Chapter 40מ׳
1 א

וַיְדַבֵּר ה' רְאֵה קָרָאתִי בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא, (איוב כח, כז): אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן לֹא בָּרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (איוב כח, כח): וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה, וְאֵין אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, בְּסִינָי. הֱכִינָהּ, בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְגַם חֲקָרָהּ, בְּעַרְבוֹת מוֹאָב בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים. דָּבָר אַחֵר, אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, אָמְרוּ רַבָּנָן צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת נוֹטֵל מָשָׁל לוֹמַר פִּרְקוֹ אוֹ אַגָּדָתוֹ אוֹ מִדְרָשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְאָמְרָם בַּצִּבּוּר לֹא יֹאמַר הוֹאִיל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּיָפֶה כְּשֶׁאֶכָּנֵס לִדְרשׁ אֲנִי אוֹמֵר, אָמַר רַב אַחָא מִן הָאֱלֹהִים אַתָּה לָמֵד, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לוֹמַר תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֲמָרָהּ אַרְבַּע פְּעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹא אֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר לָאָדָם, וְכֵן (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאַחַר כָּךְ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ רַבָּנָן רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָא פַּעַם אַחַת בָּא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ עֲמֹד וּקְרָא בַּתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם לֹא עָבַרְתִּי עַל הַפָּרָשָׁה, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים, הֱוֵי: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ. אָמַר רַבִּי הוֹשְׁעְיָא כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֵין בְּיָדוֹ יִרְאַת חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. כָּל נַגָּר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֶרְגַּלְיָא שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נַגָּר, לָמָּה שֶׁקַּפֻּלִּיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה בְּיִרְאַת חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, ו): יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, מוּטָב לוֹ שֶׁלֹא יָצָא לָעוֹלָם, אֶלָּא נֶהֶפְכָה הַשִּׁלְיָא עַל פָּנָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' וגו'. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, מַהוּ הֵן יִרְאַת ה' וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אִם הָיוּ לְךָ מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שָׂכָר, וּמַה שָׂכָר, תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרַע בִּינָה, וְאִם סַרְתָּ מִן הָרָע, אֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּבִינִים בַּתּוֹרָה, מֵהֵיכָן אַתָּה לָמֵד מִיּוֹכֶבֶד וּמִרְיָם בְּעֵת שֶׁיָּרְאוּ מֵהָאֱלֹהִים, כְּדִכְתִיב (שמות א, יז): וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא שְׂכַר הַיִּרְאָה תּוֹרָה, שֶׁמִּיּוֹכֶבֶד הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת משֶׁה וְזָכָה שֶׁתִּכָּתֵב הַתּוֹרָה עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי, וּכְתִיב (דברים לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה, מִרְיָם עַל יְדֵי שֶׁסָּרָה מִן הָרַע וּמִן הַחֵטְא הֶעֱמִיד מִמֶּנָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצַלְאֵל וְזָכָה לְחָכְמָה וּלְבִינָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, וּכְתִיב (שמות לא, ג): וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא רְאֵה קָרָאתִי, אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְאָמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ עֲשֵׂה (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, (שמות כה, כג): וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן, (שמות ל, א): וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ, כָּךְ כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. בָּא משֶׁה לֵירֵד סָבוּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ משֶׁה מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ אֵין דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים עוֹשִׂים, אַף אַתָּה אֵין לְךָ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶלָּא אֱמֹר לָהֶם וְהֵם עוֹשִׂין, וְלֹא אָמַר לוֹ לְמִי יֹאמַר, אָמַר משֶׁה לְמִי אֹמַר, אָמַר לוֹ אֲנִי מַרְאֶה לָךְ, וּמֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא לוֹ סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהֶרְאָה לוֹ כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד מִבְּרֵאשִׁית עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים, דּוֹר וָדוֹר וּמְלָכָיו, דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגָיו, דּוֹר וָדוֹר וּנְבִיאָיו. אָמַר לוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הִתְקַנְתִּיו מֵאוֹתָהּ שָׁעָה, וְכֵן בְּצַלְאֵל מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְקַנְתִּיו, הֱוֵי: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ז, י): מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁהִתְקַנְתִּיו מֵרֹאשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן כְּבָר קָרָאתִי לוֹ שֵׁם, מַהוּ (קהלת ז, י): וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם, עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מוּטָל גֹּלֶם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, יֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּשַׂעֲרוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּמִצְחוֹ, וְיֵשׁ בְּעֵינָיו, וְיֵשׁ בְּחוֹטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנוֹ, וְיֵשׁ בְּמַלְתִּין [זה מקום הנזם]. וְתֵדַע לְךָ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אִיּוֹב מְבַקֵּשׁ לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר (איוב כג, ג ד): מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְוַכֵּחַ עִמִּי (איוב לח, ד): אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ, מַהוּ אֵיפֹה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִיּוֹב, אֱמֹר לִי הָאֵיפָה שֶׁלְךָ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיְתָה תְּלוּיָה, בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ אוֹ בְּאֵיזֶה אֵבָר שֶׁלּוֹ, אִם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיְתָה אֵיפָתְךָ אַתָּה מִתְוַכֵּחַ עִמִּי, הֱוֵי: אֵיפֹה הָיִיתָ, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם עַל יְדֵי שֶׁאָמַר דָּבָר אֶחָד בָּנָיו יוֹרְדִין לְמִצְרַיִם וּמִשְׁתַּעְבְּדִין בְּמִצְרַיִם, הֶרְאָה אוֹתוֹ לְמשֶׁה עוֹמֵד וְגוֹאֲלָם, הֶרְאָה לוֹ לְיוֹסֵף זָן אֶת הַשְּׁבָטִים, הֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה מוֹשֵׁחַ נְבִיאִים, הֶרְאָה לוֹ לִשְׁמוּאֵל מוֹשֵׁחַ מְלָכִים, לִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לְדָוִד מְיַסֵּד הַבַּיִת, לִשְׁלֹמֹה בּוֹנֵהוּ, לַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָה וּבָנֶיהָ מְנַתְּקִין אֶת מַסְמְרוֹת הַזָּהָב שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יְהוֹיָדָע מְתַקֵן, אָמוֹן עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, יֹאשִׁיָה מְבַעֲרָהּ, נְבוּכַדְנֶצַּר מַחֲרִיב הַבַּיִת, דָּרְיָוֶשׁ בּוֹנֶה אוֹתוֹ, וְהֶרְאָהוּ לִבְצַלְאֵל עוֹשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, הֱוֵי: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם, זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁנִּקְרְאוּ לוֹ אַרְבָּעָה זֶה אֵלִיָּהוּ, בְּצַלְאֵל שִׁשָּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ שִׁשָּׁה, וּמשֶׁה שִׁבְעָה, מָרְדְּכַי שְׁנַיִם, דָּנִיֵּאל חֲמִשָּׁה, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אַרְבָּעָה, אֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת אֵלִיָּהוּ יְרוּשַׁלְמִי הָיָה וּמִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה וּמִכְּרַךְ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה, וּבִשְׁנֵי שְׁבָטִים הָיָה חֶלְקוֹ, חֲמִשָּׁה בְּבִנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יח, כח): וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלָיִם, שְׁלשָׁה בִּיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע טו, לז): צִנָּה צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא צְנָן שֶׁהִיא צִנָּה, וַחֲדָשָׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדְּשָׁהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמִגְדַּל גָּד, שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא וּמֵגִיד מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עֵשָׂו. וְנִקְרְאוּ לוֹ לְאֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברי הימים א ח, כז): וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כֵן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ הוּא עוֹמֵד וּמַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וֵאלֹהִים מְרַחֵם עַל עוֹלָמוֹ. וּבְצַלְאֵל נִקְרְאוּ לוֹ שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת וְאַתְּ מְיַחֲסוֹ וּבָא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ד, א ב): בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל, וּרְאָיָה וגו', וְאֵין חֶצְרוֹן