוָּארָהּ. לְאַחַר יָמִים אִבְּדָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת, הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ, אָמַר מְגַרְשָׁהּ אֲנִי מִבֵּיתִי, אוֹצִיאָהּ מֵאֶצְלִי, נִכְנַס שׁוֹשְׁבִינָהּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה מְפַיְּסוֹ וְלֹא הָיָה הַמֶּלֶךְ נִשְׁמַע לוֹ, אֶלָּא הָיָה אוֹמֵר מְגַרְשָׁהּ אֲנִי מֵאֶצְלִי, אָמַר לוֹ לָמָּה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אָמַר שֶׁנָּתַתִּי לָהּ עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת וְאִבְּדָתָן. אָמַר חֵי מָרִי הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ אַתָּה לְהִתְפַּיֵּס וּלְרַצּוֹתָהּ, לֹא הָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵעַ לוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשּׁוֹשְׁבִין מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ וְאֵינוֹ מִתְרַצֶּה אֶלָּא מַתְּרִיס וְאוֹמֵר אֲגַרְשֶׁנָּה אָנִי. אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל עֶשֶׂר מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁאִבְּדָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִפְקִיד אָבִיהָ אֶצְלְךָ עֲשָׂרָה מַרְגָּלִיּוֹת, יוֹצְאוֹת עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הָיָה הָאֱלֹהִים כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, הִתְחִיל אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם עַל מָה אַתָּה כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁבִּטְלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אָמַר לוֹ יֵשׁ לָהֶן מֵהֵיכָן לִפָּרַע, אָמַר לוֹ מִנַּיִן, אָמַר הִזָּכֵר שֶׁנִּסִּיתָ אַבְרָהָם בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וְיֵצְאוּ עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, לָמָּה מַזְכִּיר כָּאן שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמְרִין רַבָּנָן אָמַר משֶׁה אִם שְׂרֵפָה הֵם חַיָּבִים זְכֹר לְאַבְרָהָם שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ לִשָֹּׂרֵף עַל שְׁמֶךָ, וְתֵצֵא שְׂרֵפָתוֹ לִשְׂרֵפַת בָּנָיו. וְאִם הֲרִיגָה הֵם חַיָּבִים זְכֹר לְיִצְחָק אֲבִיהֶם שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לִשָּׁחֵט עַל שְׁמֶךָ, וְתֵצֵא הֲרִיגָתוֹ לַהֲרִיגַת בָּנָיו. וְאִם גָּלוּת הֵם חַיָּבִים זְכֹר לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶן שֶׁגָּלָה מִבֵּית אָבִיו לְחָרָן וְיֵצְאוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, לָמָּה הִזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם חַיִּים הֵם הַמֵּתִים, אָמַר לוֹ, משֶׁה, נַעֲשֵׂיתָ מִין, אָמַר לוֹ משֶׁה אִם אֵין הַמֵּתִים חַיִּים לֶעָתִיד לָבוֹא יָפֶה אַתְּ עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ, אֲבָל אִם חַיִּים הַמֵּתִים, מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לָאָבוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיַּעַמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם וִיבַקְּשׁוּ מִמְךָ הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּם, מַה יֵּשׁ לְךָ לַהֲשִׁיבָם, לֹא כָּךְ הִבְטַחְתָּם שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה בְּנֵיהֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְעַכְשָׁו תְּבַקֵּשׁ לְכַלּוֹתָן, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, לָמָּה הִזְכִּיר כָּאן משֶׁה שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי אָבִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִיָּדְךָ כְּשֵׁם שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִסְּדוֹם עֲשָׂרָה, הַעֲמֵד לִי מֵהֶם עֲשָׂרָה צַדִּיקִים וְאֵינִי מְכַלֶּה אוֹתָם. אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֲנִי מַעֲמִיד לָךְ, הֲרֵי אֲנִי וְאַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר וּפִנְחָס וִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים הֲרֵי שִׁבְעָה וְהֵיכָן הַשְּׁלשָׁה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, אָמַר לוֹ משֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָם חַיִּים הֵם הַמֵּתִים, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר אִם חַיִּים הֵם הַמֵּתִים זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי עֲשָׂרָה, לְכָךְ הִזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, מָה רָאָה לְהַזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי אַלּוֹנִי בֶּן טַבָּרִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה יָצְאוּ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה לְכַלּוֹתָן, אַף, וְחֵמָה, וְקֶצֶף, וְהַשְׁמֵד, וְהַשְׁחֵת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה, אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָם אַתָּה עוֹמֵד בְּאֶחָד וַאֲנִי בְּאֶחָד, אַתָּה עוֹמֵד בְּאַף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ, וַאֲנִי בְּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי עָמַדְתִּי בְּאֶחָד וְאַתָּה בְּאֶחָד לִשְׁלשָׁה מַה תַּעֲשֶׂה, אָמַר לוֹ משֶׁה הֲרֵי שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת עוֹמְדִין לִשְׁלָשְׁתָּן, לְפִיכָךְ הוּא מַזְכִּירָן.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי זְבִידָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם אֲבוֹת הָעוֹלָם הָיוּ צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים, הַפְרֵשׁ בֵּין אֵלּוּ לָאֵלּוּ אִם הָיוּ רְשָׁעִים יָפֶה אַתָּה עוֹשֶׂה לִבְנֵיהֶם כָּךְ, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה לַאֲבוֹתָם אֶצְלְךָ מַעֲשִׂים, וְאִם צַדִּיקִים הֵם תֵּן לָהֶם מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָם, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֲדַבֵּר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֹר כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ, אָמַר הֵם בִּטְלוּ רֹאשׁוֹ שֶׁל דִּבּוּר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ וגו', וְעָבְרוּ עָלָיו שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, וּכְתִיב (ישעיה מא, ח): זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי, אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם אֲנִי שׁוֹמֵר לְבָנֶיךָ חֶסֶד עַד שְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, וְכַמָּה דּוֹרוֹת מֵאַבְרָהָם עַד עַכְשָׁו שִׁבְעָה, אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, לֵוִי, קְהָת, עַמְרָם, משֶׁה. וּלְשִׁבְעָה אִי אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, לִשְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹר הֵיאַךְ אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, הֲרֵי הֵן בִּטְּלוּ רֹאשׁוֹ שֶׁל דִּבּוּר וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל סוֹפוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, וְאֵין אַתָּה מִזֶּרַע בְּנֵי בְנֵיהֶם, אֲנִי הוֹרֵג אֶת אֵלּוּ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ יוֹתֵר מֵהֶן, וְנִמְצֵאת שְׁבוּעָתִי מִתְקַיֶּמֶת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵיזֶה שְׁטַר מְקֻיָּם יָפֶה הַנֶּחְתָּם בִּשְׁלשָׁה אוֹ הַנֶּחְתָּם בְּאֶחָד, הֱוֵי אוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁנֶּחְתָּם בִּשְׁלשָׁה, אֵיזֶה דִין מְקֻיָּם יָפֶה הַנִּדּוֹן בִּשְׁלשָׁה אוֹ בְאֶחָד, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שֶׁנִּדּוֹן בִּשְׁלשָׁה, אֵיזֶה עֵדוּת מְקֻיָּם עֵדוּת שֶׁל אֶחָד אוֹ שֶׁל שְׁלשָׁה, הֱוֵי אוֹמֵר עֵדוּת שֶׁל שְׁלשָׁה. כָּךְ אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הַדָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לִשְׁלשָׁה אֵין אַתָּה מְקַיֵּם, אֶלָּא אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטְּלוֹ, שֶׁל אֶחָד הֵיאַךְ אַתָּה מְקַיֵּם, כְּשֵׁם שֶׁכָּעַסְתָּ עַל בְּנֵיהֶן וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגָם, כָּךְ עַל בָּנָי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָאָבוֹת וְקִיַּמְתָּ עִמָּהֶן בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, כָּךְ אַף לַשְּׁבָטִים נִשְׁבַּעְתָּ וְקִיַּמְתָּ עִמָּהֶם בְּרִית. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁבַּע לַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. וּמִנַּיִן שֶׁקִּיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶן בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מה): וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, זוֹ בְּרִית הַשְּׁבָטִים. וְלִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה מַעֲמִיד מִשֵּׁבֶט לֵוִי שֶׁאֲנִי מִשִּׁבְטוֹ, מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן וְלִשְׁבָטִים אֲחֵרִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אָמַרְתָּ, מִיָּד וַיִּנָּחֶם ה', אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים אַף הָרִאשׁוֹנוֹת תָּהִיתִי עֲלֵיהֶן.

10 י

מַהוּ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, חִזְקִיָּה וְרַבִּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חִזְקִיָּה אָמַר, אָמַר משֶׁה אִלּוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם, יָפֶה אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם שֶׁהָיִיתָ אַתָּה מְכַלֶּה אֶת בְּנֵיהֶם, לָמָּה כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּטֵלִים אַף הַשְּׁבוּעָה שֶׁלָּהֶם עוֹבֶרֶת, רִבּוֹן הָעוֹלָם לֹא בְּךָ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם שֶׁאֵין אַתָּה מְכַלֶּה אֶת בְּנֵיהֶם, לֹא אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם (בראשית כב, טז): בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, מַהוּ בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כָּךְ שְׁבוּעָתִי קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הֱוֵי יָפֶה אָמַר משֶׁה, כְּשֶׁאָמַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, בַּעֲבוּר קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא תְחַלֵּל שְׁמֶךָ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בִּשְׁבִיל זְכוּת הָאָבוֹת וּבִזְכוּת הַשְּׁבָטִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה הַשְּׁבָטִים כָּאן, בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יז): שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ, מִכָּאן שֶׁהַשְּׁבָטִים נִקְרְאוּ עֲבָדִים, לְפִיכָךְ אַתָּה דּוֹרֵשׁ (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת, עֲבָדֶיךָ אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַנָּבִיא כָּךְ הִתְחִיל אוֹמֵר (מלכים ב יד, כז): וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גֻּבְרִין, אָנוּ מוֹצְאִים דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל וּמְרַגְּלִים, וְהוּא אוֹמֵר וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר לְמשֶׁה (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי, שֶׁפָּתַח לוֹ פֶּתַח שֶׁיְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ (שמות לב, י): וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל, לָמָּה שֶׁמּשֶׁה מִיִּשְׂרָאֵל הוּא.