אֶלָּא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, יב): וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל, וּכְתִיב (דברי הימים א ב, כד): וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב אֶפְרָתָה, וְכִי יֵשׁ אָדָם מֵת בְּאָדָם, שֶׁכָּתוּב: וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב וגו' מִשֶּׁמֵּת חֶצְרוֹן בָּא כָלֵב אֶל אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם שֶׁהָיָה שְׁמָהּ אֶפְרָת, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כֵּן, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל פָּרִים וְרָבִים עַל יָדֶיהָ, (דברי הימים א ב, יט כ): וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר, וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל, (דברי הימים א ד, ב): וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הֹוֹלִיד אֶת יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד, בְּצַלְאֵל מַה שֶּׁקָּרָא לוֹ אוּמָתוֹ שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת שֶׁל חִבָּה עַל שֵׁם הַמִּשְׁכָּן, רְאָיָה, שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם מִן בְּרֵאשִׁית הִתְקַנְתִּיו לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְשׁוֹבָל, שֶׁהֶעֱמִיד שׁוֹבָךְ לֵאלֹהִים, זֶה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהָיָה עוֹמֵד כַּשּׁוֹבָךְ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁכָּן כַּשּׁוֹבָךְ. יַחַת, שֶׁנָּתַן חִתִּיתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אֲחוּמַי, שֶׁאִיחָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַעֲשָׂאָן כְּאַחִים לַמָּקוֹם. דָּבָר אַחֵר, אֲחוּמַי, שֶׁנָּתַן אֵימָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל. לָהַד, שֶׁנָּתַן הוֹד וְהָדָר עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן הֲדָרָן. דָּבָר אַחֵר, לָהַד, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר חִיָּא שֶׁהַדַּל שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִדַּבֵּק לוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי אֵין לְךָ גָּדוֹל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וְאֵין לְךָ יָרוּד מִשֵּׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה מִן הַלְּחֵנוֹת, וּמַה כְּתִיב בּוֹ (בראשית מו, כג): וּבְנֵי דָן חֻשִׁים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא וְיִזְדַּוֵּוג לוֹ, שֶׁלֹא יְהוּ מְבַזִּין אוֹתוֹ וְשֶׁלֹא יְהֵא אָדָם רוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְפִי שֶׁהַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בְּצַלְאֵל מִשֶּׁל יְהוּדָה וְאָהֳלִיאָב מִדָּן וְהוּא מִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִים. לְעוֹלָם אַל יְהֵא אָדָם מַנִּיחַ בְּצֵרוֹ, הַמִּשְׁכָּן בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ נַעֲשָׂה, וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ, שְׁלֹמֹה מִיהוּדָה, וְחִירָם (מלכים א ז, יד): בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה מִמַטֵּה נַפְתָּלִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא בְצַרְכֶן, אַל תַּנִּיחוּ בְּצַרְכֶן וְלֹא בְצָרָן שֶׁל אֲבוֹתֵיכֶם, אַף אַתֶּם אַל תַּנִּיחוּ אוֹתוֹ, דִּכְתִיב (איוב כב, כה): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, עֲשֵׂה אוֹתוֹ בְצָרֶךָ, שֶׁיְהֵא עִמְךָ בְּצָרָה שֶׁמַּגִּיעַ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, טו): עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. דָּבָר אַחֵר, בְּצָרֶיךָ, שֶׁאִם בָּאוּ שׂוֹנְאִים אֱהֵא כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁנַּעֲשָׂה חוֹמוֹתֶיךָ, וְאֵין בְּצָרֶיךָ אֶלָּא חוֹמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה כה, יב): וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי חוֹמָה לָכֶם, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּבְנֶה צִיּוֹן אֲנִי נַעֲשָׂה לָהּ חוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ, וְכֵן (ישעיה מג, א): קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה.

Another explanation. “See, I have called by name Bezalel the son of Uri …” (Shemot 31:2) This is one of the seven people called by multiple names. There are those that were called by four names, which is Eliyahu, Bezalel had six, Yehoshua six, Moshe seven, Mordecai two, Daniel five, Hananiah, Mishael and Azariah had four. Eliyahu had four: R’ Elazar ben Padat said ‘Eliyahu was from Jerusalem and was among those who sat in the Court of Hewn Stones. He was from the city of Yehudah and his portion was in two tribal lands – five in Benyamin, as it says “And Zelah, Eleph, and the Jebusite, which is Jerusalem…” (Yehoshua 18:28) and three in Yehudah, as it says “Zenan, and Hadashah, and Migdal-gad.”